820
עריכות
(←מקור: שוכתב ע"י נרקיס הצדיק) |
|||
שורה 27: | שורה 27: | ||
צריך לאכול כמות של כזית לאחר גמר כל הסעודה{{הערה|רש"י ורשב"ם קיט, ב ד"ה אין מפטירין (שצריך לאכול מצה בגמר סעודתו). רי"ף כז, א (דבתר דאכלין כל מגדני ומיני דפירי, אכלין בסוף כזית מצה דמינטרא). טוש"ע ס"א (לאחר גמר כל הסעודה, אוכלים ממצה השמורה תחת המפה)}}, כקרבן הפסח{{הערה| ומכל מקום יש הפרש גדול בין דיני אכילת הפסח בזמן הבית, לבין דיני אכילת האפיקומן בזמן הזה.}}, ואין לאכול אחריו שום מאכל{{הערה|ראו שמואל שם קיט, ב (אמר רב יהודה אמר שמואל אין מפטירין אחר מצה אפיקומן). רי"ף כז, א. טור ושו"ע סי' תעח ס"א (אחר אפיקומן אין לאכול שום דבר).}}. | צריך לאכול כמות של כזית לאחר גמר כל הסעודה{{הערה|רש"י ורשב"ם קיט, ב ד"ה אין מפטירין (שצריך לאכול מצה בגמר סעודתו). רי"ף כז, א (דבתר דאכלין כל מגדני ומיני דפירי, אכלין בסוף כזית מצה דמינטרא). טוש"ע ס"א (לאחר גמר כל הסעודה, אוכלים ממצה השמורה תחת המפה)}}, כקרבן הפסח{{הערה| ומכל מקום יש הפרש גדול בין דיני אכילת הפסח בזמן הבית, לבין דיני אכילת האפיקומן בזמן הזה.}}, ואין לאכול אחריו שום מאכל{{הערה|ראו שמואל שם קיט, ב (אמר רב יהודה אמר שמואל אין מפטירין אחר מצה אפיקומן). רי"ף כז, א. טור ושו"ע סי' תעח ס"א (אחר אפיקומן אין לאכול שום דבר).}}. | ||
ללכתחילה טוב לאכול מהאפיקומן כמות של שני "כזיתים"{{הערה|ראו בהרחבה במהרי"ל סדר ההגדה ע' קטו והובא ב'דרכי משה' ס"ק א. ובט"ז ס"ק א.}}, אחד זכר לפסח ואחד זכר למצה הנאכלת עם הפסח{{הערה|כך היא דעת רש"י ורשב"ם קיט, ב ד"ה אין מפטירין, והקשה עליהם הרא"ש, ומסיק בפ"י סל"ד.}}. ואם קשה עליו לאכול שני "כזיתים", לא יפחות על כל פנים משיעור כזית{{הערה|מהרי"ל שם. דרכי משה שם. ט"ז ומ"א שם.}} | |||
כמו כן יש לאכל את האפיקומן בהסיבה{{הערה|תוס' קח, א ד"ה מאי (ומה שצריך הסיבה במצה היינו ... ובאפיקומן). רא"ש פ"י סי' כ. טור שו"ע ס"א.}}. ויש אומרים{{הערה|רמב"ם פ"ז ה"ח ופ"ח ה"ט. וכן פירש בדבריו בפר"ח ס"א. ובלקוטי טעמים ומנהגים, פיסקה ויאכל בהסיבה .}} שאין צריך. וסומכים על דבריהם בדיעבד, שאם שכח ואכלו בלא הסיבה אין צריך לחזור ולאכול. | כמו כן יש לאכל את האפיקומן בהסיבה{{הערה|תוס' קח, א ד"ה מאי (ומה שצריך הסיבה במצה היינו ... ובאפיקומן). רא"ש פ"י סי' כ. טור שו"ע ס"א.}}. ויש אומרים{{הערה|רמב"ם פ"ז ה"ח ופ"ח ה"ט. וכן פירש בדבריו בפר"ח ס"א. ובלקוטי טעמים ומנהגים, פיסקה ויאכל בהסיבה .}} שאין צריך. וסומכים על דבריהם בדיעבד, שאם שכח ואכלו בלא הסיבה אין צריך לחזור ולאכול. |
עריכות