משתמש:פולע/התייסדות חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תחילת עבודה
מ (פולע העביר את הדף התפצלות החסידות (תקנ"ז) לשם משתמש:פולע/התייסדות חסידות חב"ד: ראו את הדיון בדף השיחה)
(תחילת עבודה)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{הפיצול בחב"ד|
{{הפיצול בחב"ד|
|שם=התפצלות החסידות (תקנ"ז)
|שם=התייסדות חסידות חב"ד
|תמונה=[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ללא מסגרת|250px]]דיוקן מייסד [[חסידות חב"ד]], אדמו"ר הזקן
|תמונה=[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ללא מסגרת|250px]]דיוקן מייסד [[חסידות חב"ד]], אדמו"ר הזקן
|תאריך התחלה=[[תקנ"ז]]
|תאריך התחלה=[[תקנ"ז]]
|מייסדי הענפים=רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], [[אדמו"ר הזקן]]
|אירועים משמעותיים=פרישת רבי אברהם מקאליסק ותומכיו, מ"קופת מעות ארץ הקודש", שבראשה עמד אדמו"ר הזקן, קריאת שם החסידים לראשונה, כחסידי חב"ד.
|אירועים משמעותיים=פרישת רבי אברהם מקאליסק ותומכיו, מ"קופת מעות ארץ הקודש", שבראשה עמד אדמו"ר הזקן, קריאת שם החסידים לראשונה, כחסידי חב"ד.
}}
}}
'''התפצלות החסידות''' הוא מהלך בו התפצלה ה[[חסידות]] בזמן [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ]], אולם הפיצול בפועל התרחש החל משנת [[תקס"ב]]. הפיצול עצמו החל בעקבות ויכוח של [[אדמו"ר הזקן]] עם רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] על [[ספר התניא]].
'''התייסדות חסידות חב"ד''' הוא אירוע היסטורי, בו לראשונה הכירו בתלמידי אדמוהכחסידי תנועת חב"ד.
==רקע==
==רקע==
לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם הייתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.
שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב"די.
חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.
לאחר עליית [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]], פנה רבי מנחם מענדל לאדמו"ר הזקן, בבקשה שישמש כמנהיג החסידים ב[[רוסיה]], יחד עם רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]{{הערה|כמובא במבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן אות ז', [[ד' אדר]] [[תקמ"ב]].}}. למרות זאת, סירב [[אדמו"ר הזקן]] לקבל עליו את עול הנשיאות.
לאחר עליית [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]], פנה רבי מנחם מענדל לאדמו"ר הזקן, בבקשה שישמש כמנהיג החסידים ב[[רוסיה]], יחד עם רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]{{הערה|כמובא במבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן אות ז', [[ד' אדר]] [[תקמ"ב]].}}. למרות זאת, סירב [[אדמו"ר הזקן]] לקבל עליו את עול הנשיאות.


4,016

עריכות

תפריט ניווט