4,016
עריכות
התייסדות חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הסרת תווים בלתי נראים, פישוט קישור, קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(הסרת תווים בלתי נראים, פישוט קישור, קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)]], מייסד חסידות חב"ד]] | [[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)]], מייסד חסידות חב"ד]] | ||
'''התייסדות חסידות חב"ד''' הינו אירוע היסטורי בו הכירו בשיטת [[אדמו"ר הזקן]] ובחסידיו כחסידות חב"ד. | '''התייסדות חסידות חב"ד''' הינו אירוע היסטורי בו הכירו בשיטת [[אדמו"ר הזקן]] ובחסידיו כחסידות חב"ד. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
במשך שתים עשרה שנות נשיאותו של [[המגיד ממזריטש]], התרחבה [[תנועת החסידות]] והתפשטה בקהלות רבות. הסתלקותו המגיד גרמה לזעזוע בקרב תלמידיו, עד שהיה חשש ששיטת החסידות מיסודו של [[הבעל שם טוב]] וממשיכו המגיד, יתמוטט חלילה. בעקבות כך, ערכו תלמידי המגיד אסיפות בהם דנו על מי להטיל את הנהגת תנועת החסידות. באחת מאותם אסיפות, גילה אדמו"ר הזקן לחבריו, את המגיד ממעזריטש אליו, ב[[י"ח בכסלו]], יום טרם הסתלקותו, שהוא מבקש ממנו להשתדל שבנו [[אברהם פרידמן (בן המגיד ממזריטש)|רבי אברהם]] יקבל עליו את עול הנשיאות, ובאם הוא יסרב, שימנו את הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]]. | במשך שתים עשרה שנות נשיאותו של [[המגיד ממזריטש]], התרחבה [[תנועת החסידות]] והתפשטה בקהלות רבות. הסתלקותו המגיד גרמה לזעזוע בקרב תלמידיו, עד שהיה חשש ששיטת החסידות מיסודו של [[הבעל שם טוב]] וממשיכו המגיד, יתמוטט חלילה. בעקבות כך, ערכו תלמידי המגיד אסיפות בהם דנו על מי להטיל את הנהגת תנועת החסידות. באחת מאותם אסיפות, גילה אדמו"ר הזקן לחבריו, את המגיד ממעזריטש אליו, ב[[י"ח בכסלו]], יום טרם הסתלקותו, שהוא מבקש ממנו להשתדל שבנו [[אברהם פרידמן (בן המגיד ממזריטש)|רבי אברהם]] יקבל עליו את עול הנשיאות, ובאם הוא יסרב, שימנו את הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]]. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
עוד בחייו של [[המגיד ממזריטש]], בשנת [[תקל"ב]], ייסד אדמו"ר הזקן את שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], שנקראה לימים בשם '[[חסידות חב"ד]]', שהייתה ייחודית בין תלמידי המגיד{{הערה|בשנת [[תקל"ב]], כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליוזנא]] מידי הפולנים. לכן, רק באותה שנה נוסדה חסידות חב"ד, לפי שהייתה יכולה להיווסד רק ב[[רוסיה]]. [[הרבי]] מבאר בשיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]], כי בנוגע לתלמידי המגיד שנהגו נשיאות במקומם, שהיו חלוקים זה מזה באופני עבודת ה', וכתוצאה מזה נעשה גם החילוק בהתיישבותם במקום גשמי. וזהו אחד הביאורים שמבארים חסידים טעם התיישבותו של אדמו"ר הזקן במדינת רייסין – שכיון שבה הוצרכו לתקן את ענין העבודה ע"פ טעם ודעת, עבודת המוחין, לכבוש את בעלי המוחין, לכן, התיישב בה אדמו"ר הזקן מייסד תורת חסידות חב"ד; משא"כ במדינות וואלין ו[[פולין]], שמצד כמה וכמה סיבות הייתה שם ההנהגה רק בענינים של [[חג"ת]] – התיישבו בהם אלה שדרכם בעבודת ה' הייתה באופן כזה".}}. לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב פוזנר]]. בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של המגיד ממעזריטש ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג]}}. | עוד בחייו של [[המגיד ממזריטש]], בשנת [[תקל"ב]], ייסד אדמו"ר הזקן את שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], שנקראה לימים בשם '[[חסידות חב"ד]]', שהייתה ייחודית בין תלמידי המגיד{{הערה|בשנת [[תקל"ב]], כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליוזנא]] מידי הפולנים. לכן, רק באותה