משתמש:שמואל חיים/פולמוס המשיחיות בחב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

לעומת זאת, אף מחוץ לחסידות חב"ד, היו רבנים שסברו שהרבי מליובאוויטש היה מועמד ראוי להיות משיח{{הערה|תשובה של הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר באתר ynet.}}. כך למשל העיד הרב [[שמואל אליהו]] בשם אביו, הרב [[מרדכי אליהו]], שהרבי היה ראוי מאוד להיות המשיח אבל לא זכינו לכך<ref>מבנו הרב [[שמואל אליהו]], ששמע מאביו. "תשובה מהרב שמואל אליהו [http://www.kipa.co.il/ask/show/22864 האם הרבי הוא משיח]", באתר כיפה.</ref>. הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] גם האמין כי הרבי היה ראוי להיות המשיח.

במשך השנים האמינו חלק מהחסידים ש[[הרבי]] הוא ה[[משיח]]. בדרך כלל [[הרבי]] התנגד (לעתים באופן חריף) לעיסוק פומבי במשיחיותו, והורה לגנוז פרסומים מסוג זה, כמפורט להלן. למרות זאת המשיכו חלק מן החסידים להחזיק באמונה זו<ref>

[commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F.jpg מכתב] של חסיד חב"ד - הרב אליהו אריה פרידמן מצפת - לרבי מליובאוויטש משנת 1980 בו הוא פונה אליו בתואר ,"אדמו"ר משיח צדקנו". [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59728 מכתב נוסף של הרב יצחק שפרינגר עם תשובת הרבי]</ref>.  

בקיץ [[תשמ"ד]] (1984), פרסם הרב [[שלום דב וולפא]] חוברת בשם "קול מבשר" שנושאה היה הוכחת זהותו של הרבי כמשיח. הרבי הגיב במסר אישי לרב וולפא שבו ציווה עליו להפסיק כל פעילות הקשורה למשיחיות<ref>hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_15 במענה] כתוב שמסר למזכירותו, על מנת להודיע זאת לוולפא ("לטלפנו בשמי")</ref>: {{ציטוטון|הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח ... ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל}}. הרבי נימק זאת בכך שהדבר מוציא שם רע לתנועת חב"ד ומרחיק אנשים מללמוד את תורת החסידות, ובכך מעכב את הגאולה ואת ביאת המשיח. לאחר כמה חודשים קיים וולפא תכתובת עם הרבי שבה ניסה להסביר את מעשיו, אך הרבי חזר והבהיר שהתנגדותו נותרה בעינה.{{הערה|"ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד {{מונחון|דא"ח|דברי אלוקים חיים, כינוי לתורת החסידות}}, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כָּתְּבִי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל"}}.

ב[[שיחת שבת בראשית תשמ"ה|שיחה]] משבת פרשת "בראשית" בשנת [[תשמ"ה]] התייחס הרבי בשיחה פומבית ליוזמות מן הסוג הזה, ואמר שהן מרחיקות אנשים מלימוד חסידות, ושלכן הוא רואה בפרסומים מלחמה נגדו באופן אישי, נגד חב"ד, נגד [[הבעל שם טוב]] ונגד המשיח:<ref> hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_15 צילום] משיחת שבת בראשית תשמ"ה{{הערה|https://chabad.info/magazine/496613/ ראיון עם הרב וולפא על אותה שבת}}. הדברים הושמטו לאחר מכן בהדפסת השיחה (מפאת כבודם של הנוגעים בדבר). ראו גם: [[יהושע מונדשיין]] ב'אגרת לידיד' (תשנ"ג), ו[http://chabad-il.org/hit/hit309.htm 'התקשרות' גיליון ש"ט]</ref> {{ציטוטון|לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, ענייני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות - הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו... ולכן להווי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו - הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא (מלך המשיח).}} .

