30,187
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הכינוי משולש נובע מכך, שהחג של הערים המוקפות מתפרס על שלושה ימים רצופים, תוך העברת המצוות שאינן יכולות להתקיים בשבת, לימי החול שמשני צדדיו. הבעיה העיקרית היא קריאת המגילה, שאינה יכולה להיעשות בשבת. אף שמעיקר הדין אין מניעה לקרוא מגילה בשבת, גזרו חז"ל "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים", ולכן העבירו את קריאת המגילה אל יום שישי, שהוא יום [[פורים]] דפרזים. פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון.
הרחבה
ב[[ירושלים]], בשושן הבירה ובערים מוקפות חומה מציינים את יום ט"ו באדר כחג פורים לכל דבר ("שושן פורים"). בשנים בהם ט"ו באדר חל בשבת, ולא ניתן לקיים כמה ממצוות החג במשך השבת עצמה, פורסים את המצוות על פני שלושה ימים:
ביום שישי, [[י"ד באדר]], [[קריאת המגילה|קוראים את המגילה ]] ונותנים [[מתנות לאביונים]]; בשבת מוסיפים את תפילת "[[ועל הניסים]]" במהלך התפילה ובברכת המזון; וביום ראשון [[משלוח מנות|שולחים מנות איש לרעהו ]] ואישה לרעותה, ועורכים את [[משתה ושמחה|הסעודה החגיגית]]. הכינוי משולש נובע מכך, שהחג של הערים המוקפות מתפרס על שלושה ימים רצופים, תוך העברת המצוות שאינן יכולות להתקיים בשבת, לימי החול שמשני צדדיו, כאשר בשבת עצמה נותרים המצוות של קריאה בתורה השייכת למחיית עמלק, ואמירת 'ועל הניסים'. הבעיה העיקרית היא קריאת המגילה, שאינה יכולה להיעשות בשבת. אף שמעיקר הדין אין מניעה לקרוא מגילה בשבת, גזרו חז"ל "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים", ולכן העבירו את קריאת המגילה אל יום שישי, שהוא יום [[פורים]] דפרזים. פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון.
===דיני פורים משולש===
{{ערך מורחב|ערך=[[פורס מפה ומקדש]]}}*'''ביום שישי, [[י"ד באדר]] ''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].*'''בשבת, [[ט"ו באדר]] ''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הנסים]]".*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]] ''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים ]] ושולחים [[משלוח מנות]].
הסיבה שמצוות מתנות לאביונים מוצמדת לקריאת המגילה, מנומקת בטעם שהאביונים נושאים עיניהם לקריאת מגילה. הסיבה שמצוות משלוח מנות מוצמדת לסעודת פורים היא מפני שמשלוח המנות מתבצע כדי שיוכלו לקיים את הסעודה.
בניגוד לכך, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת ר' לוי בן חביב, משום שגם מדברי ה[[רמב"ם]] משתמע כשיטתו.
===אצל הרבי===
הרבי התבטא על פורים בקביעות כזו שהוא "קצר בכמות"{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/b/b6/%D7%90%D7%93%D7%A8_-_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%90_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A1%D7%95%D7%9F.pdf יומן תענית אסתר תשמ"א עמוד כ"ב.}}.
במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי בה חל פורים בקביעות דומה היה בשנים: [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], ו[[תשפ"א]].
בשנת [[תשי"ד]] ערך הרבי את ההתוועדות בשבת-שושן-פורים סמוך לשקיעת החמה (ולא אחרי תפילת שחרית, כפי הרגיל), במטרה שיוכל לחלק [[כוס של ברכה]] במוצאי שבת וחסידי חב"ד המתגוררים בקרבת מקום יוכלו להספיק להגיע ולהשתתף בהתוועדות{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8_-%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%93_-_%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99 מקור].}}, דבר יוצא דופן בהתחשב בכך שהרבי נוהג בדרך כלל לחלק כוס של ברכה רק במוצאי החגים ראש השנה, שמחת תורה, פסח ושבועות{{הערה|יוצא דופן נוסף, היה ההתוועדות של שבת פרשת נשא, סיום ימי התשלומין תנש"א.}}.
גם בשנת תשל"ד לא נערכה התוועדות מיוחדת לפורים, בשל הקביעות המיוחדת, ובדומה לכך בשנת [[תשל"ז]], בה ציין הרבי את חג הפורים באמצעות בקבוק משקה ששלח לחסידים על ידי המזכיר הרב גרונר שיחלק לכל מי שרוצה{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/3/3e/%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%96_-_%D7%A8%27_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%90%D7%9F.pdf מקור].}}
בשנת [[תשמ"א]] הרבי התפלל תפיל מנחה בזאל הקטן בשעה 3:15, ולאחר התפילה נכנס לזמן קצר לחדרו ולאחר מכן יצא בלא הודעה מוקדמת לזאל הקטן ואמר שם מאמר חסידות קצר במשך 12 דקות שעסק בענין השמחה ומעלתה, ולאחר מכן בירך על היין שנמזג לכוס נייר פשוטה{{הערה|הרבי סירב שיביאו לו את הכוס של הקידוש.}} ושתה רביעית, החל לנגן 'ופרצת', שתה כוס יין נוספת הורה שכולם יאמרו 'לחיים' בלי הגבלות ובירך והזכיר אודות ברכה אחרונה ויצא, כאשר המעמד כולו ארך רבע שעה בלבד.
באותה שנה לא נערכה התוועדות כרגיל לרגל חג הפורים, אך בהתוועדות שנערכה בשבת אמר הרבי ש"לכבוד ירושלים" היה מן הראוי לערוך התוועדות נוספת, ולכן יפרוס מפה על המזונות ובכך יחשב הדבר להתוועדות חדשה, וכך עשה{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/c/c4/%D7%90%D7%93%D7%A8_-_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%90_-_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C.pdf יומן הקהל תשמ"א עמוד 111].}}.
==במחיצת רבותינו נשיאינו==
