27,714
עריכות
פרשת שקלים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''פרשת שקלים''' הינה פרשת "כי תשא"{{הערה|[[שמות]] ל יא-טז.}}, שבה מצות [[מחצית השקל]]. השבת שבה נקראת פרשת שקלים מכונת '''שבת שקלים''', על שם הפרשה. | '''פרשת שקלים''' הינה פרשת "כי תשא"{{הערה|[[שמות]] ל יא-טז.}}, שבה מצות [[מחצית השקל]]. השבת שבה נקראת פרשת שקלים מכונת '''שבת שקלים''', על שם הפרשה. | ||
==זמן קריאתה== | ==זמן קריאתה== | ||
קוראים ב[[ראש חודש]] ראשון של [[אדר]], לאור כך ששואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם, וכן בגלל שבחמשה עשר בו שלחנות{{הערה|בעלי מטבעות המחליפים שקלי כסף בפרוטות, רש"י.}} יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש{{הערה|מגילה כט ב, כשמואל. וכן רב סובר, שזוהי פרשת צו את בני ישראל.}}, ולזכר המקדש נהגו כל ישראל לקרות כיום בבית הנכסת פרשת שקלים{{הערה|[[ספר החינו]], מצוה קה.}}. כאשר ראש חודש אדר חל | קוראים ב[[ראש חודש]] ראשון של [[אדר]], לאור כך ששואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם, וכן בגלל שבחמשה עשר בו שלחנות{{הערה|בעלי מטבעות המחליפים שקלי כסף בפרוטות, רש"י.}} יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש{{הערה|מגילה כט ב, כשמואל. וכן רב סובר, שזוהי פרשת צו את בני ישראל.}}, ולזכר המקדש נהגו כל ישראל לקרות כיום בבית הנכסת פרשת שקלים{{הערה|[[ספר החינו]], מצוה קה.}}. כאשר ראש חודש אדר חל ב[[שבת]], מוציאים שלושה [[ספר תורה|ספרי תורה]], קוראים באחד עניינו של יום (פרשת השבוע שבה חל), שני על ראש חודש והשלישי בכי תשא{{הערה|מגילה שם.}}. | ||
מפטירים בפרשת שקלים שביהוידע הכהן{{הערה|תוספתא פ"ג.}}, מן "ויכרות יהוידע את הברית"{{הערה|מלכים ב, יא-יז.}}, לפי מנהג הספרדים, או מ"בן שבע שנים יהואש במלכו"{{הערה|מלכים ב, יב א.}}, לפי מנהג האשכנזים. באותה פרשה מדובר תרומות העם לבדק הבית. מקדימים של ראש חודש לשקלים, מפני שתדיר ואינו תדיר, תדיר קודם, אך לענין [[הפטרה]], מכיון שאין מפטירים בשתים, אין זו של ארבעה פרשיות נדחית מפני ראש חודש{{הערה|שבלי הלקט קצג.}}. | מפטירים בפרשת שקלים שביהוידע הכהן{{הערה|תוספתא פ"ג.}}, מן "ויכרות יהוידע את הברית"{{הערה|מלכים ב, יא-יז.}}, לפי מנהג הספרדים, או מ"בן שבע שנים יהואש במלכו"{{הערה|מלכים ב, יב א.}}, לפי מנהג האשכנזים. באותה פרשה מדובר תרומות העם לבדק הבית. מקדימים של ראש חודש לשקלים, מפני שתדיר ואינו תדיר, תדיר קודם, אך לענין [[הפטרה]], מכיון שאין מפטירים בשתים, אין זו של ארבעה פרשיות נדחית מפני ראש חודש{{הערה|שבלי הלקט קצג.}}. | ||