לקראת שנות הממי"ם נפוץ בחב"ד פזמון שאותו היו החסידים שרים לפני הרבי, ובו התייחסות עקיפה אך חד משמעית לזהותו כמשיח: {{ציטוטון|חיילי אדוננו מורנו ורבנו, חיילי משיח צדקנו, הוא יוליכנו בטנקים לארצנו, עם המבצעים ונשק בידינו, יבוא ויגאלנו}}. כלומר, אנו החסידים, הננו חיילי הרבי משיח צדקנו שיוליך אותנו עם [[טנק המבצעים]] ו[[עשרת המבצעים]] שיסד (ביניהם [[מבצע הדלקת נרות שבת|מבצע נש"ק]]), יבוא [[גאולה|ויגאלנו]].{{הערה|1=תיעוד וידאו ואודיו באתר "הגאולה": [http://www.hageula.com/vid/malkeinu/5750.html],{{וידאו}} [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=85d5b6d8f],{{וידאו}} [http://www.hageula.com/moshiach/person/2058.html] {{צליל}}}} הרבי עודד בנמרצות את השירה הזו בליל [[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]] (1977).{{הערה|Samuel Heilman, and Menachem Friedman, The Rebbe:‎ the life and afterlife of Menachem Mendel Schneerson, Princeton 2010; [http://www.yoman770.com/wiki/%D7%9B%22%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97], באתר "יומני בית חיינו 770"}} אך מאידך השיחה הפומבית בשנת תשמ"ה (1984) שבה הביע הרבי התנגדות לפרסום שהוא משיח באה בעקבות שירה כזו.{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב].}} בשבת פרשת נח תשנ"ב, בתאריך ד' חשון,<ref>שיחות קודש, תשנ"ב חלק א', עמוד 259. 1992, ברוקלין ניו יורק.</ref> שרו החסידים לפני הרבי בהתוועדות את השיר הנזכר לעיל "חיילי אדוננו, מורנו ורבנו, משיח צדקנו", והרבי הגיב בצורה מתונה יותר: {{ציטוטון|זה דבר מוזר, שמנגנים ניגון עם מילים כאלו, ואני יושב פה... האמת היא שהייתי צריך לקום ולצאת... זה שאינני יוצא... כיון שזה יגרום בלבול בה"שבת אחים גם יחד", כי כשאני אצא יצאו עוד כמה וכמה, וממילא יתבטל העניין ד"שבת אחים גם יחד".}}

בתחילת שנות הנוני"ם החלו לנגן בחסידות את הניגון: {{ציטוטון|[[יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד]]}}. קיימת הקלטת וידאו משנת [[תשנ"א]] בה נראה הרבי מעודד את החסידים השרים פזמון זה.<ref>[youtube.com/watch?v=pbFjzXFpkIs וידאו] - הרבי מעודד שירת "יחי" ב-770 - ט"ו באייר תשנ"א. {{וידאו}}</ref> לטענת הזרם המתון, למחרת הגיב הרבי בחומרה באוזני מזכירו הרב לייבל גרונר, והודיע שאם לא יובטח כי דבר זה לא יישנה לא ייכנס לבית המדרש לתפילה{{מקור}}. מאז ועד שנת תשנ"ב לא שרו עוד את השיר בפניו. לאחר נ"ג, בפעמים בהם יצא אל הקהל, שרו לפניו 'יחי' והוא עודד את השירה בחוזקה בתנועות יד וראש.