שנה נוסדה חסידות חב"ד, לפי שהייתה יכולה להיווסד רק ב[[רוסיה]]. [[הרבי]] מבאר בשיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]], כי בנוגע לתלמידי המגיד שנהגו נשיאות במקומם, שהיו חלוקים זה מזה באופני עבודת ה', וכתוצאה מזה נעשה גם החילוק בהתיישבותם במקום גשמי. וזהו אחד הביאורים שמבארים חסידים טעם התיישבותו של אדמו"ר הזקן במדינת רייסין – שכיון שבה הוצרכו לתקן את ענין העבודה ע"פ טעם ודעת, עבודת המוחין, לכבוש את בעלי המוחין, לכן, התיישב בה אדמו"ר הזקן מייסד תורת חסידות חב"ד; משא"כ במדינות וואלין ו[[פולין]], שמצד כמה וכמה סיבות הייתה שם ההנהגה רק בענינים של [[חג"ת]] – התיישבו בהם אלה שדרכם בעבודת ה' הייתה באופן כזה".}}. לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב פוזנר]]. בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של המגיד ממעזריטש ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך [[בטאון חב"ד]] שבט תשל"ג]}}. | ||
במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת תקנ"ה נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר | במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת תקנ"ה נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר]]ים וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}. | ||
בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר, כאשר מניין חסידיו של אדמו"ר הזקן נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך שאדמו"ר הזקן הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]], מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'. | בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר, כאשר מניין חסידיו של אדמו"ר הזקן נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך שאדמו"ר הזקן הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]], מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'. | ||
בפגישתם של אדמו"ר הזקן עם ר' [[נחמן מברסלב]] בשנת [[תק"ע]] שנים ספורות לפני הסתלקותו, שאל אותו ר' נחמן האם נכונה העובדה כי לאדמו | בפגישתם של אדמו"ר הזקן עם ר' [[נחמן מברסלב]] בשנת [[תק"ע]] שנים ספורות לפני הסתלקותו, שאל אותו ר' נחמן האם נכונה העובדה כי לאדמו | ||
ר הזקן ישנם כ-80,000 חסידים, ואדמו"ר הזקן השיב שאכן הדבר ייתכן, היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים [[קופת צדקה]] [[דמי מעמד|המיועדת עבור החזקת ביתו]] והם מחנכים את ילדיהם לתת בזה צדקה, וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו{{הערה|1=[https://toratchabad.com/ | ר הזקן ישנם כ-80,000 חסידים, ואדמו"ר הזקן השיב שאכן הדבר ייתכן, היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים [[קופת צדקה]] [[דמי מעמד|המיועדת עבור החזקת ביתו]] והם מחנכים את ילדיהם לתת בזה צדקה, וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו{{הערה|1=[https://toratchabad.com/פגישתם-של-אדמור-הזקן-ורבי-נחמן-מברסלב פגישתם של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן מברסלב].}}. | ||
על כינוי התנועה וחסידיה בשם 'חב"ד', נכתב לראשונה באגרת שכתב אדמו"ר הזקן ב[[קיץ]] בשנת [[תקס"ה]]. באותה אגרת סיכם מול רבי אברהם מקאליסק, על כל מה שעבר ביניהם החל מאז יצא רבי אברהם לחלוק על שיטת אדמו"ר הזקן בחסידות, בשנת תקנ"ח, ועל הנהלת מעמדות ארץ ישראל על ידו, בשנת [[תקס"ג]], כמו גם על הקשר בין שני הדברים האלו. באותה אגרת כותב רבינו הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נא.}}{{הערה|ראו מסביב לחסידות, דור ראשון - אדמוה"ז, בסוף פסקת 'התייסדות חסידות חב"ד'.