4,016
עריכות
הריני מקבל (תפילה): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הסרת קישורים עודפים
מ (החלפת טקסט – "עולם העשיה" ב־"עולם העשייה") |
(הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== טעמה של אמירה בדיבור דווקא == | == טעמה של אמירה בדיבור דווקא == | ||
מסביר הרבי, כי מצד ה[[נשמה|נשמות]] דבני ישראל, קיים איחוד תמידי בין כל | [[הרבי]] מקשה, מדוע צריכה להיות אמירה בפה, ולא מספיקה קבלת ה[[מצווה]] על ידי [[מחשבה]] וכוונה ב[[לב]]. ובפרט שהאמירה ב[[דיבור]] יכולה לבלבל להתרכזות ולכוונה של האדם, כי עליו להתרכז לבטא באותיות בדיבור{{הערה|ובפרט ש"לומר" משמע, שאחר יכול לשמוע}}, ולהתחשב בתנאי ה[[מקום]] וה[[זמן]]. | ||
מסביר הרבי, כי מצד ה[[נשמה|נשמות]] דבני ישראל, קיים איחוד תמידי בין כל נשמה לשאר הנשמות, רק ש"ה[[גוף|גופים]] מחולקים" - כפי שהנשמה יורדת ומתלבשת בגוף גשמי ישנם חילוקים בין יהודי אחד לחבירו... וזהו (גם) ענינה של המצוה ד"ואהבת לרעך כמוך". שגם כמו שבני ישראל מחולקים (מצד הגופים שלהם), יאהב האחד את השני "כמוך", על ידי שמגלה מן הכח אל הפועל את האחדות. | |||
על פי זה מובן שהביטוי העיקרי והשלם ד[[אהבת ישראל]] הוא בשעה שזה (נוסף על רגש בלב ובכוונה במחשבה, גם) בדיבור (באויר העולם) - עקימת שפתיו הוי מעשה (זוטא), עד במעשה רבה, בפועל ממש, על ידי אברי ה[[גוף]] - [[אותיות]] הדיבור שהנפש מדברת בה' מוצאות הפה, עד בעשיה בפועל על ידי הידים - "היד המחלקת צדקה", או שאר אברי הגוף{{הערה|תרגום מ[[ספר השיחות]] תש"נ חלק א' ע' 214}} | על פי זה מובן שהביטוי העיקרי והשלם ד[[אהבת ישראל]] הוא בשעה שזה (נוסף על רגש בלב ובכוונה במחשבה, גם) בדיבור (באויר העולם) - עקימת שפתיו הוי מעשה (זוטא), עד במעשה רבה, בפועל ממש, על ידי אברי ה[[גוף]] - [[אותיות]] הדיבור שהנפש מדברת בה' מוצאות הפה, עד בעשיה בפועל על ידי הידים - "היד המחלקת צדקה", או שאר אברי הגוף{{הערה|תרגום מ[[ספר השיחות]] תש"נ חלק א' ע' 214}} | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
== הקדמה ל"מה טובו" == | == הקדמה ל"מה טובו" == | ||
אלא, מסביר הרבי הריי"צ, שכל דבר צריך שיהיה בסדר והדרגה, תחילה צריך להיות "נכון לומר", ולאחר מכן ב"מה טובו" כבר ישנה המצוה של ואהבת. | [[אדמו"ר הריי"צ]] מקשה, כי בסידור לפני מה טובו כתוב: נכון לומר קודם התפילה הריני מקבל עלי [[מצוות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך. המקור לכך הוא בפרי עץ חיים, שם איתא שיש לקיים את המצוה של ואהבת לרעך כמוך קודם התפילה. לכאורה נשאלת השאלה: בפרי עץ חיים כתוב שצריך לקיים את המצוה [כלשונו שם: "צריך שיקבל עליו"] ואילו רבנו הזקן אומר שצריך רק לומר. ועוד צ"ל: מהו הלשון "נכון לומר"? | ||
אלא, מסביר הרבי הריי"צ, שכל דבר צריך שיהיה בסדר והדרגה, תחילה צריך להיות "נכון לומר", ולאחר מכן ב"מה טובו" כבר ישנה המצוה של ואהבת. | |||
במדרש על הפסוק מה טובו איתא: {{ציטוטון|אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות}}. [[רש"י]] אומר על כך {{ציטוטון|על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה}}. בדרך כלל על הזולת רואים תחילה את החסרונות ואילו על עצמו רואים תחילה את המעלות. אמנם ההיפך הוא הנכון. | במדרש על הפסוק מה טובו איתא: {{ציטוטון|אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות}}. [[רש"י]] אומר על כך {{ציטוטון|על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה}}. בדרך כלל על הזולת רואים תחילה את החסרונות ואילו על עצמו רואים תחילה את המעלות. אמנם ההיפך הוא הנכון. | ||
אלא, שכל יהודי בשעה שהוא נמצא בבית הכנסת הוא אחרת מאשר הוא נמצא בביתו. וזוהי הכוונה של פתחיהם מכוונות, להסתכל על הזולת לא כפי שהוא בביתו, אלא כפי ש"אלו בתי כנסיות כו'". מצד אהבת ישראל צריך להביט על הזולת כפי שהוא במעמד ומצב של בית כנסת, ולהשתדל שהוא יהפוך להיות בביתו כפי שהוא מתנהג בבית הכנסת{{הערה|תרגום [[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]] ע' 201.}}. | אלא, שכל יהודי בשעה שהוא נמצא בבית הכנסת הוא אחרת מאשר הוא נמצא בביתו. וזוהי הכוונה של פתחיהם מכוונות, להסתכל על הזולת לא כפי שהוא בביתו, אלא כפי ש"אלו בתי כנסיות כו'". מצד אהבת ישראל צריך להביט על הזולת כפי שהוא במעמד ומצב של בית כנסת, ולהשתדל שהוא יהפוך להיות בביתו כפי שהוא מתנהג בבית הכנסת{{הערה|תרגום [[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]] ע' 201.}}. | ||