בכ"ח ניסן, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: {{ציטוטון|אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו}}{{הערה|[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א – ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474]}} {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=867"מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד"] וידאו ויומן - אתר חב"ד אינפו}}. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח{{הערה|חוקר החסידות ד"ר יצחק קראוס חוזר לאירוע מכונן בכ"ז ניסן תשנ"א ynet 06.07.08}}. אחת מהן הייתה החתמת חסידי חב"ד ואחרים על טופס "קבלת מלכותו" כ[[מלך המשיח]], יוזמה שקיבלה את עידודו של הרבי. הטופס הראשון הוגש לרבי ב[[אייר]] [[תשנ"א]] (1991) ועליו 250 חתימות. בין היתר נאמר בו שהנאספים מקבלים עליהם את מלכותו של הרבי מלך המשיח. בתגובה כתב הרבי, תשובה חיובית שגרתית "נתקבל ותשואות חן".<ref>[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf חוברת העובדות שמאחורי הפסק. צילום פתק התגובה של הרבי בעמוד 14 {{PDF}}]</ref>

לקראת סוף השנה - חתמו עשרות רבנים וביניהם חברי [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ישראל]] וב[[קראון הייטס]] על פסק דין שבו נכתב: {{ציטוטון|הגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה כ"ק אדמו"ר שליט"א תיכף ומיד כמלך המשיח}}{{הערה|בין החותמים היו : הרב [[דוד חנזין|חנזין]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]], הרב [[לוי ביסטריצקי|ביסטריצקי]], הרב [[יהודה קלמן מארלאו]], והרב [[אברהם אזדבא]]}}. כחודש לאחר מכן חתמו עשרות רבנים על פסק דין נוסף שבו נכתב: {{ציטוטון|ברור על פי דין תורת אמת, שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד'בחזקת שהוא משיח'}} (שלב בהתגלות המשיח לשיטת [[הרמב"ם]], הקודם לשלב שבו הוא מוגדר כ"משיח ודאי"{{הערה|[he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%93 רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ד]}}). הרבי התייחס לפסקי דין אלו בפומבי וייחס להם השפעה חיובית על תהליך הגאולה{{הערה|בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב: "ועל פי זה יש לומר, שהחלטת והכרזת מנהיגי אוה"ע בערב שבת פרשת משפטים על דבר המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתים", היא, כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא", החל מהפסק דין של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו שמכבר נשלמו מעשינו ועבודתינו דמשך זמן הגלות ומוכנים כבר לקבלת פני משיח צדקנו, וכן הפסק דין של הרבנים ומורי־הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח". [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm44.pdf השיחה כפי שהוגהה ופורסמה על ידי הרבי] {{PDF}}}}. פסקי דין נוספים נחתמו במרוצת השנים <ref>[http://geula.ru/pic/4_58_30946.jpg פסק רבני חב"ד בישראל]; [http://geula.ru/pic/4_58_30947.jpg פסק של רבנים שונים]</ref>.

עם זאת, כמה רבנים <ref>הרבנים דוד אליעזרי ודוד שוחט </ref>נכנסו לרבי לשאול אותו ישירות האם יש לפרסם עליו שהוא משיח ונענו בשלילה נחרצת<ref>ספר יתבררו ויתלבנו, הרב [[יחזקאל סופר]] ירושלים תשנ"ו</ref>.

בשנים תשנ"א תשנ"ב, החלו חלק מהחסידים לפנות אל הרבי בתואר 'מלך המשיח', ולא נענו בהתנגדות<ref>[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1200 וידאו (הדקה ה-15)] </ref>

<ref>[http://www.mamesh.org/images/large/8.jpg תמונה] בה הרבי מחייך לאישה המגישה לו תוף עם הכיתוב "יחי אדוננו"</ref>.  

תקופה קצרה לפני שעבר את הסטרוק הראשון<ref>הרב [[מנחם ברוד]], [http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41043 ברבעון 'מעיינותיך']</ref>, כתב הרבי בפתק: {{ציטוטון|אין כל חיוב <u>כלל</u> לחפש מיהו המשיח.. <u>אבל מצות עשה מהתורה</u> אהבת כל אחד ואחד מישראל, ושלילת המחלקת <u>בתכלית</u> ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו..}} <ref>צילום מפתק [.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_7 בכתב יד של הרבי] (ההדגשות במקור)</ref>

