1,796
עריכות
תהלים א': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שינויים קטנים
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (שינויים קטנים) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
'''ו:''' כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.{{ש}} | '''ו:''' כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.{{ש}} | ||
}} | }} | ||
תהלים א' הוא המזמור הראשון שפותח את ספר [[תהלים]]. ונפתח בפסוק {{ציטוט| תוכן= "'''אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים'''"| מרכאות=לא}} | תהלים א' הוא המזמור הראשון שפותח את ספר [[תהלים]]. ונפתח בפסוק: {{ציטוט| תוכן= "'''אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים'''".| מרכאות=לא}} עיקר עניינו של המזמור הוא בשאלת דרך החיים הראויה לאדם. | ||
==תוכן== | ==תוכן== | ||
המזמור הוא בן שישה פסוקים ומחולק לשלושה חלקים שווים, שני פסוקים לכל חלק. בפסוקים א'-ב' מתואר ההבדל שבין מעשי | המזמור הוא בן שישה פסוקים ומחולק לשלושה חלקים שווים, שני פסוקים לכל חלק. בפסוקים א'-ב', מתואר ההבדל שבין מעשי ה[[צדיק|צדיקים]] למעשי [[רשע|הרשעים]]. בפסוקים ה'-ו', מתואר הגמול הצפוי לצדיקים ולרשעים. בפסוקים ג'-ד', מתואר הניגוד שבין דמותו של הצדיק לבין דמותו של הרשע באמצעות הנגדה בין עץ לבין מוץ. קיימת סימטריה הבאה לידי ביטוי בהצגת הדמויות, דמות הצדיק ודמות הרשע. המזמור בנוי ממבנה כיאסטי המבליט את הניגוד בין הצדיקים לרשעים וגמולם. | ||
במזמור נאמרים דברי מוסר וחכמה על אודות ההבדל שבין הצדיקים ומעשיהם לבין הרשעים ומעשיהם. בתחילה, מתוארים מעשי הצדיקים על דרך השלילה: {{ציטוטון|לֹא הָלַךְ... לֹא עָמָד... לֹא יָשָׁב}} ובהמשך מובאים הדברים על דרך החיוב: {{ציטוטון|כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה}}. | במזמור נאמרים דברי מוסר וחכמה על אודות ההבדל שבין הצדיקים ומעשיהם לבין הרשעים ומעשיהם. בתחילה, מתוארים מעשי הצדיקים על דרך השלילה: {{ציטוטון|לֹא הָלַךְ... לֹא עָמָד... לֹא יָשָׁב}} ובהמשך מובאים הדברים על דרך החיוב: {{ציטוטון|כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה}}. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==מדרשי חז"ל על המזמור== | ==מדרשי חז"ל על המזמור== | ||
* ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|מסכת ברכות, דף י עמוד א}}, מובא הציטוט הבא בשם רבי שמואל בר נחמני: "כל פרשה שהייתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי דכתיב אשרי האיש | * ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|מסכת ברכות, דף י עמוד א.}}, מובא הציטוט הבא בשם רבי שמואל בר נחמני: "כל פרשה שהייתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי, פתח באשרי דכתיב: "אשרי האיש" (פרק א', פסוק א') וסיים באשרי דכתיב: "אשרי כל חוסי בו" (פרק ב', פסוק י"ב (סוף הפרק). ניתן לראות, אם כן, שמזמורים א' וב' נחשבו למזמור אחד בתקופת האמוראים. | ||
* במשנה{{הערה|מסכת אבות, פרק ב', משנה ג' | * במשנה{{הערה|מסכת אבות, פרק ב', משנה ג'.}}, אומר רבי [[חנינא בן תרדיון]]: "שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר ובמושב לצים לא ישב" ובכך מצטט את תהלים פרק א' פסוק א'. בהמשך דבריו הוא אף קושר בין הפסוקים שבסוף ספר מלאכי לאלה בתחילת ספר תהלים. | ||
==[[הרבי]] על הפרק== | ==[[הרבי]] על הפרק== | ||
א. כתוב במדרש {{הערה|בראשית רבה | א. כתוב במדרש {{הערה|בראשית רבה סוף פרשת ויחי.}} "במה חתם [[משה רבינו|משה]] את התורה אשריך ישראל {{הערה|וזאת הברכה ל"ג, כ"ט.}},ואף [[דוד]] שבא לומר תהילה, התחיל ממקום שפסק משה, אשרי האיש וגו'". הינו שיש קשר בן "אשרי האיש" שבתחילת ספר תהילים ל"אשריך ישראל" שבו סיים משה רבינו את התורה. | ||
והנה עניינו של אשר הוא תענוג, כמו שכתוב{{הערה|ויחי מ"ט, כ.}} בברכתו של אשר "מאשר שמנה לחמו", "וטובל בשמן רגלו"{{הערה|וזאת ברכה ל"ג, כ"ד.}} שעניין השמן הוא תענוג, שהוא בחינת ה[[כתר]] עד | והנה עניינו של אשר הוא תענוג, כמו שכתוב{{הערה|ויחי מ"ט, כ.}} בברכתו של אשר "מאשר שמנה לחמו", "וטובל בשמן רגלו"{{הערה|וזאת ברכה ל"ג, כ"ד.}} שעניין השמן הוא תענוג, שהוא בחינת ה[[כתר]] עד [[כתר#פנימיות הכתר|לפנימיות הכתר]]. | ||
ובפרטיות יותר, יש כאן במזמור פעמיים "אשרי", כמאמר [[חז"ל]]{{הערה|מסכת ברכות, דף י עמוד א.}} "כל פרשה שהייתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי, פתח באשרי דכתיב{{הערה|תהלים א,א.}} "אשרי האיש", וסיים באשרי דכתיב{{הערה|[[תהלים ב']],י"ב.}} אשרי כל חוסי בו" שזה מורה על בחינת התענוג, ובחינת הכתר חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר. ועניינם בתורה: [[נגלה דתורה]] ו[[פנימיות התורה]]. | ובפרטיות יותר, יש כאן במזמור פעמיים "אשרי", כמאמר [[חז"ל]]{{הערה|מסכת ברכות, דף י עמוד א.}} "כל פרשה שהייתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי, פתח באשרי דכתיב{{הערה|תהלים א,א.}} "אשרי האיש", וסיים באשרי דכתיב{{הערה|[[תהלים ב']],י"ב.}} אשרי כל חוסי בו" שזה מורה על בחינת התענוג, ובחינת הכתר חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר. ועניינם בתורה: [[נגלה דתורה]] ו[[פנימיות התורה]]. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
והמשך זה (דמשה ודוד) מתבטא בעבודת כל אחד ואחד מישראל מתוך תענוג, הן בעבודת עצמו - ללמוד מתוך תענוג, ובשמחה וטוב לבב, | והמשך זה (דמשה ודוד) מתבטא בעבודת כל אחד ואחד מישראל מתוך תענוג, הן בעבודת עצמו - ללמוד מתוך תענוג, ובשמחה וטוב לבב, | ||
והן בהפצת התורה ופנימיות התורה מתוך תענוג, וע"י זה גם ההצלחה היא ביתר שאת וביתר עוז{{הערה|משיחת שבת פרשת וארא [[תשמ"ז]].}}. | והן בהפצת התורה ופנימיות התורה מתוך תענוג, וע"י זה גם ההצלחה היא ביתר שאת וביתר עוז{{הערה|[[שיחה|משיחת]] [[שבת]] [[פרשת וארא]] [[תשמ"ז]].}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||