4,016
עריכות
ישיבת צמח צדק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניסוח
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(ניסוח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|סיבה=חסרה פסקת רקע, מי הם "מגורשי ארץ ישראל" חלוקה לפסקאות פרטים נוספים מלבד התעניינות הרבי הריי"צ בישיבה.}} | {{לעריכה|סיבה=חסרה פסקת רקע, מי הם "מגורשי ארץ ישראל" חלוקה לפסקאות פרטים נוספים מלבד התעניינות הרבי הריי"צ בישיבה.}} | ||
'''ישיבת צמח צדק''' | '''ישיבת צמח צדק''' הינה ישיבה שנפתחה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] על ידי מגורשי [[ארץ ישראל]] שחזרו לארץ והתיישבו ב[[ירושלים]]. הישיבה זכתה להתייחסות מיוחדת מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי [[מלחמת עולם הראשונה]] מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל | ==היסטוריה== | ||
הישיבה נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או [[תרפ"א]]{{הערה|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל [[אדמו"ר הריי"צ]] בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]]{{הערה|אנשים שגורשו מארץ ישראל ע"י הבריטים}} לחזור לביתם. בני העיר [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]]. | |||
רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי [[מלחמת עולם הראשונה]] מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל, היתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. רמ"מ כותב עליה אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ביום ח"י [[סיון]] [[תרפ"ב]] (פנקס אגרות כולל חב"ד [[תרפ"ב]] -ח).}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לאחר שנות המלחמה ובשובי מגלותי, ונעתרתי לחזור למשמרתי בהכולל, ב[[חודש טבת]] [[תר"ף]].. הוחלט תקציב של ערך 15 לי"ש [לירות שטערלינג] לחדש, למען שהאברכים ובחורים מבני הישיבות יקבעו להם למוד [[דא"ח]] בכ"י בבית הכנסת בית מנחם צמח צדק, לערך שתי שעות, ובאופן מסודר כראוי, ובשם ישיבת צמח צדק נקראת}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לאחר שנות המלחמה ובשובי מגלותי, ונעתרתי לחזור למשמרתי בהכולל, ב[[חודש טבת]] [[תר"ף]].. הוחלט תקציב של ערך 15 לי"ש [לירות שטערלינג] לחדש, למען שהאברכים ובחורים מבני הישיבות יקבעו להם למוד [[דא"ח]] בכ"י בבית הכנסת בית מנחם צמח צדק, לערך שתי שעות, ובאופן מסודר כראוי, ובשם ישיבת צמח צדק נקראת}}. | ||