}}: | על כינוי התנועה וחסידיה בשם 'חב"ד', נכתב לראשונה באגרת שכתב אדמו"ר הזקן ב[[קיץ]] בשנת [[תקס"ה]]. באותה אגרת סיכם מול רבי אברהם מקאליסק, על כל מה שעבר ביניהם החל מאז יצא רבי אברהם לחלוק על שיטת אדמו"ר הזקן בחסידות, בשנת תקנ"ח, ועל הנהלת מעמדות ארץ ישראל על ידו, בשנת [[תקס"ג]], כמו גם על הקשר בין שני הדברים האלו. באותה אגרת כותב רבינו הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נא.}}{{הערה|ראו מסביב לחסידות, דור ראשון - אדמוה"ז, בסוף פסקת 'התייסדות חסידות חב"ד'.}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=הנה בחורף תקס"ג באו אלי הני נחותאי הידועים ובקשו ממני לבטל כל השלוחים במדינתנו מכל המעמדות הישנים, רק שיסבבו בעצמם ויעשו להם מעמדות חדשים מאוהבים אמיתיים שאינם מכונים בשם חב"ד.|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נא}} | {{ציטוט|תוכן=הנה בחורף תקס"ג באו אלי הני נחותאי הידועים ובקשו ממני לבטל כל השלוחים במדינתנו מכל המעמדות הישנים, רק שיסבבו בעצמם ויעשו להם מעמדות חדשים מאוהבים אמיתיים שאינם מכונים בשם חב"ד.|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נא}} | ||
בראשית התייסדות שיטת חב"ד{{הערה|ראו דרכי החסידות, פרק ג', הערה 1.}}, כארבעים אברכים מוכשרים מהעיירות הסמוכות לליוזנא, התקבצו ובאו ללמוד אצל אדמו"ר הזקן. אברכים אלו נחלקו לפי רמות לימוד, ונפתחו עבורם 'חדרים': חדר א', חדר ב' וחדר ג'. אדמו"ר הזקן סידר סדר חדש: | בראשית התייסדות שיטת חב"ד{{הערה|ראו דרכי החסידות, פרק ג', הערה 1.}}, כארבעים אברכים מוכשרים מהעיירות הסמוכות לליוזנא, התקבצו ובאו ללמוד אצל אדמו"ר הזקן. אברכים אלו נחלקו לפי רמות לימוד, ונפתחו עבורם 'חדרים': חדר א', חדר ב' וחדר ג'. אדמו"ר הזקן סידר סדר חדש: | ||
*חובת לימוד [[גמרא]] בעיון חבורה חבורה בענין אחד, ולא פחות מארבע שעות ביום. | *חובת לימוד [[גמרא]] בעיון חבורה חבורה בענין אחד, ולא פחות מארבע שעות ביום. | ||
*במשך השבוע מחוייבים להיות שיעור אחד ולהיות בקי בזה. | *במשך השבוע מחוייבים להיות שיעור אחד ולהיות בקי בזה. | ||
*לימוד גמרא למיגרס לא פחות מדף אחד ליום. | *לימוד גמרא למיגרס לא פחות מדף אחד ליום. | ||
*פעמיים בשבוע, ביום ובשעות הקבועים לכך, יפלפלו ביניהם וכל אחד יעריך קושיותיו וישוביו. | *פעמיים בשבוע, ביום ובשעות הקבועים לכך, יפלפלו ביניהם וכל אחד יעריך קושיותיו וישוביו. | ||
בנוסף לאדמו"ר הזקן, מסרו שיעורים אחיו של אדמו"ר הזקן, ר' [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה ליב]], ר' [[מרדכי פוזנר|מרדכי]] ור' [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]]{{הערה|[[התמים (ורשה) | בנוסף לאדמו"ר הזקן, מסרו שיעורים אחיו של אדמו"ר הזקן, ר' [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה ליב]], ר' [[מרדכי פוזנר|מרדכי]] ור' [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]]{{הערה|[[התמים (ורשה)]] חוברת ב' עמ' נב.}}. | ||
===המחלוקת עם רבי אברהם מקאליסק=== | ===המחלוקת עם רבי אברהם מקאליסק=== | ||
[[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל ה[[בעל שם טוב]], בו טמון גם ר' ברוך ממעזיבוז']] | [[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל ה[[בעל שם טוב]], בו טמון גם ר' ברוך ממעזיבוז']] | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|כותרת = מכתבו של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] | |כותרת = מכתבו של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] | ||
|תוכן = | |תוכן = | ||
