משתמש:פולע/התייסדות חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עריכה
(←‏רקע: הרחבה)
(עריכה)
שורה 14: שורה 14:
עוד בחייו של [[המגיד ממזריטש]], בשנת [[תקל"ב]], ייסד אדמו"ר הזקן את שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], [[חסידות חב"ד]] - שהייתה ייחודית בין תלמידי המגיד{{הערה|בשנת [[תקל"ב]], כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליוזנא]] מידי הפולנים. לכן, רק באותה שנה נוסדה חסידות חב"ד, לפי שהייתה יכולה להיווסד רק ב[[רוסיה]]. [[הרבי]] מבאר בשיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]], כי בנוגע לתלמידי המגיד שנהגו נשיאות במקומם, שהיו חלוקים זה מזה באופני עבודת ה', וכתוצאה מזה נעשה גם החילוק בהתיישבותם במקום גשמי. וזהו אחד הביאורים שמבארים חסידים טעם התיישבותו של אדמו"ר הזקן במדינת רייסין – שכיון שבה הוצרכו לתקן את ענין העבודה ע"פ טעם ודעת, עבודת המוחין, לכבוש את בעלי המוחין, לכן, התיישב בה אדמו"ר הזקן מייסד תורת חסידות חב"ד; משא"כ במדינות וואלין ו[[פולין]], שמצד כמה וכמה סיבות הייתה שם ההנהגה רק בענינים של [[חג"ת]] – התיישבו בהם אלה שדרכם בעבודת ה' הייתה באופן כזה"}}. לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב פוזנר]].
עוד בחייו של [[המגיד ממזריטש]], בשנת [[תקל"ב]], ייסד אדמו"ר הזקן את שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], [[חסידות חב"ד]] - שהייתה ייחודית בין תלמידי המגיד{{הערה|בשנת [[תקל"ב]], כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליוזנא]] מידי הפולנים. לכן, רק באותה שנה נוסדה חסידות חב"ד, לפי שהייתה יכולה להיווסד רק ב[[רוסיה]]. [[הרבי]] מבאר בשיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]], כי בנוגע לתלמידי המגיד שנהגו נשיאות במקומם, שהיו חלוקים זה מזה באופני עבודת ה', וכתוצאה מזה נעשה גם החילוק בהתיישבותם במקום גשמי. וזהו אחד הביאורים שמבארים חסידים טעם התיישבותו של אדמו"ר הזקן במדינת רייסין – שכיון שבה הוצרכו לתקן את ענין העבודה ע"פ טעם ודעת, עבודת המוחין, לכבוש את בעלי המוחין, לכן, התיישב בה אדמו"ר הזקן מייסד תורת חסידות חב"ד; משא"כ במדינות וואלין ו[[פולין]], שמצד כמה וכמה סיבות הייתה שם ההנהגה רק בענינים של [[חג"ת]] – התיישבו בהם אלה שדרכם בעבודת ה' הייתה באופן כזה"}}. לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב פוזנר]].


באותה שנה, ב[[ח' בניסן]], חתמו [[הגר"א]] ורבני [[וילנא]] ו[[שקלוב]] על חרם נגד [[תנועת החסידות]]{{הערה|הי' זה לאחר וויכוח עם [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]] ור' [[אברהם מקליסק]], מייסד שיטת [[חסידות תל"ק]].}}, והוציאו לאור קונטרס מיוחד נגד ה[[חסידות]] בשם 'זמיר עריצים וחרבות צורים'{{הערה|[[ספר בית רבי]] עמ' 8}}.
באותה שנה, ב[[ח' בניסן]], חתמו [[הגר"א]] ורבני [[וילנא]] ו[[שקלוב]] על חרם נגד [[תנועת החסידות]]{{הערה|היה זה לאחר וויכוח עם [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]] ור' [[אברהם מקליסק]], מייסד שיטת [[חסידות תל"ק]].}}, והוציאו לאור קונטרס מיוחד נגד ה[[חסידות]] בשם 'זמיר עריצים וחרבות צורים'{{הערה|[[ספר בית רבי]] עמ' 8}}.


לאחר עליית [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]], פנה רבי מנחם מענדל לאדמו"ר הזקן, בבקשה שישמש כמנהיג החסידים ב[[רוסיה]], יחד עם רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]{{הערה|כמובא במבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן אות ז', [[ד' אדר]] [[תקמ"ב]].}}. למרות זאת, סירב [[אדמו"ר הזקן]] לקבל עליו את עול הנשיאות.
בשנת [[תקמ"ח]] נפטר רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ולאור זאת, רבי אברהם מקאליסק החליף אותו בהנהגת החסידים ב[[ארץ ישראל]]. כקודמו, גם רבי אברהם מקאליסק שלח מכתבי עידוד לאדמו"ר הזקן וכן תמך בתקנותיו{{הערה|[[בית רבי]], ט"ו, א.}}. כמו כן, גם רבי [[ברוך ממז'יבוז]] היה ביחסים טובים תחילה עם אדמוה"ז, ואף התבטא בעת שקיבל את [[ספר התניא]] כי זהו "ספר השכל"{{הערה|כמובא באוצר סיפורי חב"ד, ח"ג, עמ' 314.}}.
 
