27,606
עריכות
שמים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
על פי תורת הקבלה הכינוי שמים בפסוק רומז תמיד לבחינת [[זעיר אנפין]] שהיא בחינת המשפיע לעומת בחינת המקבל שהיא [[ספירת המלכות]] הנקראת בפסוק "ארץ". | על פי תורת הקבלה הכינוי שמים בפסוק רומז תמיד לבחינת [[זעיר אנפין]] שהיא בחינת המשפיע לעומת בחינת המקבל שהיא [[ספירת המלכות]] הנקראת בפסוק "ארץ". | ||
כך למשל ידוע פירוש הקבלה על הפסוק "ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה" | כך למשל ידוע פירוש הקבלה על הפסוק "ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה"{{הערה|משלי ג יט</ref>, כי [[אבא יסד ברתא]], כלומר על ידי בחינת החכמה הנקראת אבא יסד הקב"ה את הארץ שהיא ספירת המלכות, ואילו בחינת השמים שהיא זעיר אנפין מיוסדת ומכוננת תמיד על ידי ספירת הבינה, וכידוע שהמוחין היורדים לזעיר אנפין באים על ידי ספירת הבינה הנקראת [[אמא]]. | ||
פירוש זה של הקבלה כי השמים הם משל לבחינת המשפיע דהיינו זעיר אנפין נרמז ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|נט, ב}}: אמר רבי אבהו ואמרי לה במתניתא תנא מאימתי מברכין על הגשמים? משיצא חתן לקראת כלה". אנו למדים מכך שהשמים שמשם יורד הגשם הנרמז לשפע מכונים שמים והארץ מכונה כלה. | פירוש זה של הקבלה כי השמים הם משל לבחינת המשפיע דהיינו זעיר אנפין נרמז ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|נט, ב}}: אמר רבי אבהו ואמרי לה במתניתא תנא מאימתי מברכין על הגשמים? משיצא חתן לקראת כלה". אנו למדים מכך שהשמים שמשם יורד הגשם הנרמז לשפע מכונים שמים והארץ מכונה כלה. | ||