1,712
עריכות
אפיקומן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←גניבת האפיקומן
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==גניבת האפיקומן== | ==גניבת האפיקומן== | ||
ישנו מנהג נפוץ שהילדים כביכול 'גונבים' להוריהם את האפיקומן בליל הסדר. וכפי שמובא ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|קט,א}}: {{ציטוטון|רבי אליעזר אומר חוטפין מצות בלילי פסחים, בשביל תינוקות שלא ישנו. תניא, אמרו עליו על רבי עקיבא: מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבית המדרש בחוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים. בערב פסח – בשביל תינוקות, כדי שלא ישנו. וערב יום הכיפורים – כדי שיאכילו את בניהם}}. ומפרש על כך [[רש"י]] ש'חוטפין מצה' פירושו, שמגביהים את קערת הסדר בפני הילדים בשביל שישאלו. | ישנו מנהג נפוץ שהילדים כביכול 'גונבים' להוריהם את האפיקומן בליל הסדר. וכפי שמובא ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|קט,א.}}: {{ציטוטון|רבי אליעזר אומר חוטפין מצות בלילי פסחים, בשביל תינוקות שלא ישנו. תניא, אמרו עליו על רבי עקיבא: מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבית המדרש בחוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים. בערב פסח – בשביל תינוקות, כדי שלא ישנו. וערב יום הכיפורים – כדי שיאכילו את בניהם}}. ומפרש על כך [[רש"י]] ש'חוטפין מצה' פירושו, שמגביהים את קערת הסדר בפני הילדים בשביל שישאלו. | ||
[[הרמב"ם]]{{הערה|חמץ ומצה ז,ג}} אומר, שצריך לעשות שינוי בלילה הזה בכדי שיראו הבנים וישאלו 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות'. השינוי נעשה לפיו, על ידי שמחלק להם קליות ואגוזים ו'עוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו' וחוטפים מצה זה מיד זה. | [[הרמב"ם]]{{הערה|חמץ ומצה ז,ג.}} אומר, שצריך לעשות שינוי בלילה הזה בכדי שיראו הבנים וישאלו 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות'. השינוי נעשה לפיו, על ידי שמחלק להם קליות ואגוזים ו'עוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו' וחוטפים מצה זה מיד זה. | ||
[[הרבי]] מביא מנהג זה וכותב{{הערה|ב'[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]', בפסקה המתחילה במילה 'אפיקומן'.}}, שיש נוהגין שהתינוקות 'חוטפין' את האפיקומן{{הערה|ומביאים תמורה איזו מתנה}}. ואומרים שמרומז בלשון רז"ל: ש"חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל התינוקות שלא יישנו"{{הערה|פסחים קט,א. חק יעקב סתע"ב סק"ב}}. אך בהמשך דבריו שולל [[הרבי]] מנהג זה וכותב שאין נוהגים בחטיפת האפיקומן בבית הרב, וכמאמר רז"ל - "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים{{הערה|ברכות ה,ב}}". | [[הרבי]] מביא מנהג זה וכותב{{הערה|ב'[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]', בפסקה המתחילה במילה 'אפיקומן'.}}, שיש נוהגין שהתינוקות 'חוטפין' את האפיקומן{{הערה|ומביאים תמורה איזו מתנה.}}. ואומרים שמרומז בלשון רז"ל: ש"חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל התינוקות שלא יישנו"{{הערה|פסחים קט,א. חק יעקב סתע"ב סק"ב.}}. אך בהמשך דבריו שולל [[הרבי]] מנהג זה וכותב שאין נוהגים בחטיפת האפיקומן בבית הרב, וכמאמר רז"ל - "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים{{הערה|ברכות ה,ב.}}". | ||
