אשר גרוסמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 90 בתים ,  15 בדצמבר 2020
הגהה ועריכה
(הגהה ועריכה)
שורה 1: שורה 1:
החסיד ר' '''אשר גרוסמן''' (ידוע בשם ר' '''אשר מ[[ניקולייב]]'''), נולד לר' מאיר גרוסמן שהיה [[שוחט ובודק]] בעיר ניקולייב. מתלמידי החסיד הרב [[הלל מפריטש]] היה אחד מגדולי החסידים בתקופת [[אדמו"ר מוהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. התעסק בהגהת ה[[תניא]] דהוצאת [[וילנא]] [[תר"ס]].
הרב '''אשר גרוסמן''' (ידוע בשם ר' '''אשר מ[[ניקולייב]]'''), היה אחד מגדולי החסידים בתקופת [[אדמו"ר מוהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ומתלמידי החסיד הרב [[הלל מפריטש]]. התעסק בהגהת ה[[תניא]] הוצאת [[וילנא]] [[תר"ס]].
==תולדות חיים==
נולד לר' מאיר גרוסמן שהיה [[שוחט ובודק]] בעיר ניקולייב.


היה בעל מנגן, הרבי מהורש"ב התבטא על אחד מניגוניו כי הוא "עוזר בפתיחת הלב, ואיתו אפשר להתפלל בטוב, ולהתרחץ בדמעות חמות."
היה בעל מנגן, אשר [[אדמו"ר מהורש"ב]] התבטא על אחד מניגוניו כי הוא "עוזר בפתיחת הלב, ואיתו אפשר להתפלל בטוב, ולהתרחץ בדמעות חמות"{{מקור}}.  


עסק בהדפסת התניא והלקוטי תורה מטעם הרבי הרש"ב.
עסק בהדפסת התניא והלקוטי תורה מטעם אדמו"ר הרש"ב.


==התקשרות לרבותנו==
נפטר ב[[ט"ו בחשוון]] ה'[[תר"פ]]{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[קיץ]] ה'[[ש"ת]] ע' 28 בהערה, וראה 'תולדות חב"ד ברוסיה הצארית' בפרק על ר' אשר}}.
ר' אשר היה מקושר וקרוב מאוד לרביים, ואיתו השתמש הרבי הרש"ב להדפיס התניא המפורסם בוילנא תר"ס, שמאותה המדורה מודפסת עד היום כל מהדורות התניא.


הוא אף מוזכר בצורה מיוחד בשיחות הרבי הריי"צ על בואו ללליבאוויטש{{הערה|בספר השיחות ה'תש"ג עמ' 157 ברגום חופשי.}} "לכבוד שבת פרשת שבת פ' שמות הגיעו.. ר' מאיר-שלמה ור' אשר גראסמאן מניקאלאיעוו...".
מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ה'שנה' של פטירתו, ואף ר' אשר נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו{{הערה|מנחם מענדל קסטל '''אשכבתא דרבי''' - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.}}.
 
===התקשרות לרבותנו===
יחס מיוחד ביותר קיים כאשר הרבי הרש"ב אמר מאמר מיוחד לכבוד הבן מצוה של בנו שמואל את המאמר ד"ה נעשה אדם תרס"ג{{הערה|1=http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=878&cat=11&haoro=4}}.
ר' אשר היה מקושר וקרוב מאוד לרביים, ועמו השתמש הרבי הרש"ב להדפיס התניא המפורסם בוילנא תר"ס{{הערה|שמאותה המדורה מודפסת עד היום כל מהדורות התניא.}}.


==עם הרב מאיר שלמה ינובסקי==
הוא אף מוזכר בצורה מיוחדת בשיחות הרבי הריי"צ על בואו ללליבאוויטש{{הערה|בספר השיחות ה'תש"ג עמ' 157 בתרגום חופשי.}} {{ציטוטון|לכבוד שבת פרשת שבת פ' שמות הגיעו.. ר' מאיר-שלמה ור' אשר גראסמאן מניקאלאיעוו...}}.
מפורסם הסיפור שבברית של הרבי שליט"א שחלה בפסח, לא אכל ובמיילא שאר החסידים לא אכלו.  


אמר על כך רב העיר הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] סב הרבי, שמכיון שר' אשר הציל את חייו לא יוכל להקפיד עליו.
יחס מיוחד ביותר קיים, כאשר אדמו"ר הרש"ב אמר מאמר מיוחד לכבוד הבן מצוה של בנו שמואל, את המאמר ד"ה 'נעשה אדם תרס"ג'{{הערה|1=http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=878&cat=11&haoro=4}}.


כאשר הרב מאיר שלמה נתקף פעם בעצמו במחלת הטיפוס – מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא שלא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע התפשטותה נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר באין תרופה למחלתן היו אומללים אלה מתפתלים ביסורהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם. לא הייתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם ושנותיהם האחרונות עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא - רבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר בודד ומבודד וחסר אונים. בהוודע הדבר לידידו הנאמן ר' אשר גרוסמן. מיהר למחנה ההסגר וספר [[תניא]] בידו, באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' אשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את [[אגרת הקודש - פרק י"א|סימן יא באגרת הקודש]] הפותחת במילים "להשכילך בינה", באגרת זו מבואר כי אין רע יורד מלמעלה. ועל האדם לשמח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' אשר את המקום וחזר לביתו, כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים מידי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל המחנה הסגור וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל, בסופו של דבר יצא מהחולי וסיפר שלאחר ששמע הפרק התניא הנ"ל הרגיש כי מצבו הולך ומשתפר, והרגשתו יותר טובה.
===עם הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]===
 
מפורסם הסיפור שבברית של [[הרבי]] שחלה בפסח, לא אכל ובמיילא שאר החסידים לא אכלו. על כך אמר רב העיר, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], סב הרבי, שמכיון שר' אשר הציל את חייו, לא יוכל להקפיד עליו.
נפטר ב[[ט"ו בחשוון]] ה'[[תר"פ]]{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[קיץ]] ה'[[ש"ת]] ע' 28 בהערה, וראה 'תולדות חב"ד ברוסיה הצארית' בפרק על ר' אשר}}.
 
מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ה'שנה' של פטירתו, ואף ר' אשר נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו{{הערה|מנחם מענדל קסטל '''אשכבתא דרבי''' - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.}}.


כאשר הרב מאיר שלמה נתקף פעם בעצמו במחלת הטיפוס, מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא שלא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע התפשטותה נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר באין תרופה למחלתן היו אומללים אלה מתפתלים ביסורהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם. לא הייתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם ושנותיהם האחרונות עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא - רבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר בודד ומבודד וחסר אונים. בהוודע הדבר לידידו הנאמן ר' אשר גרוסמן. מיהר למחנה ההסגר וספר [[תניא]] בידו, באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' אשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את [[אגרת הקודש - פרק י"א|סימן יא באגרת הקודש]] הפותחת במילים "להשכילך בינה", באגרת זו מבואר כי אין רע יורד מלמעלה. ועל האדם לשמח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' אשר את המקום וחזר לביתו, כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים מידי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל המחנה הסגור וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל, בסופו של דבר יצא מהחולי וסיפר שלאחר ששמע הפרק התניא הנ"ל הרגיש כי מצבו הולך ומשתפר, והרגשתו יותר טובה.
==הגהת והדפסת התניא==
==הגהת והדפסת התניא==


'פתח דבר' לקונטרס ה"מפתחות.. לספר התניא" כותב הרבי שהשתמש בין היתר ב"מה שתיקן הרה"ח הוו"ח וכו' הר"ר אשר ז"ל שו"ב גראצמאן הוא שעסק בהגהת והו"ל של התניא הוצאת ווילנא תר"ס – על גליון התניא שלו, וכ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"צ] אמר לי, אשר – בכלל – יש לסמוך עליו בזה"
ב'פתח דבר' לקונטרס ה"מפתחות.. לספר התניא", כותב הרבי שהשתמש בין היתר ב"מה שתיקן הרה"ח הוו"ח וכו' הר"ר אשר ז"ל שו"ב גראצמאן , הוא שעסק בהגהת והו"ל של התניא הוצאת ווילנא תר"ס – על גליון התניא שלו, וכ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"צ] אמר לי, אשר – בכלל – יש לסמוך עליו בזה".


כשנסתיימה הדפסת "התניא המתוקן" בשנת תר"ס, הגיה אותו הרה"ח ר' אשר מניקוליוב שוב "בעיון נמרץ, ומצא שמונה טעויות-סופר, והדפיסו שמונה דפים אחרים להחליף השמונה דפים שנמצא בהם הטעותים. ולפי דעתו עתה הוא נקי ומבורר בתכלית"{{הערה|על-פי מכתבו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע, נעתק ב'כפר חב"ד' גל' 880 עמ' 43.}}.
כשנסתיימה הדפסת "התניא המתוקן" בשנת תר"ס, הגיה אותו הרה"ח ר' אשר מניקוליוב שוב "בעיון נמרץ, ומצא שמונה טעויות-סופר, והדפיסו שמונה דפים אחרים להחליף השמונה דפים שנמצא בהם הטעותים. ולפי דעתו עתה הוא נקי ומבורר בתכלית"{{הערה|על-פי מכתבו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע, נעתק ב'כפר חב"ד' גל' 880 עמ' 43.}}.


שמונת הדפים הללו שהם גליון דפוס שלם צורפו לכל עותק של ה'תניא', ולידם מודעה מיוחדת "אל הקונה" ואל הכורך, שיתלשו את הדפים השגויים לפני הכריכה ויניחו במקומם את הדפים המתוקנים.
שמונת הדפים הללו, שהם גליון דפוס שלם, צורפו לכל עותק של ה'תניא', ולידם מודעה מיוחדת "אל הקונה" ואל הכורך, שיתלשו את הדפים השגויים לפני הכריכה ויניחו במקומם את הדפים המתוקנים.


כתוצאה מכך שהטעויות תוקנו בדפים נפרדים ולא בגוף האימהות ("מאטריצין") של ה'תניא', נשתבשו חלק מהמהדורות הבאות שהדפיסו מהאימהות השגויות, וכך חזרו השגיאות ונשתרבבו לס' ה'תניא' וחלקן לא שורשו ממנו עד עצם היום הזה.
כתוצאה מכך שהטעויות תוקנו בדפים נפרדים ולא בגוף האימהות{{הערה|"מאטריצין".}} של ה'תניא', נשתבשו חלק מהמהדורות הבאות שהדפיסו מהאימהות השגויות, וכך חזרו השגיאות ונשתרבבו לספר ה'תניא' וחלקן לא שורשו ממנו עד עצם היום הזה.


==ניגוניו==
==ניגוניו==
4,016

עריכות

תפריט ניווט