11,340
עריכות
זלמן יואל לבנהרץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | |||
[[קובץ:לבנהרץ.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב זלמן יואל לבנהרץ]] | [[קובץ:לבנהרץ.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב זלמן יואל לבנהרץ]] | ||
הרב '''זלמן יואל לבנהרץ''' היה עסקן חסידי ואיש חסד בולט, וחסיד בעל מסירות נפש על שמירת התורה והמצוות בברית המועצות. | הרב '''זלמן יואל לבנהרץ''' היה עסקן חסידי ואיש חסד בולט, וחסיד בעל מסירות נפש על שמירת התורה והמצוות בברית המועצות. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד כבכור המשפחה ב[[מוסקבה]] ב[[כ"ה חשוון]] [[תרפ"ז]], לאביו הרב החסיד [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ולאמו מרת עטקא. לאחריו נולדו ששה אחים ואחות. | נולד כבכור המשפחה ב[[מוסקבה]] ב[[כ"ה חשוון]] [[תרפ"ז]], לאביו הרב החסיד [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ולאמו מרת עטקא. לאחריו נולדו ששה אחים ואחות. | ||
בשנת [[תרצ"ו]] עלתה המשפחה לארץ, והתיישבה בתל אביב בבית הדודה. תחילת ההתיישבות הייתה קשה, כיון שאביו לא מצא מקום עבודה, ור' זלמן נאלץ לעסוק במכירת חלווה יחד עם אמו. המצב השתנה כשר' זלמן מצא ברחוב שטר על סכום גבוה לאותם ימים בסך חמישים לירות שטרלינג, ובסכום זה פתח ר' אברהם שמואל מכולת. | |||
עם פתיחתו של חדר [[בני תמימים תל אביב]] נכנסו אליו ר' זלמן ואחיו. גם כשנפתחה ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בחודש [[אדר שני]] [[תרצ"ז]] היו ר' זלמן ואחיו מהתלמידים הראשונים, שם למדו גם ידידיו ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]], ור' [[יצחק גנזבורג]]. | |||
עם פתיחתו של חדר [[בני תמימים תל אביב]] נכנסו אליו ר' זלמן ואחיו. גם כשנפתחה ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בחודש [[אדר שני]] [[תרצ"ז]] היו ר' זלמן ואחיו מהתלמידים הראשונים, שם | |||
ר' זלמן הספיק לחגוג בארץ הקודש את חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו, והנחת התפילין הראשונה התקיימה ב[[כותל המערבי]]. | ר' זלמן הספיק לחגוג בארץ הקודש את חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו, והנחת התפילין הראשונה התקיימה ב[[כותל המערבי]]. | ||
המאורעות הביטחוניים שבין יהודי תל אביב ותושביה הערביים של יפו הקשו על התאקלמות המשפחה. בנוסף חששו ההורים מתנועות הנוער שהתפשטו אז ברחבי ארץ ישראל, ובשנת [[ת"ש]] - כארבע שנים לאחר עלייתם לארץ - החליטו לחזור לרוסיה. | |||
