מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
פורים משולש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לגבי [[סעודת פורים|סעודת הפורים]], וכן מצוות [[משלוח מנות]] המתקיימת בקשר לסעודה זו, נפסק ב[[תלמוד ירושלמי]] שיש לדחותה ליום ראשון, ולא לערוך את הסעודה בשבת, שכן קביעת הפורים ליום שמחה על ידי בית דין אינה שייכת ליום השבת שנקבע מלכתחילה מן התורה כיום שמחה{{הערה|ירושלמי מגילה פ"א ה"ד.}}. כדברי הירושלמי פסקו להלכה פוסקים רבים: [[הרי"ף]]{{הערה|מגילה ג, א מדפי הרי"ף.}}, ה[[כלבו]]{{הערה|סוף סימן מה.}}, ה[[תשב"ץ]]{{הערה|ח"ג, סימן רצח.}} ועוד. | לגבי [[סעודת פורים|סעודת הפורים]], וכן מצוות [[משלוח מנות]] המתקיימת בקשר לסעודה זו, נפסק ב[[תלמוד ירושלמי]] שיש לדחותה ליום ראשון, ולא לערוך את הסעודה בשבת, שכן קביעת הפורים ליום שמחה על ידי בית דין אינה שייכת ליום השבת שנקבע מלכתחילה מן התורה כיום שמחה{{הערה|ירושלמי מגילה פ"א ה"ד.}}. כדברי הירושלמי פסקו להלכה פוסקים רבים: [[הרי"ף]]{{הערה|מגילה ג, א מדפי הרי"ף.}}, ה[[כלבו]]{{הערה|סוף סימן מה.}}, ה[[תשב"ץ]]{{הערה|ח"ג, סימן רצח.}} ועוד. | ||
אמנם, רבי [[לוי בן חביב]] (הרלב"ח) שכיהן כרבה של [[ירושלים]], | אמנם, לדעת רבי [[לוי בן חביב]] (הרלב"ח), שכיהן כרבה של [[ירושלים]], דברי הירושלמי הללו חולקים עם שיטת ה[[תלמוד בבלי]]{{הערה|מגילה ל, א.}} - בו נאמר שכאשר [[ט"ו באדר]] חל בשבת, עושים בני הערים המוקפות את הפורים ביום השבת, קביעה המתייחסת לדעתו לסעודה ומשלוח המנות הנעשים בשבת. על פי הכלל שבמחלוקת בבלי וירושלמי הלכה כבבלי, הנהיג הרלב"ח בירושלים למעשה לערוך את הסעודה בשבת{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53913&st=&pgnum=113&hilite= תשובות מהרלב"ח, סימן לב].}}. הרלב"ח הביא שכשיטתו נפסק גם בתשובה מחכמי צרפת{{הערה|נדפסה בשו"ת ראב"י סימן לו.}}. | ||
ב[[שולחן ערוך]] נפסק כדברי הירושלמי, שיש לדחות את הסעודה ומשלוח המנות ליום ראשון{{הערה|אורח חיים סימן תרפח סעיף ו.}}, וכן כתבו רבים מהפוסקים{{הערה|ראה למשל שו"ת נודע ביהודה אורח חיים סימן מב.}}. אמנם יש שכתבו לערוך סעודה ולשלוח מנות גם בשבת, לחוש לדעת הרלב"ח{{הערה|פרי חדש אורח חיים שם.}}. | ב[[שולחן ערוך]] נפסק כדברי הירושלמי, שיש לדחות את הסעודה ומשלוח המנות ליום ראשון{{הערה|אורח חיים סימן תרפח סעיף ו.}}, וכן כתבו רבים מהפוסקים{{הערה|ראה למשל שו"ת הרדב"ז חלק א, סימן תקח. שו"ת נודע ביהודה אורח חיים, סימן מב.}}. אמנם יש שכתבו לערוך סעודה ולשלוח מנות גם בשבת, לחוש לדעת הרלב"ח{{הערה|פרי חדש אורח חיים שם.}}. | ||
===דיני פורים משולש=== | ===דיני פורים משולש=== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
*'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הנסים]]". | *'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הנסים]]". | ||
*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]]. | *'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]]. | ||
עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489], בהערה.}}, ומכמה טעמים: ראשית, לפי ההלכה שמי שלא נתן ביום שישי ישלים ביום ראשון, ומכאן שיש קשר בין יום ראשון למתנות לאביונים; שנית, מכיון שלפי ההלכה שמחה בחיק המשפחה מבלי לשתף בה עניים ומסכנים היא פסולה והרי ביום זה ישנה שמחה; וכמו כן לפי פסק הרמב"ם, שמוטב להרבות במתנות לאביונים{{הערה|שם=מא|לקוטי שיחות שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}. | |||
