עברית: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 12 בתים ,  15 בינואר 2021
מ
החלפת טקסט – "א"י" ב־"ארץ ישראל"
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
מ (החלפת טקסט – "א"י" ב־"ארץ ישראל")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 35: שורה 35:
בשנים הראשונות ל[[מדינת ישראל]], כחלק ממדיניות "כור ההיתוך", במטרה למזג את היהודים העולים מהארצות השונות לעם "ישראלי" בעל תרבות ישראלית, נלחמה הנהגת המדינה למען השלטת השפה העברית. רבים שינו את שמותיהם ושמות המשפחה שלהם משפות אחרות לעברית, מרצון או בכפייה, וכן התנהלה מלחמה נגד השימוש בשפה האידיש שנחשבה בעיני הציונים "גלותית".
בשנים הראשונות ל[[מדינת ישראל]], כחלק ממדיניות "כור ההיתוך", במטרה למזג את היהודים העולים מהארצות השונות לעם "ישראלי" בעל תרבות ישראלית, נלחמה הנהגת המדינה למען השלטת השפה העברית. רבים שינו את שמותיהם ושמות המשפחה שלהם משפות אחרות לעברית, מרצון או בכפייה, וכן התנהלה מלחמה נגד השימוש בשפה האידיש שנחשבה בעיני הציונים "גלותית".


מסיבה זו נלחמו כמה גופים, כמו "האיגוד למען השלטת העברית בא"י" ועיריית [[תל אביב]] בתלמוד תורה [[תורת אמת תל אביב יפו|תורת אמת]] בתל אביב, שנוסד בשנת [[תרפ"ד]], ובישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] בתל אביב, שנוסדה בשנת [[תרח"צ]] בהם למדו באידיש{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק לד. ימי תמימים חלק א' ע' 107.}}. אך במשך השנים ובעקבות התרחבות קהל הילדים עברו בהדרגה מוסדות אלו, וכן שאר מוסדות חינוך חב"ד שהוקמו בארץ ישראל, ללימוד בעברית.
מסיבה זו נלחמו כמה גופים, כמו "האיגוד למען השלטת העברית בארץ ישראל" ועיריית [[תל אביב]] בתלמוד תורה [[תורת אמת תל אביב יפו|תורת אמת]] בתל אביב, שנוסד בשנת [[תרפ"ד]], ובישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] בתל אביב, שנוסדה בשנת [[תרח"צ]] בהם למדו באידיש{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק לד. ימי תמימים חלק א' ע' 107.}}. אך במשך השנים ובעקבות התרחבות קהל הילדים עברו בהדרגה מוסדות אלו, וכן שאר מוסדות חינוך חב"ד שהוקמו בארץ ישראל, ללימוד בעברית.


הרבי תקף את הגישה בחריפות, וטען שתביא לעם מאוחד בחיצוניותו אך קרוע מתוכו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=החילוק דעבודת ליובאוויטש, אף שיש בין תלמידינו אלו הלומדים באידית ואלו הלומדים בלשון הקדש, שכל השתדלותנו ועבודתנו הוא לאחדם מבפנים ובפנימיותם . . שאז אין חילוק כלל וכלל באיזה שפה שידברו, כיון שתוכן דיבורם אחד יהי'; בה בשעה שלדאבוננו הרי כמה ממגיני השפה משתדלים לכפות איחוד הלשון שבפה ולהגביר את הפירוד שבלבבות שבין האבות והבנים, שבין הדור הצעיר להדור שחנכו וגדלו עד עתה, ומה יועיל לכבודו אם ירביצו ח"ו מכות (בגשמיות או ברוחניות) איש באחיו ובן באביו מתוך קריאות של "הכה תכה" דוקא בלשון התנ"ך ולא ב{{מונחון|לשון אשכנז|אידיש}}?|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2988.htm אגרות קודש חלק י, אגרת ב'תתקפח]}}
הרבי תקף את הגישה בחריפות, וטען שתביא לעם מאוחד בחיצוניותו אך קרוע מתוכו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=החילוק דעבודת ליובאוויטש, אף שיש בין תלמידינו אלו הלומדים באידית ואלו הלומדים בלשון הקדש, שכל השתדלותנו ועבודתנו הוא לאחדם מבפנים ובפנימיותם . . שאז אין חילוק כלל וכלל באיזה שפה שידברו, כיון שתוכן דיבורם אחד יהי'; בה בשעה שלדאבוננו הרי כמה ממגיני השפה משתדלים לכפות איחוד הלשון שבפה ולהגביר את הפירוד שבלבבות שבין האבות והבנים, שבין הדור הצעיר להדור שחנכו וגדלו עד עתה, ומה יועיל לכבודו אם ירביצו ח"ו מכות (בגשמיות או ברוחניות) איש באחיו ובן באביו מתוך קריאות של "הכה תכה" דוקא בלשון התנ"ך ולא ב{{מונחון|לשון אשכנז|אידיש}}?|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2988.htm אגרות קודש חלק י, אגרת ב'תתקפח]}}

תפריט ניווט