4,016
עריכות
כפרות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קידוד קישורים
(קידוד קישורים) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==שורש המנהג== | ==שורש המנהג== | ||
בשולחן ערוך מוזכרים שני דיעות בנוגע למנהג זה: הבית יוסף מתנגד למנהג והרמ"א מחזק אותו. למעשה ההכרעה למעשה התקבלה בעד המנהג מפני כמה וכמה סיבות, לא רק בקרב האשכנזים שפוסקים כשיטת הרמ"א, אלא בעיקר מפני שעל פי תורת הקבלה יש ענין גדול במנהג הכפרות, כי התרנגולות נקראות "גבר" בפסוק ושחיטתם מורה על המתקת ה[[ה' גבורות]] שביסוד, בערב יום כיפור המכון בסדר ימי התשובה כנגד [[מידת היסוד]]. באגרות קודש מורה הרבי למחבר ספר להשמיט מספרו כלל את הדעה השוללת כפרות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/9/2675&search= | בשולחן ערוך מוזכרים שני דיעות בנוגע למנהג זה: הבית יוסף מתנגד למנהג והרמ"א מחזק אותו. למעשה ההכרעה למעשה התקבלה בעד המנהג מפני כמה וכמה סיבות, לא רק בקרב האשכנזים שפוסקים כשיטת הרמ"א, אלא בעיקר מפני שעל פי תורת הקבלה יש ענין גדול במנהג הכפרות, כי התרנגולות נקראות "גבר" בפסוק ושחיטתם מורה על המתקת ה[[ה' גבורות]] שביסוד, בערב יום כיפור המכון בסדר ימי התשובה כנגד [[מידת היסוד]]. באגרות קודש מורה הרבי למחבר ספר להשמיט מספרו כלל את הדעה השוללת כפרות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/9/2675&search=כפרות כרך ט' ע' תרעה]}} כדי שלא לזלזל במנהג קדוש זה. | ||
וכן ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)]] אין מוזכר הדעה השוללת כלל{{הערה|או"ח סימן תרה}}: נוהגין באלו הארצות ליקח בערב יום הכיפורים תרנגול כפרה לזכר ותרנגולת לנקבה ואומרים עליו זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי וכו' (ראשי תיבות חת"ך) זה השם החותך חיים לכל חי ומחזירו סביב ראשו ויאמר בני אדם כו', ועושין כן ג' פעמים וסומכין עליו ידיהם דוגמת סמיכה בקרבן, ושוחטין אותו מיד דתיכף לסמיכה שחיטה ויש נמנעין מלסמוך עליו ידיהם כדי שלא יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ, ואין לחוש לזה כיון שהתרנגול הוא דבר שאינו ראוי למזבח, אבל אם אין לו תרנגולים ולוקח שאר בעלי חיים לכפרה לא יקח תורים ובני יונה שהם ראוים למזבח ואם יסמוך ידיו עליהם יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ: | וכן ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)]] אין מוזכר הדעה השוללת כלל{{הערה|או"ח סימן תרה}}: נוהגין באלו הארצות ליקח בערב יום הכיפורים תרנגול כפרה לזכר ותרנגולת לנקבה ואומרים עליו זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי וכו' (ראשי תיבות חת"ך) זה השם החותך חיים לכל חי ומחזירו סביב ראשו ויאמר בני אדם כו', ועושין כן ג' פעמים וסומכין עליו ידיהם דוגמת סמיכה בקרבן, ושוחטין אותו מיד דתיכף לסמיכה שחיטה ויש נמנעין מלסמוך עליו ידיהם כדי שלא יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ, ואין לחוש לזה כיון שהתרנגול הוא דבר שאינו ראוי למזבח, אבל אם אין לו תרנגולים ולוקח שאר בעלי חיים לכפרה לא יקח תורים ובני יונה שהם ראוים למזבח ואם יסמוך ידיו עליהם יהא נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ: | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
