תהלים א': הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  20 בדצמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 26: שורה 26:


==מדרשי חז"ל על המזמור==
==מדרשי חז"ל על המזמור==
* ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|מסכת ברכות, דף י עמוד א}}, מובא הציטוט הבא בשם רבי שמואל בר נחמני: "כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי דכתיב אשרי האיש{{הערה|ספר תהלים, פרק א', פסוק א'}} וסיים באשרי דכתיב אשרי כל חוסי בו{{הערה|ספר תהלים, פרק ב', פסוק י"ב}}". ניתן לראות, אם כן, שמזמורים א' וב' נחשבו למזמור אחד בתקופת האמוראים.
* ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|מסכת ברכות, דף י עמוד א}}, מובא הציטוט הבא בשם רבי שמואל בר נחמני: "כל פרשה שהייתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי דכתיב אשרי האיש{{הערה|ספר תהלים, פרק א', פסוק א'}} וסיים באשרי דכתיב אשרי כל חוסי בו{{הערה|ספר תהלים, פרק ב', פסוק י"ב}}". ניתן לראות, אם כן, שמזמורים א' וב' נחשבו למזמור אחד בתקופת האמוראים.


* במשנה{{הערה|מסכת אבות, פרק ב', משנה ג' אומר}}, רבי חנינא בן תרדיון "שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר ובמושב לצים לא ישב" ובכך מצטט את פסוק א' מתהלים א'. בהמשך דבריו הוא אף קושר בין הפסוקים שבסוף ספר מלאכי לאלה בתחילת ספר תהלים.
* במשנה{{הערה|מסכת אבות, פרק ב', משנה ג' אומר}}, רבי חנינא בן תרדיון "שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר ובמושב לצים לא ישב" ובכך מצטט את פסוק א' מתהלים א'. בהמשך דבריו הוא אף קושר בין הפסוקים שבסוף ספר מלאכי לאלה בתחילת ספר תהלים.
שורה 35: שורה 35:
והנה עניינו של אשר הוא תענוג, כמו שכתוב{{הערה|ויחי מ"ט, כ.}} בברכתו של אשר "מאשר שמנה לחמו", "וטובל בשמן רגלו"{{הערה|וזאת ברכה ל"ג, כ"ד.}} שעניין השמן הוא תענוג, שהוא בחינת ה[[כתר]] עד לפנימיות [[כתר#פנימיות הכתר|הכתר]].
והנה עניינו של אשר הוא תענוג, כמו שכתוב{{הערה|ויחי מ"ט, כ.}} בברכתו של אשר "מאשר שמנה לחמו", "וטובל בשמן רגלו"{{הערה|וזאת ברכה ל"ג, כ"ד.}} שעניין השמן הוא תענוג, שהוא בחינת ה[[כתר]] עד לפנימיות [[כתר#פנימיות הכתר|הכתר]].


ובפרטיות יותר, יש כאן במזמור פעמיים "אשרי", כמאמר [[חז"ל]]{{הערה|מסכת ברכות, דף י עמוד א.}} "כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי, פתח באשרי דכתיב{{הערה|תהלים א,א.}} "אשרי האיש", וסיים באשרי דכתיב{{הערה|[[תהלים ב']],י"ב.}} אשרי כל חוסי בו" שזה מורה על בחינת התענוג, ובחינת הכתר חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר. ועניינם בתורה: [[נגלה דתורה]] ו[[פנימיות התורה]].
ובפרטיות יותר, יש כאן במזמור פעמיים "אשרי", כמאמר [[חז"ל]]{{הערה|מסכת ברכות, דף י עמוד א.}} "כל פרשה שהייתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי, פתח באשרי דכתיב{{הערה|תהלים א,א.}} "אשרי האיש", וסיים באשרי דכתיב{{הערה|[[תהלים ב']],י"ב.}} אשרי כל חוסי בו" שזה מורה על בחינת התענוג, ובחינת הכתר חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר. ועניינם בתורה: [[נגלה דתורה]] ו[[פנימיות התורה]].


ב. וביאור הקשר בין "אשרי האיש" (שבו פתח דוד) ל"אשריך ישראל" (שבו סיים משה) אע"פ שבין סיום ספר דברים לבין ספר התהלים שבכתובים יש את כל ספרי הנביאים, הוא, כי יש שייכות מיוחדת בין דוד ומשה:
ב. וביאור הקשר בין "אשרי האיש" (שבו פתח דוד) ל"אשריך ישראל" (שבו סיים משה) אע"פ שבין סיום ספר דברים לבין ספר התהלים שבכתובים יש את כל ספרי הנביאים, הוא, כי יש שייכות מיוחדת בין דוד ומשה:

תפריט ניווט