4,016
עריכות
זלמן טוביה אבלסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הגהה
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (תיקוני כתיב) |
(הגהה) |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו הרב [[שמריהו אבלסקי|שמריהו]] ולאמו מרת נחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]], ה'בוידער רב') בשנת [[תרפ"ז]] ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מ[[רוסיה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. | |||
נשא את מרת לאה (לבית הורביץ). | נשא את מרת לאה (לבית הורביץ). | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] לבנו של האדמו"ר (האדמו"ר הנוכחי) רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא". | [[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] לבנו של האדמו"ר (האדמו"ר הנוכחי) רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא". | ||
==בעל הבית של מדינת רומניה== | ==בעל הבית של מדינת רומניה== | ||
{{ערך מורחב|[[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} | |||
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה. | ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה. | ||
במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל. | במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל. | ||
ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|הקים הרבי]] "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על | ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|הקים הרבי]] "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה. | ||
הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה. | הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה. | ||
| שורה 61: | שורה 59: | ||
ר' זלמן עזר להקמת רשת אוהלי יוסף יצחק, תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. | ר' זלמן עזר להקמת רשת אוהלי יוסף יצחק, תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. | ||
במהלך השנים [[תשי"ב]]-[[תשי"ט]] שימש ר' זלמן כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, יפו וכפר סבא. | במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] שימש ר' זלמן כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, יפו וכפר סבא. | ||
מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש. | מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש. | ||
| שורה 68: | שורה 66: | ||
===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת=== | ===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת=== | ||
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קריית גת]], | בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד. | ||
פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. | |||
הרב זלמן אבלסקי, מייסד והשליח הראשון של הרבי לעיר קריית גת, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, בקריית גת דמותו של השליח היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות הרבי של הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, ובביקורו בארץ הקודש במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת. | הרב זלמן אבלסקי, מייסד והשליח הראשון של הרבי לעיר קריית גת, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, בקריית גת דמותו של השליח היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות הרבי של הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, ובביקורו בארץ הקודש במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת. | ||
| שורה 77: | שורה 75: | ||
בשנת תשכ"ז הוקמה [[תומכי תמימים קריית גת|ישיבה]] בעיר, והרב זלמן הכהן אבעלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע. | בשנת תשכ"ז הוקמה [[תומכי תמימים קריית גת|ישיבה]] בעיר, והרב זלמן הכהן אבעלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע. | ||
והשקיע | והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד. | ||
ר' זלמן ניהל וייסד את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, והמשיך במגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, ופעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף רב העולים בקרית גת. בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל. את בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש הראשון בעיר הקים השליח במתחם בית הספר, ובעמל ויזע רב, בעקבות בית הספר והמשכו בבית הכנסת, החלה להתפתח קהילה חב"דית בראשותו, המשפיע והמרא דאתרא במקום. | |||
כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת. | |||
ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו. | ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו. | ||
| שורה 94: | שורה 92: | ||
מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא. | מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא. | ||
בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח לרבי, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים' | בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח לרבי, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה". | ||
===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ=== | ===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ=== | ||
בשנת [[תש"נ]] | בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תשנ"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים. | ||
===רב ראשי למולדובה=== | ===רב ראשי למולדובה=== | ||
בט"ו בשבט ה'תשנ"א | בט"ו בשבט ה'תשנ"א התמנה לרבה הראשי של מולדובה. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות. | ||
כחלק מפעולותיו כרב ראשי פעל לקריאת הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". | כחלק מפעולותיו כרב ראשי, פעל לקריאת הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". | ||
===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה=== | ===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה=== | ||