רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[ליובאוויטש]]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר כמלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. בעשייתו, דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה ל[[משיח]] ופעילות להחשת ה[[גאולה]].

הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ"ד]] נעלם מעינינו; אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.

הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.

ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:

בשנת [[תרפ"ג]] [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|נפגש]] לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערה|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.

 

ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].