קהילת חב"ד בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף

במשך רוב שנות קיומה הייתה קהילה חב"ד בחברון הקהילה המרכזית של חב"ד בארץ ישראל. ובמידה רבה הייתה בסיס לשאר ההתיישבות החב"דית הארץ-ישראלית, שחיה בנפרד ממרכז החסידות במזרח אירופה במשך למעלה ממאה שנים.

בשנים [[תקפ"א]]-[[תרי"ב]] רוב החבדניקי"ם שעלו לארץ ישראל עלו לחברון. במשך שנות קיומה נפתחו קהילות חב"דיות נוספות ביפו, צפת, וירושלים.

עד סביבות [[ה'תקפ"א]] היישוב היהודי בחברון מנה ספרדים בלבד. הקבוצה האשכנזית הראשונה הגיעה לעיר ב[[ה'תקפ"א]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד קסח בהערה}}, בהוראת [[האדמו"ר האמצעי]], והיא כללה עשרות משפחות חב"דיות. עם הגעת הקהילה נרכש בית הכנסת התחתי ב[[בית הכנסת אברהם אבינו]], והוא כונה "בית הכנסת הקטן". בסביבות [[תרי''ג]] נבנה בית כנסת נוסף עבור הקהילה והוא כונה "בית הכנסת הגדול". בהמשך התרחבות הקהילה התארגנו מניינים נוספים.

בשונה מקהילות צפת וטבריה, היחסים בין האשכנזים לספרדים בחברון היו יחסים טובים, והקהילה הספרדית שמחה עם הרחבת הקהילה היהודית בעיר. שתי הקהילות אף מינו [[שד"ר]]ים משותפים מטעמן שנסעו לאסוף [[צדקה]] עבור יהודי העיר. סכסוכים בין הקהילות כמעט ולא אירעו, מלבד פעם אחת בה היה סכסוך על חלוקת כספי השד"רות, הסכסוך נפתר באמצעות פשרה שהציע ארגון הפקוא"ם.

המצב הכלכלי של קהילת חב"ד לא היה טוב, ופעמים רבות נאלצו לשלוח מכתבי בקשת עזרה לאישים שונים. ראשי התומכים בקהילה היו [[כולל חב"ד]] ברוסיה ששלח כספים לארץ ישראל, הפקוא"ם ומשה מונטיפיורי. ב-[[ת''ר]] אף ביקרו מונטיפיורי ואשתו בחברון, במהלך הביקור השתתפו ב[[תפילת שחרית]] בבית הכנסת הספרדי וב[[תפילת מנחה]] בבית הכנסת החב"די.

ב[[ה'תרמ"ג]] הוקמה בחברון "ישיבת מגן אבות" על ידי ראשי הקהילה ובראשה עמד הרב [[שניאור זלמן סלונים]]. אך התפרקה לאחר זמן קצר. ב[[ה'תרס"ג]] הוקמה מחדש אך [[האדמו"ר הרש"ב]] לא היה שבע רצון ממנה וב[[ה'תרע"ב]] הוקמה בשליחותו [[ישיבת תורת אמת |ישיבת תורת אמת]] ב[[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]],. במהלך המלחמה בשנת [[ה'תרע"ד]] הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, שהיו נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים גורשו מהארץ, עד שנת [[ה'תרע"ז]]. אז גם החלה הגירה מסוימת של חסידי חב"ד מחברון ל[[ירושלים]] והם היוו את הגרעין הראשון של קהילת חב"ד בירושלים. בשלב זה אף עלתה הקהילה בירושלים במספרה על קהילת חברון. אך עם זאת הקהילה בחברון נשארה מרכז חב"ד בארץ ישראל והמוסדות המרכזיים של [[כולל חב"ד]] נוהלו בחברון. כמו כן, בהמשך השנים הוקמה קהילה חב"דית גדולה ביפו על ידי בני משפחת שמרלינג שעקרו אליה מחברון.

בעיר הייתה חלוקת תפקידים בין האשכנזים לספרדים. בהם שני רבני עיר, שני בתי כנסת לכל אחת מהקהילות, שני מקוואות, שני כוללי צדקה ושתי חברות קדישא. לפי עדותו של שלמה קלונסקי להמודיע, רוב תושבי חברון התנדבו בחברה קדישא. בין הקברנים האשכנזים של קהילת חב"ד היו נפתלי חיימסון וזלמן שמרלינג, ואחריהם חיים אורי אורנשטיין, משה שלמן וזלמן ריבלין. כדי לשמור את שמות הנקברים, החלו חברי החברה קדישא החב"דית יוסף חיים אורנשטיין (לימים התגורר בחדרה) ומשה שלמן (לימים היה בעל חנות שעונים בתל אביב) לסמן את קברי חלקת חב"ד. במשך מספר חודשים הם סימנו את המצבות וכתבו את השמות בספר ייעודי שנשמר על ידי ועד הקהילה. במהלך טבח חברון הספר אבד..

ב-[[תרפ''ט]] ביקר האדמו"ר הריי"צ בחברון ונועד עם הקהילה, את פניו קיבלו תושבי העיר בהמוניהם. אירוע זה זכור כאירוע מכונן בחסידות חב"ד, במהלך ביקורו הוא נכנס למערת המכפלה באישור מיוחד שהשיג עבורו חבר המועצה [[אליעזר דן סלונים]]. לאחר כמה ימים החלו מאורעות תרפ"ט ועשרות אנשים מהקהילה נהרגו. האדמו"ר שהה אז באניה במסעו חזרה לאירופה, וכששמע את הבשורה נזקק לטיפול רפואי. ניצולי הקהילה פונו לאחר 3 ימים לירושלים ובכך תמה ההתיישבות בחברון.

באמצע שנות הלמדים החל פרופ' בן ציון טבגר לזהות את הנכסים היהודיים בחברון בהם בתי קהילת חב"ד ופעל לחדש ולשפץ אותם. בין היתר הוא ניסה לאתר מצבות בבית העלמין הישן, אך ערביי העיר הקימו משתלה בחלקת חב"ד בבית הקברות והמצבות לא נותרו קיימות. הקבר היחיד ששוחזר, הוא קברה של הרבנית מנוחה רחל סלונים.

כשנתיים לאחר ש[[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]] נגאל מידי הערבים, הועלתה תוכנית להקים מחדש ישיבה חב"דית במבנה (ולהעביר את [[ישיבת שבי חברון]] למבנה אחר), [[הרבי ]] הקפיא את התוכנית בגלל המצב הביטחוני.

כשהועלו הצעות לחדש את קהילת חב"ד בחברון שלל הרבי אפשרות לעבור להתגורר בחברון בצורה קהילתית, בעקבות היחס של ממשלת ישראל לשטחים הללו באומרו שחושש שממשלת ישראל תמסור את השטח לערבים, ובעקבות המצב הביטחוני שנוצר בעקבות זה. עם זאת, [[ברוך נחשון]] קיבל את תמיכת הרבי למגוריו בחברון, באופן פרטי אך קהילת חב"ד בחברון לא חודשה.

 

ב-[[תשע''ח]] אישרה משלת ישראל את הקמת שכונת "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" בחברון, שתוקם על שטח שנקנה על ידי [[האדמו"ר הרש"ב]]. השטח שוכן בין חצר [[בית רומנו (חברון)|בית רומנו]] ל[[שכונת אברהם אבינו]], והוא צפוי להגדיל את הנוכחות היהודית במקום בעשרות יחידות דיור ומספר מבני ציבור. חלקו על חשבון המחנה הצבאי הממוקם במתחם.