4,016
עריכות
זמן השקיעה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
*'''שיטת היראים:''' שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך שלוש רבעי מיל לפני שקיעת החמה הנראית לעין{{הערה|ספר היראים, סי' רעד.}}. | *'''שיטת היראים:''' שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך שלוש רבעי מיל לפני שקיעת החמה הנראית לעין{{הערה|ספר היראים, סי' רעד.}}. | ||
===שיטת אדמו"ר הזקן=== | ===שיטת אדמו"ר הזקן=== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] תחילה פסק ב[[שולחן ערוך]] כ[[זמן רבנו תם|שיטת רבנו תם]],{{הערה|סימן רס"א ס'ה'}} אולם לאחר מכן חזר בו ב[[פסקי הסידור]] ופסק כשיטת הגאונים, מחמת הקושיות הרבות שיש על שיטת [[שיחה:רבנו תם|רבנו תם]]. | [[אדמו"ר הזקן]] תחילה פסק ב[[שולחן ערוך]] כ[[זמן רבנו תם|שיטת רבנו תם]],{{הערה|סימן רס"א ס'ה'}} אולם לאחר מכן חזר בו ב[[פסקי הסידור]] ופסק כשיטת הגאונים, מחמת הקושיות הרבות שיש על שיטת [[שיחה:רבנו תם|רבנו תם]]. | ||
כמו כן פוסק [[אדמו"ר הזקן]], שזמן "בין השמשות" ב[[ארץ ישראל]] הוא 20, ולאחריו עוד 4 דקות בין השקיעה הנראית לשקיעה האמיתית, שאז זמן "[[צאת הכוכבים]]". בספר "זמנים כהלכה" מביא המחבר את שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שאותה מכנה "שיטת הרש"ז 24 דקות"}}, ומסביר שאותם "24" דקות הינם ב[[ארץ ישראל]], והם משתנים במקומות שונים.{{הערה|זמנים כהלכה,עמ' מ"ג}} | כמו כן פוסק [[אדמו"ר הזקן]], שזמן "בין השמשות" ב[[ארץ ישראל]] הוא 20, ולאחריו עוד 4 דקות בין השקיעה הנראית לשקיעה האמיתית, שאז זמן "[[צאת הכוכבים]]". בספר "זמנים כהלכה" מביא המחבר את שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שאותה מכנה "שיטת הרש"ז 24 דקות"}}, ומסביר שאותם "24" דקות הינם ב[[ארץ ישראל]], והם משתנים במקומות שונים.{{הערה|זמנים כהלכה,עמ' מ"ג}} | ||
| שורה 38: | שורה 35: | ||
ב[[שולחן ערוך]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] לגבי אדם שלא בקי בזמני "בין השמשות", שידליק את [[נרות שבת]] בעת שה[[שמש]] נמצאת בראשי ההרים:{{ציטוטון|מי שאינו בקי בשיעור בין השמשות... ידליק הנרות בעוד שהשמש בראשי האילנות}}{{הערה|שו"ע אדה"ז הל' שבת סי' רס"א ס"ו}} | ב[[שולחן ערוך]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] לגבי אדם שלא בקי בזמני "בין השמשות", שידליק את [[נרות שבת]] בעת שה[[שמש]] נמצאת בראשי ההרים:{{ציטוטון|מי שאינו בקי בשיעור בין השמשות... ידליק הנרות בעוד שהשמש בראשי האילנות}}{{הערה|שו"ע אדה"ז הל' שבת סי' רס"א ס"ו}} | ||
===ההלכה והמנהג=== | |||
[[רבי יוסף קארו]] בספרו ה"[[שולחן ערוך]] פסק כשיטת [[שיחה:רבנו תם|רבנו תם]],{{הערה|או"ח, סי' רס"א}} רבי [[אברהם חיים נאה]] פסק שיש לעשות כשיטת הגאונים, ורק יחידי סגולה הולכים ע"פ שיטת רבנו תם.{{הערה|קצות השולחן סי' צג בבדה"ש סק"ב, ובספרו שיעור מקוה עמ' קפד, ושם בקונטרס שיעורי ציון עמ' עו, ובסוף קצות השולחן חלק ג' במאמרו 'זמן צאה"כ בארה"ק' ד"ה ולדינא}} [[הגר"א]] {{הערה|בביאור הגר"א או"ח סי' רסא וביור"ד סי' רסב.}} ו[[אדמו"ר הזקן]] (אודות שטיתו ראה לעיל) פסקו כשיטת הגאונים, בעקבות כך פשט המנהג בישראל לנהוג כשיטת הגאונים. | |||
בשנת [[תשי"ד]] עורר האדמו"ר מסאטמר רבי [[יואל טייטלבוים]] להחמיר בכניסת שבת כשיטת היראים, ובצאת שבת כרבנו תם, בעקבות כך בקהילות רבות ב[[ארצות הברית]] נוהגים כך. | |||
ישנם רבים שנוהגים כפי פסקו הראשון של [[אדמו"ר הזקן]], אולם ב[[חב"ד]] פוסקים כפי הפסק השני.{{הערה| ראה ליקוטי שיחות חלק י"א עמ 246}} | |||
==סוף זמן [[תפילת מנחה]]== | |||
ב[[מסכת ברכות]] נאמר{{הערה|כ"ו, א}} אודות [[תפילת מנחה]]:"תפילת מנחה - עד הערב", [[רש"י]] פירש "שחשכה", וכך פסקו הטור, ה[[שולחן ערוך]], [[הרמ"א]] ו[[הגר"א]] שהכוונה היא עד ל[[שקיעת החמה]].{{הערה|משנ"ב סי' רלג ס"ק יד, וערוה"ש ס"ז-ט. פסקי תשובות שם ס"ק ו, וש"נ. שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כב. שו"ת אור לציון סי' כ. אשי ישראל פכ"ז ס"ו, וש"נ}} | ב[[מסכת ברכות]] נאמר{{הערה|כ"ו, א}} אודות [[תפילת מנחה]]:"תפילת מנחה - עד הערב", [[רש"י]] פירש "שחשכה", וכך פסקו הטור, ה[[שולחן ערוך]], [[הרמ"א]] ו[[הגר"א]] שהכוונה היא עד ל[[שקיעת החמה]].{{הערה|משנ"ב סי' רלג ס"ק יד, וערוה"ש ס"ז-ט. פסקי תשובות שם ס"ק ו, וש"נ. שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כב. שו"ת אור לציון סי' כ. אשי ישראל פכ"ז ס"ו, וש"נ}} | ||