לרבי מנחם מענדל מויטבסק הצטרף רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] , אשר שלח מכתב לאדמו"ר הזקן, בו הוא מפציר בו להתמנות לנשיא. במכתב זה כתב בין היתר:
 
{{ציטוט|תוכן=והנה בענין המעשה רב להם כבוד אהובינו וידידנו ידיד ה' אור יקר כק"ש מו"ה שניאור זלמן נ"י שיחי', מלא כבוד ד' ברוח חכמה ובינה ודעת את ד' להורות להם הדרך, בטחוננו בחסדי ד' ית' שיפתח להם את אוצרו הטוב ביראת ה'|מרכאות=כן|מקור=מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן אות ז', ד', [[אדר]] [[תקמ"ב]].}}
 
לאחר הפצרות רבות קיבל אדמו"ר הזקן עליו את עול הנשיאות בשנת [[תקמ"ו]]. בשנת [[תקמ"ח]] נפטר רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ולאור זאת, רבי אברהם מקאליסק החליף אותו בהנהגת החסידים ב[[ארץ ישראל]]. כקודמו, גם רבי אברהם מקאליסק שלח מכתבי עידוד לאדמו"ר הזקן וכן תמך בתקנותיו{{הערה|[[בית רבי]], ט"ו, א.}}.
 
אדמו"ר הזקן היה שולח בחזרה מכתבים לרבי אברהם מקאליסק בו הוא משבחו ומכנהו: {{ציטוטון|יושבי ארה"ק ומלכם בראשם הרב הכהן הגדול מאחיו מו' אברהם שי}}{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו"ר הזקן]], אגרת כ"ז}}, ולעיתים גם {{ציטוטון|הרב הכהן הגדול מאחיו}}{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו"ר הזקן]], אגרת ל, ל"ג.}}.
 
כמו כן, גם רבי [[ברוך ממז'יבוז]] היה ביחסים טובים תחילה עם אדמוה"ז, ואף התבטא בעת שקיבל את [[ספר התניא]] כי זהו "ספר השכל"{{הערה|כמובא באוצר סיפורי חב"ד, ח"ג, עמ' 314.}}.


{{חלונית
{{חלונית
שורה 34: שורה 24:
|מקור =  [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש לאדמו"ר הזקן]] נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.
|מקור =  [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש לאדמו"ר הזקן]] נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.
}}
}}
בשנת [[תקנ"ז]] הוציא אדמו"ר הזקן את ספר התניא, שהיווה באותם ימים חידוש עצום. לאחר הוצאת הספר, כתב רבי אברהם מקאליסק מכתב לאדמו"ר הזקן, בו הוא תוקף את ספרו. במכתב העלה טיעון, כי החסידים צריכים להתנהג ב[[יראת שמים]] פשוטה, ואילו סודות התורה אותם חשף אדמו"ר הזקן בספר התניא, יש להגביל לבני עלייה בלבד.
בשנת [[תקנ"ז]] הוציא אדמו"ר הזקן את [[ספר התניא]], שהיווה באותם ימים חידוש עצום. לאחר הוצאת הספר, כתב רבי אברהם מקאליסק מכתב לאדמו"ר הזקן, בו הוא תוקף את ספרו. במכתב העלה טיעון, כי החסידים צריכים להתנהג ב[[יראת שמים]] פשוטה, ואילו סודות התורה אותם חשף אדמו"ר הזקן בספר התניא, יש להגביל לבני עלייה בלבד.


את שיטתו ביסס רבי אברהם על הפסוק: "וצדיק באמונתו יחיה"{{הערה|[[מסכת מכות]], כד,א.}}, עליה כותב במכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]: "מה יגיעות יגעתי עמו במכתבים שונים להעמידו על אחת וצדיק באמונתו יחיה"{{הערה|אגרות בעה"ת אגרת ק}}. בשנת [[תק"ס]] שלח אדמו"ר הזקן מכתב לרבי אברהם מקאליסק, בו הוא מתנצל על האיחור בכתיבת על המכתב{{הערה|מפני מאסרו.}}, ומסביר את שיטתו בעניין זה{{הערה|מכתב זה אבד במשך השנים.}}.
את שיטתו ביסס רבי אברהם על הפסוק: "וצדיק באמונתו יחיה"{{הערה|[[מסכת מכות]], כד,א}}, עליה כותב במכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]: "מה יגיעות יגעתי עמו במכתבים שונים להעמידו על אחת וצדיק באמונתו יחיה"{{הערה|אגרות אדמו"ר הזקן, אגרת ק}}. בשנת [[תק"ס]] שלח אדמו"ר הזקן מכתב לרבי אברהם מקאליסק, בו הוא מתנצל על האיחור בכתיבת על המכתב{{הערה|מפני מאסרו}}, ומסביר את שיטתו בעניין זה{{הערה|מכתב זה אבד במשך השנים}}, ובעקבות כך, הוציא רבי אברהם מקאליסק מכתב בו הוא מתחרט מהביקורת על אדמו"ר הזקן{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, ד, "וצדיק באמונתו יחיה ושיטת חב"ד"}}.