גם ההתאקלמות ברוסיה הייתה מלווה בקשיים גדולים: | גם ההתאקלמות ברוסיה הייתה מלווה בקשיים גדולים: מציאת מקום דיור לשמונה נפשות{{הערה|משפחה בסדר גודל שכזה לא הייתה מצויה כלל ברוסיה של אותם ימים ובעלי הדירות היו בטוחים שמספר רב של ילדים עלולים לגרום לנזקים גדולים בדירה.}}, מציאת פרנסה הולמת ועוד. אביו היה חולה ואמו נאלצה לסחור בכלי מיטה - עסק שהיה אז איסור חמור. באחת ממסעותיה נתפסה ב[[קרעמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]]. ר' זלמן שהיה אז כבן ארבע עשרה בלבד הלך לחלץ את אמו מידי ה[[נ.ק.וו.ד]], דבר שהיה כרוך בבעמידה איתנה בחקירות הממושכות. ר' זלמן עמד בגבורה בכל החקירות ולא הפליל את אמו, ואף הביא לשחרורה{{הערה|בעת שחרורה אמר לה אחד החוקרים {{ציטוטון|"יש לך בן טוב ונאמן, הוא לא אמר מילה שיכלה להפליל אותך!"}}.}}. | ||
בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה ממוסקבה ברכבת שיועדה לחיילים, ובעיירה קיוביישוב (סמרה) נודע לממונים שמשפחה שאינה קשורה לצבא הצטרפה למסע והם הורדו מהרכבת. לאחר מספר ימים הצליחו לעלות על רכבת נוספת והגיעו למחוז חפצם [[סמרקנד]]. | בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה ממוסקבה ברכבת שיועדה לחיילים, ובעיירה קיוביישוב (סמרה) נודע לממונים שמשפחה שאינה קשורה לצבא הצטרפה למסע והם הורדו מהרכבת. לאחר מספר ימים הצליחו לעלות על רכבת נוספת והגיעו למחוז חפצם [[סמרקנד]]. | ||
| שורה 24: | שורה 20: | ||
הרעב והמחלות היו קשים מאוד, ור' זלמן נאלץ ללכת יחד עם אחיו לחפש אוכל ברחובות. המצב השתפר כאשר בשנת [[תש"ג]] הובאה לביתם מכונת טקסטיל, ועול הפרנסה הוטל על ר' זלמן כשהוא בן שש עשרה בלבד. על אף שאחיו הקטנים הלכו ל[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים שהוקמה בעיר]] ול[[חדר]]{{הייתה זו 'עסקתו' של החסיד ר' [[מענדל פוטרפאס]], שהילדים הקטנים יבואו ללמוד, והוא ישלם את המחסור שיווצר בעקבות היעדרותם מהעסק המשפחתי.}}, הוא נשאר בבית יחד עם אחיו ר' יוסף על מנת לפרנס את המשפחה. בעקבות עול הפרנסה לא זכה ר' זלמן ללמוד בתומכי תמימים, אך למד לעיתים אצל ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[פרץ חן]] יחד עם חבריו ר' [[בן ציון שגלוב]], ור' [[אברהם אהרון רובשקין]] שמצבם היה דומה לשלו, והשתתף בהתוועדויות שנערכו בישיבה ובבתי אנ"ש מפעם לפעם. | הרעב והמחלות היו קשים מאוד, ור' זלמן נאלץ ללכת יחד עם אחיו לחפש אוכל ברחובות. המצב השתפר כאשר בשנת [[תש"ג]] הובאה לביתם מכונת טקסטיל, ועול הפרנסה הוטל על ר' זלמן כשהוא בן שש עשרה בלבד. על אף שאחיו הקטנים הלכו ל[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים שהוקמה בעיר]] ול[[חדר]]{{הייתה זו 'עסקתו' של החסיד ר' [[מענדל פוטרפאס]], שהילדים הקטנים יבואו ללמוד, והוא ישלם את המחסור שיווצר בעקבות היעדרותם מהעסק המשפחתי.}}, הוא נשאר בבית יחד עם אחיו ר' יוסף על מנת לפרנס את המשפחה. בעקבות עול הפרנסה לא זכה ר' זלמן ללמוד בתומכי תמימים, אך למד לעיתים אצל ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[פרץ חן]] יחד עם חבריו ר' [[בן ציון שגלוב]], ור' [[אברהם אהרון רובשקין]] שמצבם היה דומה לשלו, והשתתף בהתוועדויות שנערכו בישיבה ובבתי אנ"ש מפעם לפעם. | ||
