אהרן אליעזר צייטלין: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''אהרן לייזר צייטלין''' היה חסיד בעל מסירות נפש. נולד לאביו הרב [[לייב צייטלין]] בשנת [[תרנ"ה]] ב[[עיירה]] [[ז'וראוויץ]] שב[[רוסיה]] הלבנה. אשתו מרת אלטא (רבקה).

==הפצת היהדות==

באמצע שנת [[תרפ"ו]] עזב ר' אהרן לייזר את [[הומיל]] - מקום מגוריו עד אז והגיע אל המושבה [[קאמינקא]] שם התמנה לשוחט, מוהל ומשפיע. בעבודתו זו בתור [[שו"ב]] ובבניית בית הטבילה לא הסתפק ר' אהרן לייזר והתעסק גם בהגדת שיעורים ברבים ובלימוד עם הילדים.

בשנת [[תרצ"ה]] עבר ר' אהרן אליעזר לעיר [[מאזייסק]] שבפרברי [[מוסקבה]] שם שימש כ[[שו"ב]] המקומי. גם בעיר זו, מאזייסק, החל ר' אהרן אליעזר להפריח את חיי היהדות במקום עד כמה שניתן היה. מתוך סיכון עצום הוא קיים בביתו מניין חשאי שהיו מגיעים אליו יהודי המקום, ואף עזר בהקמת ה'חדר' המקומי ובאחזקתו.

פעילותו של ר' אהרן לייזר בהפצת יהדות הייתה מסועפת. בביתו נערכו בחשאי שלוש תפילות ביום, ואף [[תלמוד תורה]] הוקם שם. הדבר נודע לרשויות המקומיות והללו התרו בר' אהרן לייזר אולם לא חייל כמוהו יירתע, והם הלשינו עליו לשלטונות במוסקבה.  

פקידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] החלו אפוא לרדוף אחריו והוא נאלץ לרדת למחתרת ולהתחבא מאימת ציידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] שהגיעו לביתו לעיתים תכופות כדי ללכדו. בלילות ישן במקומות סתר שונים, אולם כששב לביתו בליל ראשון של חג הסוכות [[תרח"צ]], פרצו אנשי הנק.וו.ד. לביתו ואסרוהו. הוא נלקח לבית הסוהר ומאז לא חזר לביתו.  

הרב [[בצלאל שיף]] הצליח לקבל לידיו את תיק החקירה בו הוא נאשם כי היה "חבר בקבוצה המחתרתית וניהל בין הפועלים היהודיים תעמולה אנטי-מהפכנית בגנות השלטון הסובייטי והעומדים בראשו, וכן נגד פריחת הסוציאליזם בברית-המועצות, ובעד פריחת הקפיטליזם. כן שכנע יהודים לעלות לפלסטינה".  

ולכן - "על פי החלטת בית המשפט של הנ.ק.וו.ד. באזור מוסקבה, מיום 20 בדצמבר 1937 [= שלושה חודשים לאחר מאסרו] נשלח צייטלין לשמונה שנות עבודה שיקומית ב[[סיביר]]".

חודשים ארוכים לא נודע מקומו של הרב אהרן אליעזר צייטלין, וכל הנסיונות לברר זאת - עלו בתוהו.  

הידיעה הראשונה הגיעה רק כעבור חמישה חודשים, ב[[חודש אדר]] ראשון תרח"צ. אל מרת אלטא (רבקה) צייטלין הגיע מכתב מבעלה הדגול ובו הוא מספר כי נמצא הוא יחד עם קבוצת אסירים והם נשלחים למקום כלשהו. הוא עצמו אינו יודע לאן הם נשלחים ולכמה זמן. ההשערה שלהם הייתה שהם נשלחים למחנה בעיר [[כאבראווסק]], שם ישובץ במחנה לעבודת פרך. בסופו של דבר הגיע ר' אהרן צייטלין ל[[וולדיווסטוק]] הרחוקה.

במכתב נוסף שהצליח הרב אהרן לייזר לשלוח לאשתו ממחנה מאסרו, נודע כי מצב בריאותו הולך ומידרדר והוא נחלה במחלת "גרודנל זעקע" (מחלה בה היו נחלים אסירים רבים). התברר כי הרעב מציק לו וכי הוא נפוח רעב. בנוסף לזאת גם סבל ייסורים מרים ברגלו.  

כשנודע הדבר לגיסו הרב [[יחזקאל פייגין]] הזדרז הלה לשלוח לו חבילה ובה מעט אוכל. בעקבות זאת הוטב מעט מצבו, אולם הכל ידעו כי כוחותיו לא יעמדו לו אם ימשיך לחיות במקום זה ובעבודות הפרך שעסק בהן. נעשו אפוא השתדלויות מרובות לגרום לשחרורו.

 

 

על אף ההשתדלויות הרבות, עלו המאמצים בתוהו, וב[[ראש חודש מנחם אב]] [[תרצ"ח]] החזיר את נשמתו לבורא עולם בגלות המרה מתוך רעב ויגון.