בעקבות כך, הוציא רבי אברהם מקאליסק מכתב בו הוא מתחרט מהביקורת על אדמו"ר הזקן{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, ד, "וצדיק באמונתו יחיה ושיטת חב"ד".}}.
===הפיצול השני===
רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] היה שולח שליחים ל[[רוסיה]], בכדי שיאספו כסף בשביל יהודי [[ארץ ישראל]]. אותם שליחים היו מציקים לאדמו"ר הזקן רבות, וכאשר היו חוזרים בחזרה לרבי אברהם מקאליסק, היו מלשינים דברים מופרכים על אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי|[[בית רבי]], עמ' 120 - 132}}.
רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] היה שולח שליחים ל[[רוסיה]], בכדי שיאספו כסף בשביל יהודי [[ארץ ישראל]]. אותם שליחים היו מציקים לאדמו"ר הזקן רבות, וכאשר היו חוזרים בחזרה לרבי אברהם מקאליסק, היו מלשינים דברים מופרכים על אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי|[[בית רבי]], עמ' 120 - 132}}.
כמו כן מסופר, כי אחד מחסידי אדמו"ר הזקן שעלה לארץ ישראל, הגיע לרבי אברהם מקאליסק בכדי ללמוד אצלו, אולם אותו חסיד לא הסתפק בהלימוד אצל רבי אברהם ותכנן לחזור בחזרה ל[[רוסיה]] אל אדמו"ר הזקן. רבי אברהם שחיבב את אותו חסיד, הזהיר אותו מפני הסכנות שבדרך, אולם אותו חסיד לא חשש מטענה זאת, באומרו כי הוא לא מפחד מפני שהוא חסיד של אדמו"ר הזקן. דברים אלו עוררו קנאה אצל רבי אברהם מקאליסק, ובעקבות כך בשנת [[תקס"ב]] יצא נגד אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי}}.


בנוסף, שליחיו של רבי אברהם מקאליסק, שהגיעו לרבי ברוך ממז'יבוז, ואל רבי [[מרדכי מלכוויץ]] ורבי [[אשר מסטולין]], דברו דברי שקר נגד אדמו"ר הזקן, ובעקבות כך, הצטרפו גם הם לרבי אברהם מקאליסק, נגד אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי}}.
בנוסף, שליחיו של רבי אברהם מקאליסק, שהגיעו לרבי ברוך ממז'יבוז, ואל רבי [[מרדכי מלכוויץ]] ורבי [[אשר מסטולין]], דברו דברי שקר נגד אדמו"ר הזקן, ובעקבות כך, הצטרפו גם הם לרבי אברהם מקאליסק, נגד אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי}}.


כחלק מהמאבק באדמוה"ז, רבי אברהם מקאליסק שלח מכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בו הוא מסית נגד אדמו"ר הזקן וטוען שהוא סוטה מדרך [[המגיד ממזריטש]] ומדרך רבי מנחם מענדל מוויטבסק{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הזקן נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.}}, אך רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שלח מכתב בתגובה, בו תומך באדמו"ר הזקן, ובהמשך הוא אף התבטא ש"כולנו אכלנו מתוך קערה אחת אך ה{{מונחון|"ליטאי"|אדמור הזקן}} לקח את השמנונית ואת העיקר"{{הערה|[[תורת שלום]], [[ספר השיחות]], עמ' 51 - 52}}.
כחלק מהמאבק באדמו"ר הזקן, רבי אברהם מקאליסק שלח מכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בו הוא מסית נגד אדמו"ר הזקן וטוען שהוא סוטה מדרך [[המגיד ממזריטש]], ומדרך רבי מנחם מענדל מוויטבסק{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הזקן, נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח}}, אך רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שלח מכתב בתגובה, בו תומך באדמו"ר הזקן, ובהמשך הוא אף התבטא ש"כולנו אכלנו מתוך קערה אחת אך ה{{מונחון|"ליטאי"|אדמור הזקן}} לקח את השמנונית ואת העיקר"{{הערה|[[תורת שלום]], [[ספר השיחות]], עמ' 51 - 52}}.


לאור המאבק שהחריף, במכתב משנת [[תקס"ה]] כותב אדמו"ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק, כי לאור כך שהוא אינו תלמידו, הוא אינו זקוק לאישורו של רבי אברהם, לכתיבת ספרי חסידות{{הערה|כמובא באגרות קודש לאדמו"ר הזקן, עמ' ק"כ - קכ"ט}}.
לאור המאבק שהחריף, במכתב משנת [[תקס"ה]] כתב אדמו"ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק, כי לאור כך שהוא אינו תלמידו, הוא אינו זקוק לאישורו של רבי אברהם, לכתיבת ספרי חסידות{{הערה|כמובא באגרות קודש לאדמו"ר הזקן, עמ' ק"כ - קכ"ט}}.


==התייסדות חב"ד==
==התייסדות חב"ד==
4,016

עריכות

תפריט ניווט