לאחר סיום המלחמה כשהחלה [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הההמונית מרוסיה]] חזרה משפחת לבנהרץ למוסקבה על מנת למכור את הנכסים שברשותם, ובכספי המכירות להבריח את הגבול יחד עם שאר החסידים דרך העיר [[לבוב]], אך עוד לפני שהספיקו לחזור ללבוב נסגרו שערי רוסיב, והאפשרות לבריחה בוטלה. המשפחה התעכבה במוסקבה לתקופת מה בביתם הישן שבקצה העיר, וכאשר הגיעה ידיעה על אפשרות נוספת למילוט דרך העיר [[צ'רנוביץ']] נסעה לשם המשפחה. גם זיסל ניכנזון החליטה לברוח ולאחר שהגיעה ללבוב והתברר לה כי האפשרות לבריחה דרך עיר זו איננה, המשיכה במסעה לעבר צ'רנוביץ' אליה עברו משפחת לבנהרץ, בתקווה כי הם יעזרו לה. כעבור מספר חדשים מהגעתה לעיר [[נישואין|נשא]] ר' זלמן את מרת זיסל ב[[י"ב ניסן]] [[תש"ז]] בהשתתפות מספר חסידים מצומצם, כאשר מסדר הקידושין היה ר' [[יואל איטקין]]. | |||
לאחר סיום המלחמה | |||
בתקופה הראשונה לנישואיהם התגוררו הזוג הצעיר במשך תקופה בחדר צר שהוקצה להם בבית משפחת לבנהרץ המובחרת [[צ'רנוביץ']] שב[[אוקראינה]]. לאחר מספר חדשים עברו להתגורר בדירה קטנה בעיר בה אירחו באופן של קבע כמה מבני משפחות וילנקין, קוזלינר, קצנלבויגן, ששונקין ווישצקי, כאשר מותירים הם לעצמם חדרון קטן. בתקופה זו התקיימו בביתם גם התוועדויות רבות. | בתקופה הראשונה לנישואיהם התגוררו הזוג הצעיר במשך תקופה בחדר צר שהוקצה להם בבית משפחת לבנהרץ המובחרת [[צ'רנוביץ']] שב[[אוקראינה]]. לאחר מספר חדשים עברו להתגורר בדירה קטנה בעיר בה אירחו באופן של קבע כמה מבני משפחות וילנקין, קוזלינר, קצנלבויגן, ששונקין ווישצקי, כאשר מותירים הם לעצמם חדרון קטן. בתקופה זו התקיימו בביתם גם התוועדויות רבות. | ||
| שורה 34: | שורה 28: | ||
בצ'רנוביץ' נולדו לר' זלמן בנותיו ציפורה וחנה. | בצ'רנוביץ' נולדו לר' זלמן בנותיו ציפורה וחנה. | ||
בחורף [[תשי"ג]] עברו ר' זלמן ומשפחתו להתגורר בעיר פרונזה (כיום בישקק) שבקריגיזיסטן בעקבות הצעת מנהל המפעל בו עבד ר' זלמן בצ'רנוביץ', שעבר גם הוא לפרוזנה. | בחורף [[תשי"ג]] עברו ר' זלמן ומשפחתו להתגורר בעיר פרונזה (כיום בישקק) שבקריגיזיסטן בעקבות הצעת מנהל המפעל בו עבד ר' זלמן בצ'רנוביץ', שעבר גם הוא לפרוזנה. | ||
| שורה 47: | שורה 40: | ||
מפרוזנה נסעו מיד למוסקבה שם נפרדו מאחיו של ר' זלמן{{הערה|האחים לא גילו את דבר הבריחה להוריו של ר' זלמן, מחשש פן יבולע להם כיון שהיו מבוגרים וחלושים.}}, משם המשיכו לבריסק ויצאו מרוסיה לפולין. | מפרוזנה נסעו מיד למוסקבה שם נפרדו מאחיו של ר' זלמן{{הערה|האחים לא גילו את דבר הבריחה להוריו של ר' זלמן, מחשש פן יבולע להם כיון שהיו מבוגרים וחלושים.}}, משם המשיכו לבריסק ויצאו מרוסיה לפולין. | ||
