4,016
עריכות
(הרחבה) |
|||
שורה 2: | שורה 2: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי= מושג בחירות|אחר=בחירות לכנסת ישראל|ראו=[[בחירות לכנסת]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי= מושג בחירות|אחר=בחירות לכנסת ישראל|ראו=[[בחירות לכנסת]]}} | ||
'''בחירות''' הן שיטה למינוי בעלי תפקידים, באופן שמאפשר לכל הנוגעים להשפיע על הליך המינוי. | '''בחירות''' הן שיטה למינוי בעלי תפקידים, באופן שמאפשר לכל הנוגעים להשפיע על הליך המינוי. | ||
==ייחסו של הרבי בנוגע לבחירות== | ==ייחסו של הרבי בנוגע לבחירות== | ||
בבחירות הרבי רואה כדבר שהידוי יכול להשפיע, ובנוגע לבחירות לכנסת, התבטא הרבי כי באם חלילה יחקק חוקים נגד התורה, ולאור כך שיהודי נמנע מהצבעה, הרי זה על אחריותו. עם ההדגשה שהשתתפות בבחירות אינה מהווה כהתערבות בפוליטיקה, הרבי הבהיר כי אין לראות בבחירות כמעשה גורלי, שהנעשה תלוי אך ורק בו. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת פינחס]] [[תשי"א]]{{הערה|'תורת מנחם' תשי"א כרך ב' עמוד 241.}}, סיפר הרבי, כי ביקרו אצלו שני יהודים, אשר העלו הצעה, לאור כך שמתקרב מועד החבירות ב[[ארץ ישראל]], להכריז על אמירת תהילים, בכדי שייתקיימו באופן טוב. הרבי סיפר, כי השיב להם, שאמירת תהילים הוא בוודאי דבר טוב בכל עת, ובפרט בעניין כזה, אך אין מה לפחד מפני הבחירות. הרבי הדגיש כי צריכים לידע ולזכור מאמר [[חז"ל]] ש"צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", וממילא, כשתהיה העבודה בה"פיזרן לבין האומות" כדבעי, יהיו כל העניינים כדבעי, באופן ש"צדקה עשה הקב"ה בישראל". | בבחירות הרבי רואה כדבר שהידוי יכול להשפיע, ובנוגע לבחירות לכנסת, התבטא הרבי כי באם חלילה יחקק חוקים נגד התורה, ולאור כך שיהודי נמנע מהצבעה, הרי זה על אחריותו. עם ההדגשה שהשתתפות בבחירות אינה מהווה כהתערבות בפוליטיקה, הרבי הבהיר כי אין לראות בבחירות כמעשה גורלי, שהנעשה תלוי אך ורק בו. ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת פינחס]] [[תשי"א]]{{הערה|'תורת מנחם' תשי"א כרך ב' עמוד 241.}}, סיפר הרבי, כי ביקרו אצלו שני יהודים, אשר העלו הצעה, לאור כך שמתקרב מועד החבירות ב[[ארץ ישראל]], להכריז על אמירת תהילים, בכדי שייתקיימו באופן טוב. הרבי סיפר, כי השיב להם, שאמירת תהילים הוא בוודאי דבר טוב בכל עת, ובפרט בעניין כזה, אך אין מה לפחד מפני הבחירות. הרבי הדגיש כי צריכים לידע ולזכור מאמר [[חז"ל]] ש"צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", וממילא, כשתהיה העבודה בה"פיזרן לבין האומות" כדבעי, יהיו כל העניינים כדבעי, באופן ש"צדקה עשה הקב"ה בישראל". | ||
שורה 11: | שורה 8: | ||
גם כשהבהיר למישהו שחובה להשתתף בבחירות הדגיש{{הערה|ראה אגק"ש, כרך יא עמ' רנג - רנד.}}: "ובכל אופן יסיח דעתו מעניינים של פוליטיקה". | גם כשהבהיר למישהו שחובה להשתתף בבחירות הדגיש{{הערה|ראה אגק"ש, כרך יא עמ' רנג - רנד.}}: "ובכל אופן יסיח דעתו מעניינים של פוליטיקה". | ||
==בחירות לשלטון רוסיה== | |||
{{ערך מורחב|פורים תשי"ג}} | |||
ב[[התוועדות]] [[פורים תשי"ג]] סיפר [[הרבי]], כי בתקופת המהפיכה ב[[רוסיה]] לאחרי מפלתו של הקיסר, הורה [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[חסידים]] להשתתף בבחירות שנערכו במדינה. הרבי סיפר, כי הגיע למקום שבו התקיימו הבחירות גם אחד החסידים שהיה מופשט לגמרי מהוויות העולם, ולא ידע כלל מה מתרחש במדינה, שהרי צריך הוא לקיים את ההוראה של הרבי, וכמובן, לאחרי הקדמת טבילה במקוה וחגירהרש"בת אבנט, כראוי לקיום הוראה של הרבי. לאחר שעשה מה שצריך לעשות בשביל הבחירות, כפי שהורו לו חבריו ראה אנשים עומדים ומכריזים הכרזת עידוד, "הוּ-רַה", ועמד גם הוא והכריז: "הוּ-רַע, הוּ-רַע, הוּ-רַע"... | |||
==בחירות לאסיפת הרבנים== | |||
{{ערך מורחב|אסיפת הרבנים (עת"ר)}} | |||
בסוף שנת [[תרס"ט]] חילקה הממשלה את שטח [[רוסיה]] לארבעים ושתים מחוזות, והכריזה על בחירות שיערכו בתחילת החורף של שנת [[תר"ע|עת"ר]], בה יבחרו התושבים היהודים את המועמד המועדף עליהם לאסיפת הרבנים. | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] ניהל תעמולת בחירות עניפה, ושלח נציגים לעיירות [[רוסיה]] על מנת שיעוררו את התושבים לבחור כנציגים את הרבנים הדתיים, ופירסם 'קול קורא'{{הערה|שנערך על ידי הרב [[משה רוזנבלום]].}} בדבר הבחירות. | |||
על מנת למנוע איבוד קולות, ועל פי הדברים שסוכמו באסיפה בוילנא, בכל מחוז התמודד רק רב אחד מהרבנים הדתיים, והתוצאות היו משביעות רצון{{הערה|באגרת מאותה תקופה, [[אדמו"ר הרש"ב]] כתב לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]: {{ציטוטון|המלחמה בין המפלגות גדולה היא מאוד, וכפי הנראה בהבחירות ננצח אנחנו אם ירצה ה', שיהיו רובם כשרים.. והרבה יגיעות אנו יגעים לעורר ולעשות מה שביכולתנו}}. ([[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק ב', אגרת רמז).}}. | |||
==בחירות לועד הקהל== | ==בחירות לועד הקהל== |