משתמש:פולע/התייסדות חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

בשונה מרוב החצרות החסידיות באותם ימים, תנועת חב"ד לא קיבלה את התפיסה כי עיקר העבודה בעבודת השם מוטלת על ה[[אדמו"ר]] או ה[[צדיק]], ואילו על החסידים מוטל רק להידבק בו ו[[התקשרות|להתקשר]] אליו{{הערה|\\={{ציטוט|תוכן=כעת הקשיבו יהודים! בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כאו"א בעצמו, ולא להסתמך על הרביים. זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶ' (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הגוף, וברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הנשמה. "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי ("איך זאָג זיך ניט אָפּ") ח"ו מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים... צריכים לבד להפוך את השטות דלעומת זה והרתיחה ("דער [[קאך|קאָך]]") של הנפש הבהמית – לקדושה"|מקור=משיחת הרבי מייד לאחר שנשא את [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שלו - [[באתי לגני]] תשי"א, באמירתו [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל עליו רשמית את נשיאות חב"ד]]. [[תורת מנחם]] תשי"א, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/26/index.htm#_ftnref_1196 עמוד 212 שיחה י"ב]}}}}{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] חלק א' קמא, ב. [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ד עמוד 133, ועוד.}}. צעד זה עורר בהתחלה מחלוקת מצד שאר תלמדי [[המגיד ממזריטש]], שטענו שיש בכך סטייה מדרך החסידות שהיטוו המגיד ו[[הבעל שם טוב]] כשבראשם רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] שיצא כנגד שיטה זו בחריפות, אך רבי שניאור זלמן השיב כי דרכו משלב את שיטת הבעל שם טוב והמגיד עם החובה המוטלת על האדם לעבוד את השם בעצמו{{הערה|1=וראה גם במאמרו של הרב [[שלמה יוסף זווין]], [‏http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm דמות הפלאים של בעל ה"תניא"], באתר "דעת" – מתוך שנה בשנה תשכ"ד}}{{הערה|1=[[שלום דובער לוין]], ‏[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&pgnum=51 עמוד כ"ד] {{הב}}}}. גם מסופר כי רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש מאדמו"ר הזקן רשות להתיישב בתחום פעילותו של אדמו"ר הזקן{{הערה|שניתן לו על ידי שאר תלמדי המגיד ממזריטש כשבראשם רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]{{מקור}}}}, ורבי שניאור זלמן הסכים לכך בשלושה תנאים. רבי שלמה מקרלין הסכים לקבל את שני התנאים הראשונים, אך להתנאי השלישי, "שלא יאמר שהצדיק צריך לשאת את הצאן" - לא הסכים{{הערה|[[בית רבי]] חלק א' פרק כ"ה עמוד 128. וראו איגרת של רבי שניאור זלמן מלאדי לרבי אברהם מקאליסק בנושא הזה ב[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] איגרת נ"ה}}.