החל מאירוע השבץ ועד הנסיון הגדול גבר הלהט, ועמו הפרסומים על זיהויו כמשיח<ref>[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4075 קטעי עיתונות], המשקפים את הפרסומים על זיהויו של הרבי כמשיח</ref>. כאמור, בתקופה זו יצא הרבי מדי פעם למרפסת שנבנתה במיוחד לשם כך, והשקיפה אל בית מדרשו שב[[מרכז חב"ד העולמי - 770]]. בהזדמנויות אלו נהגו חסידיו לשיר לפניו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ופעמים רבות עודד הרבי את השירה<ref>[http://www.chabad.co.il/newvideo/video.php?id=1440 וידאו] של עידוד שירת 'יחי' בכינוס ה[[שלוחי הרבי מליובאוויטש|השלוחים]] 1993 </ref>. (בקרב חסידי חב"ד ישנו יחס מיוחד לתנועותיו של הרבי, שכל אחת מהם נחשבת בעלת משמעות{{הערה|1=פתגם [[היום יום]] י"ד טבת: "תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפועל שלא ישכח לעד." כך גם בקישורים הבאים: [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=272 כל מי שזכה לחזות בתנועה הזו], ליפקין אתר שטורעם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31518 לעקוב אחרי כל תנועה] הרבנים קפלן ומייזליש, [[שבועון בית משיח]]}}).

לקראת [[י' שבט תשנ"ג]], יזמו חסידי חב"ד כינוס שמטרתו 'קבלת מלכותו' של הרבי כמשיח. התקשורת פרסמה שב-[[מרכז חב"ד העולמי - 770|770]] עומד להתקיים מעמד הכתרה של הרבי כ"מלך המשיח" וחלק מרבני חב"ד פרסמו הודעה ששללה את הרעיון<ref>נוסח המודעה: אזהרה נוראה: היות שנתפרסם אודות עניין הכינוס ט' שבט אור ליום יו"ד שבט וכו' עניינים בלתי רצויים שעלולים ח"ו להביא לידי חלול שם ליובאוויטש, מצאנו לנכון להזהיר, א) לא לעשות ח"ו טעלוויזשאן, וראדיא לחוץ. ב) עניין ההכתרה מושלל. ג) כל עניין השידור רק אם הוא עבור אנ"ש שי' ולא לחוץ מאנ"ש כי זה עשוי לקלקל יותר מן התקון. כל העניין הוא רק עבור אנ"ש ולא חוצה. עה"ח: ב"ד דשכונה כאן צוה ה' את הברכה. ועד הרבנים הכלליים וועד רבני אנ"ש דאה"ק.</ref>. במקביל פרסמו חלק מרבני חב"ד קריאה רשמית לחסידי חב"ד להשתתף במעמד ו"לקבל את מלכותו של הרבי מלך המשיח"<ref>

צילום ה'קריאה' מובא בקובץ [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/55589_he_1.pdf העובדות שמאחורי הסאטלייט] גרסת המשיחיסטים להשתלשלות האירוע בי' שבט תשנ"ג</ref>.

לאורך כל אותו תקופה היו רבים ששאלו את חסידי חב"ד מה תהיה תגובתם אם הרבי יעלם. התגובה שניתנה ברוב המקרים הייתה שדבר כזה בלתי אפשרי. רובם ככולם של חסידי חב"ד היו משוכנעים שהרבי יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמלך המשיח <ref>בעקבות דברים שאמר הרבי לפני מחלתו שנשיא הדור צריך להיות בגשמיות, וכן משום שהיה ברור שלרבי, שהיה חשוך ילדים, לא ימונה יורש. וכן כי הרבי אמר שאנחנו זה הדור השביעי והאחרון</ref>. באותה תקופה תמכו בעמדה זו רוב רבני התנועה והחסידים וכן העיתון המרכזי של חב"ד (דאז), "[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]".

