זמן השקיעה: הבדלים בין גרסאות בדף

*'''שיטת רבינו תם:''' [[רבינו תם]] סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל-78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מרחש "[[צאת הכוכבים]]"{{הערה| ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.}} לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאת סוברים [[הריטב"א]], [[הרמב"ן]], [[הרשב"א]] ועוד{{הערה| הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם}}.

*'''שיטת היראים:''' שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך שלוש רבעי מיל לפני שקיעת החמה הנראית לעין{{הערה|ספר היראים, סי' רעד.}}.

===שיטת אדמו"ר הזקן===

הרב [[יעקב סינגאווי]] מביא לעומת זאת שאותם "20" דקות הם משתנים במקומות שונים, אולם "4" דקות שבין השקיעה הנראית לאמיתית הוא קבוע בכל המקומות.{{הערה|שם=סינגאווי|[https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/hyom/gat שיטת אדמו"ר הזקן]}}

לעומת זאת בקונטרס "זמני היום בהרים ובעמקים"{{הערה|בספר "זמני ההלכה והמעשה"}} סובר המחבר ש[[אדמו"ר הזקן]] אינו מחדש בכלל דבר בעניין "זמן השקיעה".

===ההלכה והמנהג===

 

בשנת [[תשי"ד]] עורר האדמו"ר מסאטמר רבי [[יואל טייטלבוים]] להחמיר בכניסת שבת כשיטת היראים, ובצאת שבת כרבנו תם, בעקבות כך בקהילות רבות ב[[ארצות הברית]] נוהגים כך.  

==סוף זמן [[תפילת מנחה]]==

ע"פ שיטת הגאונים (שהזמן שלאחר השקיעה הוא ספק יום ספק לילה) נחלקו רבים מגדולי הדור האם מותר להתפלל לאחר השקיעה,כאשר חלק מתירים, חלק בדיעבד וחלק אוסרים.

{{הלכה}}