שמואל יהודה ויינפלד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


[[קובץ:202012021346001000.jpg|ממוזער|הרב שמואל ויינפלד אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ:202012021346001000.jpg|ממוזער|הרב שמואל ויינפלד אצל [[הרבי]]]]
הרב '''שמואל יהודה הלוי וינפלד''' (יליד [[תרצ"ז]]) הוא הבעלים והמנהל של הוצאת הספרים החב"דית '[[שי למורא (בית הוצאה לאור)|שי למורא]]' שהינה הוצאה לאור חב"דית בעיר [[ירושלים]], מוסד זה הינו אחד מ[[ע"א מוסדות|71 המוסדות]] שהוקמו לכבוד יובל השבעים ל[[י"א ניסן תרס"ב|הולדתו של הרבי]].
הרב '''שמואל יהודה הלוי ויינפלד''' (יליד [[ה'תרצ"ז]]) הינו מנהל הוצאת הספרים החב"דית ובעל פירוש '[[שי למורא (בית הוצאה לאור)|שי למורא]]'.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרצ"ז]] לאביו יעקב שאול וינפלד בעיר [[ירושלים]], אביו היה הבעלים של בית הדפוס אשכול, הוא עלה לארץ ב[[תרצ"ה]] מפולין יחד עם בית הדפוס שלו ושיכן אותו בירושלים.
נולד בשנת [[ה'תרצ"ז]] לאביו יעקב שאול וינפלד בעיר [[ירושלים]], מהבעלים של בית הדפוס אשכול. אביו עלה לארץ ב[[ה'תרצ"ה]] מפולין יחד עם בית הדפוס שלו ושיכן אותו בירושלים.


בגיל 12 החל להגיע לשיעורים של [[תניא]] בבית חב"ד ב[[מאה שערים]] ומאז נהיה חסיד מקושר לרבי.בשנת [[תשי"ד]] הלך ללמוד בישיבת [[תורת אמת]].
בגיל 12 החל להגיע לשיעורים של [[תניא]] בבית חב"ד ב[[מאה שערים]] ומאז נהיה חסיד מקושר לרבי. בשנת [[ה'תשי"ד]] הלך ללמוד בישיבת [[תורת אמת]].


בשנת [[תשט"ז]] התחתן עם מרת פעיירל פנינה ביתו של הרב אברהם משה דויטש.
בשנת [[תשט"ז]] התחתן עם מרת פעיירל פנינה ביתו של הרב אברהם משה דויטש.
שורה 13: שורה 13:
===שי למורא===
===שי למורא===
{{ערך מורחב|ערך=[[שי למורא]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[שי למורא]]}}
לאחר פטירת אביו הרב [[יעקב שאול וינפלד]] מנהל "אשכול", התפצלה ההוצאת ספרים, כאשר אחיו מנהל את "אשכול" והוא הקים את "שי למורא"
לאחר פטירת אביו הרב [[יעקב שאול וינפלד]] מנהל "אשכול", התפצלה ההוצאת ספרים, כאשר אחיו מנהל את "אשכול" והוא הקים את "שי למורא".


בשנת [[תשכ"א]] בעקבות החלמה ניסית שקרתה לו החל בכתיבת ביאור על ה[[תורה]] בשם "שי למורא", אולם ביאור זה התעכב.
בשנת [[ה'תשכ"א]] בעקבות החלמה ניסית שקרתה לו החל בכתיבת ביאור על ה[[תורה]] בשם "שי למורא", אולם ביאור זה התעכב.


בשנת [[תשל"ב]] הגיע הרב ויינפלד אל [[הרבי]] לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]], יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ה[[התוועדות]] הכריז הרבי על הקמת [[ועד ע"א מוסדות|ע"א מוסדות]] חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודת הפירוש "שי למורא" על החומש בכל מרצו ולהביא את העבודה לידי גמר, בתור פרויקט 'כתר תורה'. הרב ויינפלד זכה לקירובים רבים [[מהרבי]].
בשנת [[ה'תשל"ב]] הגיע הרב ויינפלד אל [[הרבי]] לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]], יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ה[[התוועדות]] הכריז הרבי על הקמת [[ועד ע"א מוסדות|ע"א מוסדות]] חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודת הפירוש "שי למורא" על החומש בכל מרצו ולהביא את העבודה לידי גמר, בתור פרויקט 'כתר תורה'. הרב ויינפלד זכה לקירובים רבים [[מהרבי]].


ב[[יחידות]] של הרב וינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת [[תש"מ]] בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|אלף פעמים ככה}}.
ב[[יחידות]] של הרב וינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת [[תש"מ]] בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|אלף פעמים ככה}}.


בשנת [[ה'תשל"ד]] שלח לרבי כמה דוגמאות מהפרויקט של 'כתר תורה', והרבי השיב לו במכתב מפורט ביותר כמה וכמה הוראות. אחת ההוראות היא להרבות בהעתקות שינויי הנוסחאות וככל שירבה הרי זה משובח ועוד יותר מזה. כמו כן הרבי הורה לא לשנות את הטקסט של רש"י, בהערות פנימיות, גם לא את מראי המקומות של הפסוקים. לכל היותר הרבי התיר לו להכניס סימני פיסוק. באשר לניקוד הרבי סבר שאין לנקד כתובים הבאים בפירוש רש"י כיון שאין פירוש רש"י בא מנוקד. כאשר הרבי עשה שטורעם מהזהירות להראות לילדי ישראל ציורים של בעלי חיים טמאים שאל הרב ויינפלד את הרבי האם להמנע מלצייר בספריו בעלי חיים טמאים לילדי ישראל והרבי ענה לו במכתב: "התמונות והציורים הם חלק מתלמוד תורה".
בשנת [[ה'תשל"ד]] שלח לרבי כמה דוגמאות מהפרויקט של 'כתר תורה', והרבי השיב לו במכתב מפורט ביותר כמה וכמה הוראות. אחת ההוראות היא להרבות בהעתקות שינויי הנוסחאות וככל שירבה הרי זה משובח ועוד יותר מזה. כמו כן הרבי הורה לא לשנות את הטקסט של רש"י, בהערות פנימיות, גם לא את מראי המקומות של הפסוקים. לכל היותר הרבי התיר לו להכניס סימני פיסוק. באשר לניקוד הרבי סבר שאין לנקד כתובים הבאים בפירוש רש"י כיון שאין פירוש רש"י בא מנוקד. כאשר הרבי עשה שטורעם מהזהירות להראות לילדי ישראל ציורים של בעלי חיים טמאים שאל הרב ויינפלד את הרבי האם להמנע מלצייר בספריו בעלי חיים טמאים לילדי ישראל והרבי ענה לו במכתב: "התמונות והציורים הם חלק מתלמוד תורה".
כאשר הוציא הרב ויינפלד את ספרו 'תנא דבי אליהו', כתב לו הרבי מכתב ברכה ושלח ב[[י"ג בניסן]] [[ה'תנש"א]] צ'ק בחתימתו הקדושה של הרבי כהשתתפות בהוצאת הספר.


הרב וינפלד זכה להוציא לאור [[תניא]] בהוצאת הספרים שברשותו, וזכה להסכמה חמה מהרבי.
הרב וינפלד זכה להוציא לאור [[תניא]] בהוצאת הספרים שברשותו, וזכה להסכמה חמה מהרבי.
4,016

עריכות

תפריט ניווט