לאחר כשנתיים מקבלת האירוע המוחי, ב[[כ"ז באדר]] [[תשנ"ד]], שקע הרבי בתרדמת ואושפז בבית החולים "בית ישראל". לאחר שלושה חודשי אשפוז, ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] קרה הנסיון הגדול בתולדות הדור השביעי. העובדה שלא רואים את הרבי בעיני בשר גרמה לזעזוע בקרב חסידיו, שסירבו להאמין שמאורע כזה יכול להתרחש. תקופה קצרה אחרי ג' תמוז נ"ד, פרסם [[בית דין רבני חב"ד]] (הגוף והסמכות העליונה של חב"ד בישראל) מכתב, בו הוא קורא לחדול מהכרזות שונות (כוונתם הייתה להכרזה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד") ולהכריז רק בנוסח אותו קבע הרבי "יחי המלך"{{הערה|1={{ציטוטון|"והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות."}} [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 בשיחת ב' ניסן תשמ"ח]{{וידאו}}, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום מהשיחה כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה]}}. מספר רבנים בחב"ד הצהירו שטעו בכך שעודדו את הלהט, וקראו לחסידים לחדול מהפרסומים בדבר זהותו של הרבי שליט"א כמשיח<ref>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29982 מאמר] מאת הרב יואל כהן בשבועון כפר חב"ד</ref>. אולם רבים מחסידי חב"ד לעומתם הצהירו שלא חל כל שינוי, ויש להמשיך ולפרסם את זהותו של הרבי כמשיח שבדור{{הערה|1=הרב העשל גרינברג ב[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1361 ראיון] ל[[שבועון בית משיח]]}}.

במשך השנים, האפשרות שיקרה נסיון כזה נחשבה על ידי חסידיו כבלתי אפשרית. אמונה זו התבססה על הצהרתו של הרבי עם תחילת כהונתו כי דורו - הדור השביעי בחסידות, הוא הדור האחרון בשושלת אדמו"רי החסידות ותפקידו להביא את הגאולה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf מאמר "באתי לגני" ה’תשי”א]}}. במשך השנים חזר הרבי על הצהרה זו תוך הדגשה ש"דורנו הוא הדור האחרון לגלות והוא הדור הראשון לגאולה"<ref>לדוגמה: דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות שיזכה להיות דור הראשון של הגאולה, 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשמ"ח, כרך ג, עמ' 493-498</ref>. כתוצאה מכך האמינו החסידים שהרבי יחיה עד בוא הגאולה ולאחריה (בחיים הנצחיים שבגאולה). גם בתקופת מחלתו המשיכו החסידים להביע בפומבי את ביטחונם שהוא יחיה{{הערה|שם=מייקל|מייקל ספקטר [michaelspecter.com/1992/03/the-oracle-of-crown-heights/ The Oracle of Crown Heights] ניו יורק טיימס, 15 מרץ, 1992}}.  

בהשקפת העולם החב"דית מיוחסת חשיבות רבה לאדמו"רי חב"ד כ"נשיאי הדור". הרבי עצמו אמר: {{ציטוטון|מוכרח להיות משה בכל דור ודור, שבו תתלבש נשמת משה}}{{הערה|1=לקוטי שיחות - שמות א [http://www.otzar770.com/cgi-bin/imgserv.exe/convert?ilFN=f:\web\otzar770\ocr_files\main\sihot\26\B0007.tif&ilIF=G&ilSC=30 השיחה המקורית ביידיש],[http://www.old.hageula.com/pdf/moshelomet.pdf השיחה בתרגום לעברית]}}. כלומר, נשמתו של [[משה רבנו]] התלבשה בכל אחד מאדמו"רי חב"ד (בהסתמך על דברי התלמוד "[[משה]] לא מת"<ref>כך בדברי הרבי, לעומת לשון הגמרא "לא מת משה" ב{{בבלי|סוטה|יג|ב}}</ref>).