כאשר הגיעו לפולין הלך ר' זלמן לשגרירות הישראלית במטרה לקבל אישורי עליה לארץ ישראל, על מנת להמשיך מיד ליעד המסע. בפועל ר' זלמן ומשפחתו לא קיבלו את אישורי העלייה המיוחלים כיון שנחתם הסכם בין שלטונות רוסיה ופולין שלא לתת לאזרחי רוסיה המגיעים לפולים אישור עליה לארץ אלא לאחר שלש שנים{{הערה|המניע להסכם הייתה טענת הערבים שיהודים יוצאים מרוסיה במסווה של פולנים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, ונאלצו לקבוע את מושבם לתקופת ההמתנה בעיירה ביטום{{הערה|משפחת לבנהרץ בחרה בעיירה זו כמקום יישוב, כיון שבמסמכים החדשים עמם יצאו נכתב כי מרת זיסל נולדה בעיירה.}} שבגבול פולין וגרמניה. | כאשר הגיעו לפולין הלך ר' זלמן לשגרירות הישראלית במטרה לקבל אישורי עליה לארץ ישראל, על מנת להמשיך מיד ליעד המסע. בפועל ר' זלמן ומשפחתו לא קיבלו את אישורי העלייה המיוחלים כיון שנחתם הסכם בין שלטונות רוסיה ופולין שלא לתת לאזרחי רוסיה המגיעים לפולים אישור עליה לארץ אלא לאחר שלש שנים{{הערה|המניע להסכם הייתה טענת הערבים שיהודים יוצאים מרוסיה במסווה של פולנים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, ונאלצו לקבוע את מושבם לתקופת ההמתנה בעיירה ביטום{{הערה|משפחת לבנהרץ בחרה בעיירה זו כמקום יישוב, כיון שבמסמכים החדשים עמם יצאו נכתב כי מרת זיסל נולדה בעיירה.}} שבגבול פולין וגרמניה. | ||
| שורה 56: | שורה 48: | ||
לאחר למעלה משנה לשהותם בפולין נודע להם כי הלשינו עליהם ברוסיה, ומחשש שמא יעלו על עקבותיהם פנו עם המידע לשגרירות ישראל שדאגה להם תוך זמן קצר לאישורי עליה. מפולין נסעה המשפחה לאיטליה שם שהו במשך שבועיים, ולאחמ"כ עלו על אנייה לארץ ישראל. | לאחר למעלה משנה לשהותם בפולין נודע להם כי הלשינו עליהם ברוסיה, ומחשש שמא יעלו על עקבותיהם פנו עם המידע לשגרירות ישראל שדאגה להם תוך זמן קצר לאישורי עליה. מפולין נסעה המשפחה לאיטליה שם שהו במשך שבועיים, ולאחמ"כ עלו על אנייה לארץ ישראל. | ||
ב[[הושענא רבה]] [[תשי"ט]] הגיעו בני המשפחה לארץ ישראל והתיישבבו אצל קרובי משפחתם ב[[רמת גן]]. כעבור תקופה קצרה עברו ל[[כפר חב"ד]] על מנת לשהות לצדם של חסידים נוספים, אך הבית שעמד לרשותם לא היה בנוי כראוי ןלא ניתן היה לחיות בו מחמת נזילות ומטרדים נוספים. לאחר שהציעו לו לעבור ל[[בני ברק]] שאל בעצת הרבי שהורה לו להתייעץ עם ידידים מבינים, ואכן כעבור תקופה קצרה עבר להתגורר בשיכון אגודת ישראל בבני ברק. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב רש"י. | ב[[הושענא רבה]] [[תשי"ט]] הגיעו בני המשפחה לארץ ישראל והתיישבבו אצל קרובי משפחתם ב[[רמת גן]]. כעבור תקופה קצרה עברו ל[[כפר חב"ד]] על מנת לשהות לצדם של חסידים נוספים, אך הבית שעמד לרשותם לא היה בנוי כראוי ןלא ניתן היה לחיות בו מחמת נזילות ומטרדים נוספים. לאחר שהציעו לו לעבור ל[[בני ברק]] שאל בעצת הרבי שהורה לו להתייעץ עם ידידים מבינים, ואכן כעבור תקופה קצרה עבר להתגורר בשיכון אגודת ישראל בבני ברק. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב רש"י. | ||