מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
(הרחבה) |
|||
שורה 8: | שורה 8: | ||
==האיסור וחומרתו== | ==האיסור וחומרתו== | ||
לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות החיצוניות, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}. הדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ | לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות החיצוניות, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}. הדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}. | ||
[[ | ===איסור הקריאה בספרים חיצוניים=== | ||
איסור מיוחד הוא איסור הקריאה בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}. | |||
כמה דעות נאמרו בפירושם של "הספרים החיצוניים" שנאסרו בקריאה{{הערה|ראה בהרחבה בנושא בתורה שלמה, כרך יט, ע' רצה ואילך.}}. ב[[גמרא]]{{הערה|סנהדרין ק, ב.}} מובאים שני פירושים: א. בספרי [[צדוקים]], ה[[כפירה|כופרים]] באמונה ובדברי [[חז"ל]]{{הערה|לגירסת הרי"ף ועוד: בספרי מינים.}}. ב. [[רב יוסף]] אומר שאף בספר בן סירא - מה"ספרים החיצוניים" שלא נכללו ב[[תנ"ך]] - נאסר לקרוא. הבעיה בספר זה היא דברי השטות שבו המביאים ל[[ביטול תורה]]{{הערה|רש"י, רי"ף, פירוש המשנה לרמב"ם ועוד.}}. לפי הסבר זה, האיסור הוא על עיסוק באופן קבע, אך מותר ללמוד ממנו באקראי לתועלת - כדי להפיק ממנו חכמה ומוסר; שהרי חז"ל מביאים בעצמם פעמים רבות ציטוטים מבן סירא{{הערה|ריטב"א בבא בתרא צח, ב.}}. וכדברי רב יוסף שם: "מילי מעלייתא דאית ביה דרשינן להו" [= הענינים המעולים שיש בו, דורשים אותם]. | |||
לעומת זאת, ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|סנהדרין פרק י הלכה א.}} נאמר שהאיסור הוא דוקא על ספרי בן סירא ודומיו, אך ספרי הומירוס וכדומה (שהם ספרי מינים ממש{{הערה|ראה פירוש המשנה לרמב"ם ידים פרק ד, משנה ו.}}) "הקורא בהן - כקורא באיגרת", היינו שמותר לקרוא בהם באקראי. הסיבה לחומרת הקריאה בספר כבן סירא אף יותר מספרי מינים היא, כיון שספרים אלו היו עלולים להתחבר לתנ"ך, לכן הקריאה בהם תביא לבזיון ספרי התנ"ך, מה שאין כן ספרים אחרים{{הערה|שירי קרבן לירושלמי שם.}}. עם זאת יש המחליף את הגירסא בירושלמי, וסובר שכל ספרי הומירוס נאמר האיסור, ועל בן סירא הותר לקראו כאגרת{{הערה|באר שבע לסנהדרין שם.}}. | |||
אדמו"ר הזקן פוסק לגבי איסור הקריאה בספרים חיצוניים, שהאיסור הוא על ספרי מינים, שהם ספרי פילוסופים [[כפירה|כופרים]]. ספרים כאלו אסור לקרוא אף בתוך ספריהם של גדולי ישראל שהביאו אותם, כי גם אותם גדולי ישראל עסקו בכך רק בשל צורך השעה להשיב למתווכחים איתם, אך כיום הדבר אסור{{הערה|שם=תת}}. במקום אחר מביא אדמו"ר הזקן שחל איסור על קריאת ספרי היסטוריה, מליצות ומשלים שאין בהם עניני מוסר ויראת שמים, משום מושב לצים{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן שז, סעיף ל.}}. | |||
==ההיתר== | ===ההיתר=== | ||
מההיתרים ללמוד חכמות חיצוניות הוא - על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] ועוד גדולי ישראל רבים{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ח'.}}. | מההיתרים ללמוד חכמות חיצוניות הוא - על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] ועוד גדולי ישראל רבים{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ח'.}}. | ||
[[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר. | [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר. | ||
שורה 31: | שורה 36: | ||
הרבי הדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=102 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}. | הרבי הדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=102 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}. | ||
==בתורת החסידות== | |||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב שהעיסוק בחכמות אומות העולם נחשב כ[[דברים בטלים]] בנוגע לעוון [[ביטול תורה]]. מלבד זאת, טומאתה של חכמת האומות העולם חמורה מטומאת דברים בטלים: טומאת דברים בטלים מטמאת רק את ה[[מדות]] של האדם המדבר, אך לא את ה[[מוחין]] שלו. אך חכמות חיצוניות מטמאות גם את המוחין של האדם הלומדם ([[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]){{הערה|תניא סוף פרק ח'.}}. | |||
[[הרבי]] הסביר את הדיוק בהגדרת אדמו"ר הזקן שהלימוד "'''מטמא'''" את המוחין - כשם שבדיני [[טומאה וטהרה]], לא ניכר שום שינוי במציאות הדבר שנטמא, ואין זו אלא נגיעה קלה, אך באמת נפעל שינוי עצום ביחס לדבר לגבי [[קדשים]] וכדומה; וכמו כן, הטומאה מתייחדת בכך שהיא חלה על כל יהודי ללא חילוקי גילאים, מתינוק בן יומו ועד זקן בן מאה ועשרים, אם נגעו בטמא - נטמאו. וכך הוא הדבר לגבי פעולתו השלילית של לימוד חכמות חיצוניות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=101&hilite= שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}. | |||
==אצל רבותינו נשיאנו== | ==אצל רבותינו נשיאנו== |