נוהגין שלאחר השחיטה מכסים האנשים את דם התרנגול בעפר ומברכים "על כיסוי הדם בעפר" מכיוון שמצוות כיסוי הדם היא מצווה נדירה עבור אלה שבדרך כלל אינם מתעסקים בשחיטה. | נוהגין שלאחר השחיטה מכסים האנשים את דם התרנגול בעפר ומברכים "על כיסוי הדם בעפר" מכיוון שמצוות כיסוי הדם היא מצווה נדירה עבור אלה שבדרך כלל אינם מתעסקים בשחיטה. | ||
לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ז]] פרסם הרב [[מיכאל שלמה אבישיד]] רב קהילת חב"ד רמב"ש א' ומרבני [[מכון הלכה חב"ד]] פסק דין לפיו את ברכת כיסוי הדם מברכים רק לאחר בדיקת הסכין{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/ | לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ז]] פרסם הרב [[מיכאל שלמה אבישיד]] רב קהילת חב"ד רמב"ש א' ומרבני [[מכון הלכה חב"ד]] פסק דין לפיו את ברכת כיסוי הדם מברכים רק לאחר בדיקת הסכין{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-אבישיד-בהערה-חשובה-על-כיסוי-הדם-בכפ/ הרב אבישיד בהערה חשובה על כיסוי הדם בכפרות] {{אינפו}}}}, לאחר פרסם פסק הלכה זה רבנים ושוחטים חב"דים הגיבו על העניין, התגובה הידוע ביותר היא של השוחט הרב [[שלום דיקשטיין]] ממלבורן שבאוסטרליה, שטען שאין צורך לבדוק הסכין לאחר השחיטה, ובתגובה לכך פרסם הרב אבישיד תגובה שבה טען שצריך לחכות לבדיקה משום ספק ברכה לבטלה{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/פולמוס-הברכה-בכיסוי-הדם-בכפרות-נמשך/ תגובתו של הרב דיקשטיין לצד תגובתו של הרב אבישיד] {{אינפו}}}}, לאחר מכן פורסם סרטון של הרבי בכפרות בו נראה שהרבי משתהה בברכה עד סיום בדיקת הסכין{{הערה|[http://chabad.info/video/rebbe/הרבי-במעגל-השנה/פולמוס-כיסוי-הדם-מעשה-רב-•-צפו-בוידאו/ לצפיה בסרטון] {{אינפו}}}}. | ||
בנוגע להכרעה למעשה בפועל, הורה ה[[מרא דאתרא]] של [[קראון הייטס]] הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שאכן לכתחילה אין לברך בלא בדיקת הסכין{{הערה|מכיון שכל ההשתדלות לזכות במצוה זו הוא הידור מצוה, ומה הטעם בהידור מצוה אם הוא מכניס את האדם לספק ברכה לבטלה גם אם הוא ספק רחוק.}}, אך במקומות הומי אדם אסור לבקש מהשוחט שיבדוק, אלא מי שמעוניין לקיים את המצוה ימתין בצד עד שהשוחט יבדוק את הסכין בעצמו, ואז יבקש רשות לכסות את הדם{{הערה|1=כך הורה בציבור בדברים שנשא בשעת רעווא דרעווין בשבת תשובה תשע"ז. לעומת זאת רבנים אחרים צידדו והורו שיש לברך בכל מקרה (ראו לדוגמה [http://haoros.com/download.asp?kovetzID=1114&ext=pdf פסיקת הרב ברוך אלכסנדר זושא ויינר] בתוך קובץ 'הערות וביאורים' אהלי תורה חג הסוכות תשע"ז עמוד 39).}}. | בנוגע להכרעה למעשה בפועל, הורה ה[[מרא דאתרא]] של [[קראון הייטס]] הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שאכן לכתחילה אין לברך בלא בדיקת הסכין{{הערה|מכיון שכל ההשתדלות לזכות במצוה זו הוא הידור מצוה, ומה הטעם בהידור מצוה אם הוא מכניס את האדם לספק ברכה לבטלה גם אם הוא ספק רחוק.}}, אך במקומות הומי אדם אסור לבקש מהשוחט שיבדוק, אלא מי שמעוניין לקיים את המצוה ימתין בצד עד שהשוחט יבדוק את הסכין בעצמו, ואז יבקש רשות לכסות את הדם{{הערה|1=כך הורה בציבור בדברים שנשא בשעת רעווא דרעווין בשבת תשובה תשע"ז. לעומת זאת רבנים אחרים צידדו והורו שיש לברך בכל מקרה (ראו לדוגמה [http://haoros.com/download.asp?kovetzID=1114&ext=pdf פסיקת הרב ברוך אלכסנדר זושא ויינר] בתוך קובץ 'הערות וביאורים' אהלי תורה חג הסוכות תשע"ז עמוד 39).}}. | ||