ומשום שמודגשת במיוחד השפעת חג הפסח על כל השנה (שלכן אין אומרים 'חסל סידור פסח' וכדומה), לכן לא מתאים לקיים מנהג שאינו חינוכי כמו גניבת האפיקומן{{הערה|סיום הגדת [[הרבי]] וב"אותיות של נגלה" ב[[לקוטי שיחות]] כרך ה' עמ' 174 ואילך}}. | ומשום שמודגשת במיוחד השפעת חג הפסח על כל השנה (שלכן אין אומרים 'חסל סידור פסח' וכדומה), לכן לא מתאים לקיים מנהג שאינו חינוכי כמו גניבת האפיקומן{{הערה|סיום הגדת [[הרבי]] וב"אותיות של נגלה" ב[[לקוטי שיחות]] כרך ה' עמ' 174 ואילך.}}. | ||
עניין שלילת גניבת האפיקומן אינו רק בחסידות חב"ד, אלא גם בקהילות ומסורות אחרות{{הערה|ראו בהרחבה ב'אוצר מנהגי חב"ד' סעיף עט עמ' קנג-קנד}}. | עניין שלילת גניבת האפיקומן אינו רק בחסידות חב"ד, אלא גם בקהילות ומסורות אחרות{{הערה|ראו בהרחבה ב'אוצר מנהגי חב"ד' סעיף עט עמ' קנג-קנד.}}. | ||
כמו כן [[הרבי]] דיבר גם בשיחת ליל שני של חג הפסח [[תשכ"ב]]{{הערה|אות ב', תורת מנחם כרך ל"ג עמ' 310-311}}, אודות שלילת המנהג, ואמר גם שב[[ליובאוויטש]] גם הגנבים היו שובתים ממלאכתם בפסח. | כמו כן [[הרבי]] דיבר גם בשיחת ליל שני של חג הפסח [[תשכ"ב]]{{הערה|אות ב', תורת מנחם כרך ל"ג עמ' 310-311.}}, אודות שלילת המנהג, ואמר גם שב[[ליובאוויטש]] גם הגנבים היו שובתים ממלאכתם בפסח. | ||
עם זאת, מסופר{{הערה|הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים חב"ד}} שפעם 'חטפה' בתו הגדולה של [[אדמו"ר מהר"ש]] את האפיקומן שלו. אך מקרה זה היה בקטנותה, ונראה שהיה זה מקרה יוצא דופן, אבל בדרך כלל לא נהגו בחטיפת האפיקומן בבית הרב, וכמו שאמרו רז"ל{{הערה|ברכות ה}} ש{{מונחון|"בתר גנבא גנוב וטעמא טעים"|הגונב מגנב גם הוא טועם טעם גניבה}}. | עם זאת, מסופר{{הערה|הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים חב"ד.}} שפעם 'חטפה' בתו הגדולה של [[אדמו"ר מהר"ש]] את האפיקומן שלו. אך מקרה זה היה בקטנותה, ונראה שהיה זה מקרה יוצא דופן, אבל בדרך כלל לא נהגו בחטיפת האפיקומן בבית הרב, וכמו שאמרו רז"ל{{הערה|ברכות ה.}} ש{{מונחון|"בתר גנבא גנוב וטעמא טעים"|הגונב מגנב גם הוא טועם טעם גניבה}}. | ||
גם מנהג יהודי תימן הוא לא לגנוב את האפיקומן, כפי שמביא הרב יוסף קאפח{{הערה|'הליכות תימן' עמ' 22 הערה 21}}, שלא היו נוהגים 'לגנוב' את האפיקומן, לפי שהגניבה אסורה אפילו לשחוק ולשמחה ואפילו לדבר מצוה. וב'אגדתא דפסחא'{{הערה|עמ' 15 הע' 3}} כתוב שאין מנהג לגנוב את האפיקומן. | גם מנהג יהודי תימן הוא לא לגנוב את האפיקומן, כפי שמביא הרב יוסף קאפח{{הערה|'הליכות תימן' עמ' 22 הערה 21.}}, שלא היו נוהגים 'לגנוב' את האפיקומן, לפי שהגניבה אסורה אפילו לשחוק ולשמחה ואפילו לדבר מצוה. וב'אגדתא דפסחא'{{הערה|עמ' 15 הע' 3.}} כתוב שאין מנהג לגנוב את האפיקומן. | ||
בספר אסופות רבינו [[חיים מבריסק|חיים הלוי]]{{הערה|פסחים עמ' קט סי' מא}} כתוב: שלר' חיים מבריסק לא היה נוח מנהג זה. | בספר אסופות רבינו [[חיים מבריסק|חיים הלוי]]{{הערה|פסחים עמ' קט סי' מא.}} כתוב: שלר' חיים מבריסק לא היה נוח מנהג זה. | ||
==הנהגות רבותינו נשיאינו== | ==הנהגות רבותינו נשיאינו== | ||