{{ציטוטון|וקא חזינא לספר הבינונים שהדפיס כת"ר, ולא מצאתי בו תועלת כל כך להצלת נפשות ... ויהי' הדבר ההוא סמוי מן העין, ועל הכלל חסידים די להם באמונת חכמים ושיכירו חסרונם. וחס אנכי על זרעי' דאבא ה"ה בנו המופלג הוותיק מו"ה דוב בער, לאשר כת"ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת"ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים ... וכל שכן אחים קטני האיכות ורבי הכמות אשר בכל עיר ועיר, המה אשר נקראו ראשי מנינים, ללמדם ספר הבינונים ... האמת והיושר כתבתי לאחי שיעמוד איש אחד בעזרו להקל מעליו איזה דבר, כוונתי היתה שיהי' האיש ההוא זקן ורגיל ומכיר ערכו, ושלא ידבר כי אם דברים פשוטים ... אהובי אחי נדרשתי לאשר לא שאלוני, כי האהבה מקלקלת השורה, ומהראוי שכת"ר יתן דעתו לכל אשר אמרתי}} | {{ציטוטון|וקא חזינא לספר הבינונים שהדפיס כת"ר, ולא מצאתי בו תועלת כל כך להצלת נפשות ... ויהי' הדבר ההוא סמוי מן העין, ועל הכלל חסידים די להם באמונת חכמים ושיכירו חסרונם. וחס אנכי על זרעי' דאבא ה"ה בנו המופלג הוותיק מו"ה דוב בער, לאשר כת"ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת"ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים ... וכל שכן אחים קטני האיכות ורבי הכמות אשר בכל עיר ועיר, המה אשר נקראו ראשי מנינים, ללמדם ספר הבינונים ... האמת והיושר כתבתי לאחי שיעמוד איש אחד בעזרו להקל מעליו איזה דבר, כוונתי היתה שיהי' האיש ההוא זקן ורגיל ומכיר ערכו, ושלא ידבר כי אם דברים פשוטים ... אהובי אחי נדרשתי לאשר לא שאלוני, כי האהבה מקלקלת השורה, ומהראוי שכת"ר יתן דעתו לכל אשר אמרתי}} | ||
|מקור = [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש לאדמו"ר הזקן]] נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח. | |מקור = [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש לאדמו"ר הזקן]] נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
בנוסף, שליחיו של רבי אברהם מקאליסק, שהגיעו לרבי ברוך ממז'יבוז, ואל רבי [[מרדכי מלכוויץ]] ורבי [[אשר מסטולין]], דברו דברי שקר נגד אדמו"ר הזקן, ובעקבות כך, הצטרפו גם הם לרבי אברהם מקאליסק, נגד אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי}}. | בנוסף, שליחיו של רבי אברהם מקאליסק, שהגיעו לרבי ברוך ממז'יבוז, ואל רבי [[מרדכי מלכוויץ]] ורבי [[אשר מסטולין]], דברו דברי שקר נגד אדמו"ר הזקן, ובעקבות כך, הצטרפו גם הם לרבי אברהם מקאליסק, נגד אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי}}. | ||
כחלק מהמאבק באדמו"ר הזקן, רבי אברהם מקאליסק שלח מכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בו הוא מסית נגד אדמו"ר הזקן וטוען שהוא סוטה מדרך [[המגיד ממזריטש]], ומדרך רבי מנחם מענדל מוויטבסק{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הזקן, נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.}}, אך רבי | כחלק מהמאבק באדמו"ר הזקן, רבי אברהם מקאליסק שלח מכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בו הוא מסית נגד אדמו"ר הזקן וטוען שהוא סוטה מדרך [[המגיד ממזריטש]], ומדרך רבי מנחם מענדל מוויטבסק{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הזקן, נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.}}, אך רבי לוי יצחק מברדיטשוב שלח מכתב בתגובה, בו תומך באדמו"ר הזקן, ובהמשך הוא אף התבטא ש"כולנו אכלנו מתוך קערה אחת, אך ה{{מונחון|"ליטאי"|אדמור הזקן}} לקח את השמנונית ואת העיקר"{{הערה|[[תורת שלום]], [[ספר השיחות]], עמ' 51 - 52.}}. | ||
לאור המאבק שהחריף, ותקיפת אדמו"ר הזקן על ידי רבי אברהם, בטענה שאדמו"ר הזקן סטה מדרך המגיד כביכול, במכתב משנת [[תקס"ה]], כתב אדמו"ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק, כי לאור כך שהוא אינו תלמידו, הוא אינו זקוק לאישורו של רבי אברהם, לכתיבת ספרי חסידות{{הערה|כמובא באגרות קודש לאדמו"ר הזקן, עמ' ק"כ - קכ"ט}}. | לאור המאבק שהחריף, ותקיפת אדמו"ר הזקן על ידי רבי אברהם, בטענה שאדמו"ר הזקן סטה מדרך המגיד כביכול, במכתב משנת [[תקס"ה]], כתב אדמו"ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק, כי לאור כך שהוא אינו תלמידו, הוא אינו זקוק לאישורו של רבי אברהם, לכתיבת ספרי חסידות{{הערה|כמובא באגרות קודש לאדמו"ר הזקן, עמ' ק"כ - קכ"ט}}. | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
