4,016
עריכות
משתמש:פולע/התייסדות חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←התייסדות חב"ד
מ (←התייסדות חב"ד) |
|||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==התייסדות חב"ד== | ==התייסדות חב"ד== | ||
לאור המחלוקות בין הצדדים, החלה שיטת אדמו"ר הזקן, בערך משנת [[תקל"ו]] (1776), לקבל ביטוי ממשי. עם זאת, על כינוי התנועה וחסידיה בשם 'חב"ד', נכתב לראשונה באגרת שכתב אדמו"ר הזקן ב[[קיץ]] בשנת [[תקס"ה]]. באותה אגרת סיכם מול רבי אברהם מקאליסק, על כל מה שעבר ביניהם החל מאז יצא רבי אברהם לחלוק על שיטת אדמו"ר הזקן בחסידות, בשנת תקנ"ח, ועל הנהלת מעמדות ארץ ישראל על ידו, בשנת [[תקס"ג]], כמו גם על הקשר בין שני הדברים האלו. באותה אגרת כותב רבינו הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נא}}: | לאור המחלוקות בין הצדדים, החלה שיטת אדמו"ר הזקן, בערך משנת [[תקל"ו]] (1776), לקבל ביטוי ממשי. עם זאת, על כינוי התנועה וחסידיה בשם 'חב"ד', נכתב לראשונה באגרת שכתב אדמו"ר הזקן ב[[קיץ]] בשנת [[תקס"ה]]. באותה אגרת סיכם מול רבי אברהם מקאליסק, על כל מה שעבר ביניהם החל מאז יצא רבי אברהם לחלוק על שיטת אדמו"ר הזקן בחסידות, בשנת תקנ"ח, ועל הנהלת מעמדות ארץ ישראל על ידו, בשנת [[תקס"ג]], כמו גם על הקשר בין שני הדברים האלו. באותה אגרת כותב רבינו הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נא}}{{הערה|ראו מסביב לחסידות, דור ראשון - אדמוה"ז, בסוף פסקת 'התייסדות חסידות חב"ד'}}. : | ||
{{ציטוט|תוכן=הנה בחורף תקס"ג באו אלי הני נחותאי הידועים ובקשו ממני לבטל כל השלוחים במדינתנו מכל המעמדות הישנים, רק שיסבבו בעצמם ויעשו להם מעמדות חדשים מאוהבים אמיתיים שאינם מכונים בשם חב"ד.|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נא}} | {{ציטוט|תוכן=הנה בחורף תקס"ג באו אלי הני נחותאי הידועים ובקשו ממני לבטל כל השלוחים במדינתנו מכל המעמדות הישנים, רק שיסבבו בעצמם ויעשו להם מעמדות חדשים מאוהבים אמיתיים שאינם מכונים בשם חב"ד.|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נא}} | ||
בראשית התייסדות שיטת חב"ד{{הערה|ראו דרכי החסידות, פרק ג', הערה 1}}, כארבעים אברכים מוכשרים מהעיירות הסמוכות לליוזנא, התקבצו ובאו ללמוד אצל אדמו"ר הזקן. אברכים אלו נחלקו לפי רמות לימוד, ונפתחו עבורם 'חדרים': חדר א', חדר ב' וחדר ג'. אדמו"ר הזקן סידר סדר חדש: א. חובת לימוד [[גמרא]] בעיון חבורה חבורה בענין אחד, ולא פחות מארבע שעות ביום. ב. במשך השבוע מחוייבים להיות שיעור אחד ולהיות בקי בזה. ג. לימוד גמרא למיגרס לא פחות מדף אחד ליום. ד. פעמיים בשבוע, ביום ובשעות הקבועים לכך, יפלפלו ביניהם וכל אחד יעריך קושיותיו וישוביו. בנוסף לאדמו"ר הזקן, מסרו שיעורים אחיו של אדמו"ר הזקן: הרה"ק [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|ר' יהודה ליב]], [[מרדכי פוזנר|הרה"ק ר' מרדכי]] והרה"ק ר' [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]]{{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]] חוברת ב' עמ' נב.}}. | בראשית התייסדות שיטת חב"ד{{הערה|ראו דרכי החסידות, פרק ג', הערה 1}}, כארבעים אברכים מוכשרים מהעיירות הסמוכות לליוזנא, התקבצו ובאו ללמוד אצל אדמו"ר הזקן. אברכים אלו נחלקו לפי רמות לימוד, ונפתחו עבורם 'חדרים': חדר א', חדר ב' וחדר ג'. אדמו"ר הזקן סידר סדר חדש: א. חובת לימוד [[גמרא]] בעיון חבורה חבורה בענין אחד, ולא פחות מארבע שעות ביום. ב. במשך השבוע מחוייבים להיות שיעור אחד ולהיות בקי בזה. ג. לימוד גמרא למיגרס לא פחות מדף אחד ליום. ד. פעמיים בשבוע, ביום ובשעות הקבועים לכך, יפלפלו ביניהם וכל אחד יעריך קושיותיו וישוביו. בנוסף לאדמו"ר הזקן, מסרו שיעורים אחיו של אדמו"ר הזקן: הרה"ק [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|ר' יהודה ליב]], [[מרדכי פוזנר|הרה"ק ר' מרדכי]] והרה"ק ר' [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]]{{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]] חוברת ב' עמ' נב.}}. | ||