|
|
| שורה 20: |
שורה 20: |
|
| |
|
| == תשליך == | | == תשליך == |
|
| |
| תיאור סדר תשליך, כפי שתיאר אותו אחד התמימים:
| |
|
| |
| :::''אחר [[תפילת מנחה]] יצאו כולם והאדמו"ר [[הרש"ב]] בראשם לנהר הנמצא בתוך העיר, לסדר "התשליך". מסדר התשליך נהרו כל קהל החסידים אל האולם הגדול לאמר תהלים, ואחרכך הכין כל אחד לעצמו מקום לעמידה לשמוע המאמר... באמצע האולם קבעו מקום מיוחד לישיבת האדמו"ר, כסא ושלחן קטן, ומסביב סביב העמידו שולחנות כמין מ"ם סתומה.. מסביב מרכז השלחנות סובבים ועומדים כל קהל עדת החסידים בשורות שורות.. התמימים בני הישיבה ועמהם החסידים היודעים פרק בשיר וזמרה, התחילו לנגן [[ניגונים]] חב"דיים...
| |
|
| |
| :::''כשהגיע מועד זמן [[תפילת ערבית]] בא האדמו"ר אל העולם. תיכף הושלך הס, וכרגע כמימרא הפסיקו הניגונים. התפללו תפילת ערבית, ואחרכך ישב לו האדמו"ר על מקומו שהכינו לפניו עליד השלחן הקטן העומד בתוך מרכז השולחנות באמצע האולם.. רגעים אחדים הכין עצמו האדמו"ר לאמירת המאמר.. בידיו משלב מטפחת באצבעותיו כדרכו בקודש תמיד בעת המאמר.. ומתוך דומיית שקט השוררת באולם מתחיל האדמו"ר לומר המאמר...
| |
|
| |
| :::''אחר שגמר האדמו"ר המאמר והלך לביתו, התקבצו החסידים סביב ה[[חוזר]] לשמוע [[חזרה]]. כשגגמרה ה'חזרה' כבר הייתה השעה מאוחרת בלילה, והזקנים והבעליבתים הלכו לביתם לשמוח בסעודת יוםטוב. אמנם האברכים והצעירים בני הישיבה עוד נשארים בביתהמדרש וכופלים ושונים לחזור המאמר...
| |
|
| |
| :::''כשהגיע זמן קריאת התורה נכנסו כולם לאולם הגדול לשמוע ההפטרה וסדר התקיעות מהאדמו"ר, ואחרכך חזרו לאולם הקטן והתפללו במנין מיוחד.. לפניהם עומד היום עוד עבודה רבה, לשמוע המאמר השני שיאמר האדמו"ר בעת עלות המנחה, ואחרכך לחזור עליו עד שידעו אותו בעלפה...
| |
|
| |
| במוצאי יום טוב, אחר ה[[מאמר]] השני שאמר האדמו"ר (שהיה המשך למאמר הראשון), יצאו כל העם במחול וריקוד...{{הערה|[[התמים]], ד, עמ' פו.}}
| |
|
| |
| המנהג בליובאוויטש, שבמוצאי ראש השנה, אחר המאמר השני, מנגנים את [[ניגון האדרת והאמונה|ניגונו]] של [[שלמה דער געלער]] מ[[נעוול]]{{הערה|ראה [[ספר הניגונים]], א, עמ' נז, ניגון קד.}}, ויוצאים במחול{{הערה|[[לשמע אזן]], עמ' 104.}}.
| |
|
| |
| [[הרבי]] סיפר{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "ועניין זה קשור ב'מעשה רב' בתקופת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אשר כמה וכמה שנים נהג "לילך אל הנהר... מחוץ לעיר" בראש-השנה כשחל בחול, יחד עם כל הקהל באופן ד"ברוב עם הדרת מלך".}} ש[[הרבי הרש"ב]] נהג לצאת ב[[ראש השנה]] שחל ביום חול ל'תשליך' מחוץ לעיר באופן של "[[ברוב עם הדרת מלך]]" עד שפסק המנהג{{הערה|בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין. - שם.}}. | | [[הרבי]] סיפר{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "ועניין זה קשור ב'מעשה רב' בתקופת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אשר כמה וכמה שנים נהג "לילך אל הנהר... מחוץ לעיר" בראש-השנה כשחל בחול, יחד עם כל הקהל באופן ד"ברוב עם הדרת מלך".}} ש[[הרבי הרש"ב]] נהג לצאת ב[[ראש השנה]] שחל ביום חול ל'תשליך' מחוץ לעיר באופן של "[[ברוב עם הדרת מלך]]" עד שפסק המנהג{{הערה|בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין. - שם.}}. |
| | | |