שינויים

גם לפי [[תורת החסידות]] ישנה חשיבות לתעניות אלו, ו[[אדמו"ר הזקן]] מאריך בתחילת [[אגרת התשובה]] שב[[תניא]] על הצורך בתעניות לאחר עשיית התשובה. עם זאת, בגלל חלישות הדורות האחרונים, מזהיר אדמו"ר הזקן מלהתענות באופן שיזיק ל[[בריאות]] ה[[גוף]], וממליץ להחליף את התעניות בנתינת [[צדקה]]. [[הרבי]] ממשיך בקו זה וב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קדשו]] מורה לרבים להימנע מתעניות תשובה.

ה[[גמרא]]{{הערה|ברכות יז, א.}} מספרת על [[רב ששת]] שלאחר התענית היה אומר: {{ציטוטון|רבון העולמים! גלוי לפניך, בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן, ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו, ומתכפר לו. ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי. יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח, ותרצני}}. נוסח זה מובא ב[[טור]] וב[[שולחן ערוך]] לאמרו בתעניות{{הערה|אורח חיים סימן תקסה (סעיף ד).}}.

בספרי ה[[מוסר]] החל מהראשונים, כמו [[הרוקח]] ו[[ספר חסידים]], ישנן הדרכות רבות כיצד על בעל התשובה לנהוג על מנת לשוב בשלימות מחטאו. בין ההדרכות ישנן [[תעניות]] ו[[סיגופים]] רבים{{הערה|1= ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21522&st=&pgnum=54&hilite= ספר הרוקח, הלכות תשובה].}}.

==סוגי התעניות ומטרתן==

א) עבור ה[[כפרה]]: מכיוון שישנן עבירות חמורות, [[כרת|כריתות]] ו[[מיתות בית דין]], שעבור כפרתן נדרש האדם ל[[ייסורים]] בנוסף לתשובה - לוקח האדם תעניות על עצמו, ובכך מתקרב לה', מפייסו ומבקש ממנו שימחל לו קודם שיביא עליו ייסורים{{הערה|1=אגרת התשובה פרק א'. וראה ביאור אד"ש על סוף פרק א', [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=360&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}.