===מקום הרבי בחסידות=== | ===מקום הרבי בחסידות=== | ||
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[רבי]], [[נשיא הדור]]}} | {{ערכים מורחבים|ערכים=[[רבי]], [[נשיא הדור]]}} | ||
בשונה מרוב החצרות החסידיות באותם ימים, תנועת חב"ד לא קיבלה את התפיסה כי עיקר העבודה בעבודת השם מוטלת על ה[[אדמו"ר]] או ה[[צדיק]], ואילו על החסידים מוטל רק להידבק בו ו[[התקשרות|להתקשר]] אליו{{הערה|{{ציטוטון|כעת הקשיבו יהודים! בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כאו"א בעצמו, ולא להסתמך על הרביים. זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶ' (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הגוף, וברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הנשמה. "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי ("איך זאָג זיך ניט אָפּ") ח"ו מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים... צריכים לבד להפוך את השטות דלעומת זה והרתיחה ("דער [[קאך|קאָך]]") של הנפש הבהמית – לקדושה"}} (משיחת הרבי מייד לאחר שנשא את [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שלו - [[באתי לגני]] [[תשי"א]], באמירתו [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל עליו רשמית את נשיאות חב"ד]]. [[תורת מנחם]] תשי"א, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/26/index.htm#_ftnref_1196 עמוד 212 שיחה י"ב])}}{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] חלק א' קמא, ב. [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ד עמוד 133, ועוד.}}. צעד זה עורר בהתחלה מחלוקת מצד שאר תלמדי [[המגיד ממזריטש]], שטענו שיש בכך סטייה מדרך החסידות שהיטוו המגיד ו[[הבעל שם טוב]] כשבראשם רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] שיצא כנגד שיטה זו בחריפות, אך רבי שניאור זלמן השיב כי דרכו משלב את שיטת הבעל שם טוב והמגיד עם החובה המוטלת על האדם לעבוד את השם בעצמו{{הערה|1=וראה גם במאמרו של הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm דמות הפלאים של בעל ה"תניא"], באתר "דעת" – מתוך שנה בשנה תשכ"ד}}{{הערה|1=[[שלום דובער לוין]], | בשונה מרוב החצרות החסידיות באותם ימים, תנועת חב"ד לא קיבלה את התפיסה כי עיקר העבודה בעבודת השם מוטלת על ה[[אדמו"ר]] או ה[[צדיק]], ואילו על החסידים מוטל רק להידבק בו ו[[התקשרות|להתקשר]] אליו{{הערה|{{ציטוטון|כעת הקשיבו יהודים! בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כאו"א בעצמו, ולא להסתמך על הרביים. זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶ' (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הגוף, וברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הנשמה. "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי ("איך זאָג זיך ניט אָפּ") ח"ו מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים... צריכים לבד להפוך את השטות דלעומת זה והרתיחה ("דער [[קאך|קאָך]]") של הנפש הבהמית – לקדושה"}} (משיחת הרבי מייד לאחר שנשא את [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שלו - [[באתי לגני]] [[תשי"א]], באמירתו [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל עליו רשמית את נשיאות חב"ד]]. [[תורת מנחם]] תשי"א, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/26/index.htm#_ftnref_1196 עמוד 212 שיחה י"ב])}}{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] חלק א' קמא, ב. [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ד עמוד 133, ועוד.