משתמש:שמואל חיים/רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 69: שורה 69:
===תורה ומדע===
===תורה ומדע===
[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|הרבי היה מאמץ את הטכנולגיה לקדושה, לדוגמא בשנת תשנ"ב באמצעות הלווינים נשא הרבי שיחה ב"חנוכה לייו"  בשידור לכל העולם. מולו נראה המסך המשדר]]
[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|הרבי היה מאמץ את הטכנולגיה לקדושה, לדוגמא בשנת תשנ"ב באמצעות הלווינים נשא הרבי שיחה ב"חנוכה לייו"  בשידור לכל העולם. מולו נראה המסך המשדר]]
"האם יש צורך להזכיר למדענים שומרי תורה ומצוות אשר חשים עדיין באי נוחות ביחס לכמה אמיתות "מיושנות" של התורה נוכח "היפוטזות" מדעיות - את עקרון "אי הקביעות מראש" של הייזנברג?! בעקרונו זה שם קץ לקביעה המדעית שהיתה נפוצה בזמנה, שהקשר בין סיבה ותוצאה הוא מכני וישיר. כיום אין זה מדעי כלל, לראות במאורע מסוים תוצאה הכרחית של מאורע אחר, אלא רואים זאת כתוצאה בעלת הסבירות הגבוהה ביותר" {{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית}}
הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שהמדע הוא בגדר תאוריה בלבד{{הערה| אגרות קודש, כרך י"ח, עמ' תצ"ג}} והוא התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להסתיר את דעת התורה לנוכח "היפוטזות מדעיות"{{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית}}, ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143}}, הביא הרבי הוכחה כי לפני כמאה וחמשים שנה חשבו אז המדענים שהם צודקים לחלוטין לגבי סיבוב ה[[כדור הארץ]] על ה[[שמש]], אך [[אלברט איינשטיין]] הוכיח שלא כך הדברים, והראה שאי אפשר לדעת מי הוא המסובב באמת. גם בזמנו של [[הרמב"ם]] חשבו המדענים שהם צודקים, אולם כהיום טוענים מדענים בסורבון, בברלין, באוניברסיטת קולומביה ועוד, שהם לא צודקים.


הרבי סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", מובן, שכן הוא גם בנוגע לכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, שתכליתם ומטרתם להוסיף בכבודו של הקב"ה, על ידי זה שמנצלים אותם לעניני קדושה, תורה ומצוותיה{{הערה|שיחת מכ"ד כסלו תשנ"ב}}.
הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה{{הערה|שיחת מכ"ד כסלו תשנ"ב}}, במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את ה[[טכנולגיה]] לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו{{הערה|[about:blank הרבי וטכנלוגיה]}}, ואף את התוועדויותיו העביר פעמים רבות בלייו{{הערה| עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.}}
 
הרבי תמך בדעה כי אין המדע מהווה סתירה לדת. ובסס קביעה זו על התגליות המדעיות החדישות ביותר. ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143}}, אמר הרבי כי לפני כמאה וחמשים שנה חשבו שמדעי הטבע הן אמיתות מוחלטות, אך קנט ואיינשטיין הוכיחו שלא כך הדברים, כלומר שהמדע לא יוכל לעולם לקבוע אמת מוחלטת, ובזמנו של הרמב"ם סברו המדענים כי הם הגיעו אל האמת המוחלטת. לעומת זאת כיום, טוענים מדענים בסורבון, בברלין, באוניברסיטת קולומביה ועוד, כי אין הם יודעים את האמת המוחלטת.


==ניגוניו==
==ניגוניו==
{{בוצע}} - הפסקה בסדר.
{{בוצע}} - הפסקה בסדר.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט