441
עריכות
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
שורה 35: | שורה 35: | ||
ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה [[נשמה|נשמתה]]. | ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה [[נשמה|נשמתה]]. | ||
נפטרה{{הערה|כחצי שנה לאחר פטירת אביה}} ב[[י"ז בסיון]] [[תקע"ג]]. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|'''סוף הסיפור של ר' נחום:''' החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. | נפטרה{{הערה|כחצי שנה לאחר פטירת אביה}} ב[[י"ז בסיון]] [[תקע"ג]]. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|'''סוף הסיפור של ר' נחום:''' החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. ויגיעו לצומת דרכים, שבין קרמנצוג להאדיטש, והחליטו, שיתנו לסוסים לנסוע, ובמקום אשר שם יעצרו הסוסים, יקבורה. הלא תבינו, - סיים ר' נחום את סיפורו - הסוסים המשיכו להאדיטש, ושם קברו אותה ליד אביה{{הערה|שם=לשמע}}}}. | ||
===לאחר הסתלקותה=== | ===לאחר הסתלקותה=== |
עריכות