2,368
עריכות
שמים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|") |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמים]] | [[קובץ:שמים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמים]] | ||
'''שמים''' הוא כינוי לרקיע המקיף את כדור הארץ. בלשון חז"ל השמים הם משל ל[[הקב"ה]] ולכן יראת ה' נקראת בלשון חז"ל [[יראת שמים]]. | '''שמים''' הוא כינוי לרקיע המקיף את כדור הארץ. בלשון [[חז"ל]] השמים הם משל ל[[הקב"ה]] ולכן יראת ה' נקראת בלשון חז"ל [[יראת שמים]]. | ||
כמו כן בלשון הכתוב וחז"ל מתואר מקומו של הקב"ה שמים, למרות שכמובן שהקב"ה אינו נמצא כלל בבחינת גבול של מקום מסויים, אלא הכוונה שהקב"ה מתגלה על ידי הבחינה שנקראת שמים ([[זעיר אנפין]]), ובדרך משל משמשים השמים משל למשפיע בעולם הזה, שכן הגשמים שהם קיום העולם יורדים מהשמים, וכן | כמו כן בלשון הכתוב וחז"ל מתואר מקומו של הקב"ה שמים, למרות שכמובן שהקב"ה אינו נמצא כלל בבחינת גבול של מקום מסויים, אלא הכוונה שהקב"ה מתגלה על ידי הבחינה שנקראת שמים ([[זעיר אנפין]]), ובדרך משל משמשים השמים משל למשפיע בעולם הזה, שכן הגשמים שהם קיום העולם יורדים מהשמים, וכן ה[[שמש]] וה[[ירח]] וכל צבאם תלויים בשמים. | ||
צבע השמים הוא תכלת, ובדברי חז"ל מוסבר כי צבע התכלת מרמזת לעניין רוחני שהוא [[כסא הכבוד]] דהיינו [[ספירת המלכות]] שב[[עולם הבריאה]]. | צבע השמים הוא תכלת, ובדברי חז"ל מוסבר כי צבע התכלת מרמזת לעניין רוחני שהוא [[כסא הכבוד]] דהיינו [[ספירת המלכות]] שב[[עולם הבריאה]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
על פי תורת הקבלה הכינוי שמים בפסוק רומז תמיד לבחינת [[זעיר אנפין]] שהיא בחינת המשפיע לעומת בחינת המקבל שהיא [[ספירת המלכות]] הנקראת בפסוק "ארץ". | על פי תורת הקבלה הכינוי שמים בפסוק רומז תמיד לבחינת [[זעיר אנפין]] שהיא בחינת המשפיע לעומת בחינת המקבל שהיא [[ספירת המלכות]] הנקראת בפסוק "ארץ". | ||
כך למשל ידוע פירוש הקבלה על הפסוק "ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה", כי [[אבא יסד ברתא]], כלומר על ידי בחינת החכמה הנקראת אבא יסד הקב"ה את הארץ שהיא ספירת המלכות, ואילו בחינת השמים שהיא זעיר אנפין מיוסדת ומכוננת תמיד על ידי ספירת הבינה, וכידוע שהמוחין היורדים לזעיר אנפין באים על ידי ספירת הבינה הנקראת [[אמא]]. | כך למשל ידוע פירוש הקבלה על הפסוק "ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה"<ref>משלי ג יט</ref>, כי [[אבא יסד ברתא]], כלומר על ידי בחינת החכמה הנקראת אבא יסד הקב"ה את הארץ שהיא ספירת המלכות, ואילו בחינת השמים שהיא זעיר אנפין מיוסדת ומכוננת תמיד על ידי ספירת הבינה, וכידוע שהמוחין היורדים לזעיר אנפין באים על ידי ספירת הבינה הנקראת [[אמא]]. | ||
פירוש זה של הקבלה כי השמים הם משל לבחינת המשפיע דהיינו זעיר אנפין נרמז | פירוש זה של הקבלה כי השמים הם משל לבחינת המשפיע דהיינו זעיר אנפין נרמז ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|נט, ב}}: אמר רבי אבהו ואמרי לה במתניתא תנא מאימתי מברכין על הגשמים? משיצא חתן לקראת כלה". אנו למדים מכך שהשמים שמשם יורד הגשם הנרמז לשפע מכונים שמים והארץ מכונה כלה. | ||
כינוי המילה שמים מוסבר בפרק השני של [[מסכת חגיגה]]{{הערה|יב א}}: במתניתא תנא אש ומים מלמד שהביאן הקדוש ברוך הוא וטרפן זה בזה ועשה מהן רקיע. בחסידות מוסבר כי אש מרמז על מידת הגבורה, המים מרמזים על מידת החסד, ואילו הזעיר אנפין כולל כידוע את כל ששת המידות. | כינוי המילה שמים מוסבר בפרק השני של [[מסכת חגיגה]]{{הערה|יב א}}: במתניתא תנא אש ומים מלמד שהביאן הקדוש ברוך הוא וטרפן זה בזה ועשה מהן רקיע. בחסידות מוסבר כי אש מרמז על מידת הגבורה, המים מרמזים על מידת החסד, ואילו הזעיר אנפין כולל כידוע את כל ששת המידות. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:טבע הבריאה]] | [[קטגוריה:טבע הבריאה]] | ||