}}. צעד זה עורר בהתחלה מחלוקת מצד שאר תלמדי [[המגיד ממזריטש]], שטענו שיש בכך סטייה מדרך החסידות שהיטוו המגיד ו[[הבעל שם טוב]] כשבראשם רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] שיצא כנגד שיטה זו בחריפות, אך רבי שניאור זלמן השיב כי דרכו משלב את שיטת הבעל שם טוב והמגיד עם החובה המוטלת על האדם לעבוד את השם בעצמו{{הערה|1=וראה גם במאמרו של הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm דמות הפלאים של בעל ה"תניא"], באתר "דעת" – מתוך שנה בשנה תשכ"ד}}{{הערה|1=[[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&pgnum=51 עמוד כ"ד] {{הב}}}}. גם מסופר כי רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש מאדמו"ר הזקן רשות להתיישב בתחום פעילותו של אדמו"ר הזקן{{הערה|שניתן לו על ידי שאר תלמדי המגיד ממזריטש כשבראשם רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]{{מקור}}}}, ורבי שניאור זלמן הסכים לכך בשלושה תנאים. רבי שלמה מקרלין הסכים לקבל את שני התנאים הראשונים, אך להתנאי השלישי, "שלא יאמר שהצדיק צריך לשאת את הצאן" - לא הסכים{{הערה|[[בית רבי]] חלק א' פרק כ"ה עמוד 128. וראו איגרת של רבי שניאור זלמן מלאדי לרבי אברהם מקאליסק בנושא הזה ב[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] איגרת נ"ה}}. | ||
חילוקי דעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"ד לשאר החסידויות, ולכן גם צדיקים שדרכם בחסידות הייתה שונה מאוד מדרך חב"ד, כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]]{{הערה|שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של נשיאי חב"ד}} השתדכו עם [[נשיאי חב"ד]]. | חילוקי דעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"ד לשאר החסידויות, ולכן גם צדיקים שדרכם בחסידות הייתה שונה מאוד מדרך חב"ד, כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]]{{הערה|שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של נשיאי חב"ד}} השתדכו עם [[נשיאי חב"ד]]. | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
===דרכי עבודת השם=== | ===דרכי עבודת השם=== | ||
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[עבודת השם]], [[עבודה והשכלה]], [[מוח שליט על הלב]], [[ביטול]], [[אתכפיא]], [[אתהפכא]], [[פנימי]], [[חיצון]]}} | {{ערכים מורחבים|ערכים=[[עבודת השם]], [[עבודה והשכלה]], [[מוח שליט על הלב]], [[ביטול]], [[אתכפיא]], [[אתהפכא]], [[פנימי]], [[חיצון]]}} | ||
על פי שיטת חב"ד בעבודת השם יש להדחיק כל עצבות, גם זו הנובעת מעצבות על חטאים ועניינים רוחניים{{הערה|ראה [[תניא פרק כ"ו]] ואיל}}. כן ניתן דגש על התבוננות מעמיקה בתפילה, על מנת לחבר בין ההבנה השכלית להפנמה ברגש הלב במשך היום. | על פי שיטת חב"ד בעבודת השם יש להדחיק כל עצבות, גם זו הנובעת מעצבות על חטאים ועניינים רוחניים{{הערה|ראה [[תניא פרק כ"ו]] ואיל}}. כן ניתן דגש על התבוננות מעמיקה בתפילה, על מנת לחבר בין ההבנה השכלית להפנמה ברגש הלב במשך היום. | ||
בין היסודות החשובים בעבודת השם במשנת חסידות חב"ד הוא [[מוח שליט על הלב]], שמשמעותו הוא מצב בו ה[[שכל]] שולט על ה[[מידות]] שב[[לב]], כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את האדם, שכן ה[[מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה|1=[[תניא]] פרק י"א.}}. | בין היסודות החשובים בעבודת השם במשנת חסידות חב"ד הוא [[מוח שליט על הלב]], שמשמעותו הוא מצב בו ה[[שכל]] שולט על ה[[מידות]] שב[[לב]], כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את האדם, שכן ה[[מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה|1=[[תניא]] פרק י"א.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]] | [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]] | ||