===בערי הספיקות=== | |||
דנו אחרוני הפוסקים מהו המנהג בערים שהן ספק מוקפות חומה - האם עליהן לקיים גם כן פורים משולש, או לא{{הערה|ראה הליכות שלמה פרק כא סעיף ב. פורים משולש (דבליצקי) פרק ט סעיף ב. נטעי גבריאל פורים משולש פרק כ סעיף יג.}}. ומשיחת [[הרבי]] ברור שדעתו היא שיש לנהוג פורים משולש גם בערי הספיקות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=759&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}. | |||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||
הרבי התבטא על פורים בקביעות כזו שהוא "קצר בכמות"{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/b/b6/%D7%90%D7%93%D7%A8_-_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%90_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A1%D7%95%D7%9F.pdf יומן תענית אסתר תשמ"א עמוד כ"ב].}}, ועורר לנצל קביעות כזו על מנת לחזק גם את [[מבצע נרות שבת קודש]], ולהתאחד עם תושבי ירושלים בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד{{הערה| | הרבי התבטא על פורים בקביעות כזו שהוא "קצר בכמות"{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/b/b6/%D7%90%D7%93%D7%A8_-_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%90_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A1%D7%95%D7%9F.pdf יומן תענית אסתר תשמ"א עמוד כ"ב].}}, ועורר לנצל קביעות כזו על מנת לחזק גם את [[מבצע נרות שבת קודש]]{{הערה|מכתב י"א אדר תשל"ז - אגרות מלך חלק א, ע' קלז.}}, ולהתאחד עם תושבי ירושלים בקיום מנהגי פורים השייכים, והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד{{הערה|שם=מא}}. | ||
בשנת [[תשי"ד]] ערך הרבי את ההתוועדות בשבת-שושן-פורים סמוך לשקיעת החמה (ולא אחרי תפילת שחרית, כפי הרגיל), במטרה שיוכל לחלק [[כוס של ברכה]] במוצאי שבת וחסידי חב"ד המתגוררים בקרבת מקום יוכלו להספיק להגיע ולהשתתף בהתוועדות{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8_-%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%93_-_%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99 מקור].}}, דבר יוצא דופן בהתחשב בכך שהרבי נוהג בדרך כלל לחלק כוס של ברכה רק במוצאי החגים ראש השנה, שמחת תורה, פסח ושבועות{{הערה|יוצא דופן נוסף, היה ההתוועדות של שבת פרשת נשא, סיום ימי התשלומין תנש"א.}}. | בשנת [[תשי"ד]] ערך הרבי את ההתוועדות בשבת-שושן-פורים סמוך לשקיעת החמה (ולא אחרי תפילת שחרית, כפי הרגיל), במטרה שיוכל לחלק [[כוס של ברכה]] במוצאי שבת וחסידי חב"ד המתגוררים בקרבת מקום יוכלו להספיק להגיע ולהשתתף בהתוועדות{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8_-%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%93_-_%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99 מקור].}}, דבר יוצא דופן בהתחשב בכך שהרבי נוהג בדרך כלל לחלק כוס של ברכה רק במוצאי החגים ראש השנה, שמחת תורה, פסח ושבועות{{הערה|יוצא דופן נוסף, היה ההתוועדות של שבת פרשת נשא, סיום ימי התשלומין תנש"א.}}. | ||