4,016
עריכות
ל"ט אבות מלאכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בתורת החסידות
| שורה 134: | שורה 134: | ||
בהתוועדות [[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] אמר [[הרבי]] [[הדרן]] על [[מסכת ביצה]], ובתוך הדברים נגע בשיטתו של אדמו"ר הזקן בעניין גדר איסור מוקצה. בן היתר אמר הרבי: {{ציטוטון|וכן מוכח מלשון רבינו הזקן בתניא{{הערה|סוף פרק מו}}: ובזה יובן חומר עונש איסור מלאכה בשבתות וחמץ בפסח השוה לכל נפש, לפי שאף בנפש בור ועם הארץ גמור מאיר אור קדושת שבת ויום טוב ונידון בנפשו בכרת וסקילה על חילול קדושה זו, וגם משהו חמץ או טלטול מוקצה פוגם בקדושה שעל נפשו כמו בקדושת נפש הצדיק – שתחילה מביא "איסור מלאכה בשבתות וחמץ בפסח", שהם מדאורייתא, ואחר כך מוסיף שכן הוא גם ב"משהו חמץ או טלטול מוקצה", שהם מדרבנן.}} | בהתוועדות [[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] אמר [[הרבי]] [[הדרן]] על [[מסכת ביצה]], ובתוך הדברים נגע בשיטתו של אדמו"ר הזקן בעניין גדר איסור מוקצה. בן היתר אמר הרבי: {{ציטוטון|וכן מוכח מלשון רבינו הזקן בתניא{{הערה|סוף פרק מו}}: ובזה יובן חומר עונש איסור מלאכה בשבתות וחמץ בפסח השוה לכל נפש, לפי שאף בנפש בור ועם הארץ גמור מאיר אור קדושת שבת ויום טוב ונידון בנפשו בכרת וסקילה על חילול קדושה זו, וגם משהו חמץ או טלטול מוקצה פוגם בקדושה שעל נפשו כמו בקדושת נפש הצדיק – שתחילה מביא "איסור מלאכה בשבתות וחמץ בפסח", שהם מדאורייתא, ואחר כך מוסיף שכן הוא גם ב"משהו חמץ או טלטול מוקצה", שהם מדרבנן.}} | ||
כמו כן, ב[[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת | כמו כן, ב[[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת תצוה]], [[ח' באדר א']] [[תשכ"ז]], דיבר הרבי אודות הל"ט אבות מלאכה. בשיחה מקשה הרבי, מדוע במשנה כתוב{{הערה| שבת פ"ז מ"ב (עג, א).}}"אבות מלאכות ארבעים חסר אחת", ולא נאמר ל"ט מלאכות. הרבי גם מביא את ביאור [[הזוהר]]{{הערה|ראה תויו"ט שם. מהרש"א שם. ועוד.}}, שמספר המלאכות של שבת הוא "כנגד מלאכה מלאכתו ומלאכת שבתורה", שמספרם הוא ארבעים, אלא ש"חסר אחת"{{הערה|וכלשון הפסוק, ד"איכא חד דלא ממנינא"}}, אך יש ספק אם זהו מה שנאמר ביוסף{{הערה| וישב לט, יא.}} "ויבוא הביתה לעשות מלאכתו", ל"מאן דאמר לעשות צרכיו נכנס", ולכן אינו מונה. ולא מובן, מדוע משתמשת התורה בנוגע ליוסף בלשון כזה שיכולים לטעות בו בנוגע למלאכות שבת – הרי התורה היתה יכולה לכתוב אותו ענין בלשון אחר שבו לא תהי' נתינת מקום לטעות. אלא שמבאר הרבי, שעל הפסוק{{הערה|בראשית ב, ג.}} "כי בו שבת מכל מלאכתו", מובא במדרש{{הערה|ב"ר ספי"א.}}: "אע"ג דאת אמר כי בו שבת מכל מלאכתו, ממלאכת עולמו שבת, ולא שבת לא ממלאכת הרשעים ולא ממלאכת הצדיקים" (שכרן ועונשן). | ||
וכן בנוגע לאדם שלמטה, יש מלאכה אחת שמותרת בשבת – מלאכת שמירת שבת, כלומר, שהשמירה והזהירות מעשיית כל המלאכות בשבת היא עצמה מלאכה{{הערה|ובפרט ע"פ מארז"ל (בירושלמי ספ"ג דנדרים. שמו"ר ספכ"ה. רמב"ם הל' שבת בסופן.), ששקולה שבת כנגד כל מצוות התורה, הרי זה כולל עשיית כל המצוות}}, אלא שזוהי מלאכה המותרת בשבת. | וכן בנוגע לאדם שלמטה, יש מלאכה אחת שמותרת בשבת – מלאכת שמירת שבת, כלומר, שהשמירה והזהירות מעשיית כל המלאכות בשבת היא עצמה מלאכה{{הערה|ובפרט ע"פ מארז"ל (בירושלמי ספ"ג דנדרים. שמו"ר ספכ"ה. רמב"ם הל' שבת בסופן.), ששקולה שבת כנגד כל מצוות התורה, הרי זה כולל עשיית כל המצוות}}, אלא שזוהי מלאכה המותרת בשבת. | ||