אפיקומן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 419 בתים ,  8 בדצמבר 2020
←‏גניבת האפיקומן: הרחבה ועריכה
(←‏גניבת האפיקומן: הרחבה ועריכה)
שורה 14: שורה 14:


==גניבת האפיקומן==
==גניבת האפיקומן==
יש נוהגים שהילדים 'גונבים' את האפיקומן בליל הסדר. [[הרבי]] מביא מנהג זה וכותב{{הערה|ב'הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים', בפסקה המתחילה במילה 'אפיקומן'.}}: יש נוהגין שהתינוקות 'חוטפין' את האפיקומן (ומביאים תמורה איזו מתנה). ואומרים שמרומז בלשון רז"ל: "חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל התינוקות שלא יישנו"{{הערה|פסחים קט,א. חק יעקב סתע"ב סק"ב}}. אך בהמשך דבריו שולל [[הרבי]] מנהג זה וכותב: ואין נוהגים בחטיפת האפיקומן בבית הרב, וכמאמר רז"ל - "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים{{הערה|ברכות ה,ב}}".
יש נוהגים שהילדים 'גונבים' את האפיקומן בליל הסדר. וכפי שמובא ב[[מסכת פסחים]] {{הערה|קט,א}}: {{ציטוטון|רבי אליעזר אומר אחוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו תניא אמרו עליו על ר' עקיבא מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבהמ"ד בחוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים בע"פ בשביל תינוקות כדי שלא ישנו וערב יוה"כ כדי שיאכילו את בניהם}}. ומפרש על כך [[רש"י]] ש'חוטפין מצה' פירושו, שמגביהים את קערת הסדר בפני הילדים בשביל שישאלו.  


מנהג זה של שלילת גניבת האפיקומן אינו חידוש של חסידות חב"ד, והוא נוהג בקהילות רבות אחרות {{הערה|ראו בהרחבה ב'אוצר מנהגי חב"ד' סעיף עט עמ' קנג-קנד}}.
[[הרמב"ם]] {{הערה|חמץ ומצה ז,ג}} אומר, שצריך לעשות שינוי בלילה הזה בכדי שיראו הבנים וישאלו 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות'. השינוי נעשה לפיו, על ידי שמחלק להם קליות ואגוזים ו'עוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו' וחוטפים מצה זה מיד זה.


יש הסוברים גם שמנהג זה אינו חינוכי, ובמיוחד בליל הסדר שמטרתו היא "והגדת לבנך". וכפי מה שכתב בספר החינוך{{הערה|מצוה טז}} בטעם שנאסרה "שבירת עצם בפסח":
:"ועל-כך בתחילת בואינו להיות סגולה מכל העמים ממלכת כהנים וגוי קדוש, ובכל שנה ושנה באותו הזמן ראוי לנו לעשות מעשים המראים בנו המעלה הגדולה שעלינו לה באותה שעה ומתוך המעשה והדמיון שאנו עושים נקבע בנפשותינו הדבר לעולם".
וממשיך וכותב, אודות כך שאדם נפעל כפי פעולותיו ולבו, ואף אם הוא [[צדיק]], באם יעסוק תמיד בדברים של דופי, יכול חלילה להיות כרשע.


כל זה כתב אחר ההסבר הפשוט לאיסור שבירת עצם בקרבן פסח: "שאין כבוד לבני מלכים ויועצי ארץ לגרר העצמות ולשברם ככלבים ולא יאות לעשות ככה כי אם לעניי העם הרעבים" - כלומר, למרות ששבירת עצם שייכת לכאורה גם בקרבנות אחרים, הנה רק בליל הסדר אסרה התורה.  
[[הרבי]] מביא מנהג זה וכותב{{הערה|ב'הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים', בפסקה המתחילה במילה 'אפיקומן'.}}, שיש נוהגין שהתינוקות 'חוטפין' את האפיקומן{{הערה|ומביאים תמורה איזו מתנה}}. ואומרים שמרומז בלשון רז"ל: ש"חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל התינוקות שלא יישנו"{{הערה|פסחים קט,א. חק יעקב סתע"ב סק"ב}}. אך בהמשך דבריו שולל [[הרבי]] מנהג זה וכותב: שאין נוהגים בחטיפת האפיקומן בבית הרב, וכמאמר רז"ל - "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים{{הערה|ברכות ה,ב}}".


ומודגשת במיוחד השפעת חג הפסח על כל השנה, שלכן אין אומרים 'חסל סידור פסח' וכדומה{{הערה|סיום הגדת [[הרבי]] וב"אותיות של נגלה" ב[[לקוטי שיחות]] כרך ה' עמ' 174 ואילך}}.
מנהג זה של שלילת גניבת האפיקומן אינו חידוש של חסידות חב"ד, והוא נוהג בקהילות רבות אחרות {{הערה|ראו בהרחבה ב'אוצר מנהגי חב"ד' סעיף עט עמ' קנג-קנד}}.
 
ומשום שמודגשת במיוחד השפעת חג הפסח על כל השנה (שלכן אין אומרים 'חסל סידור פסח' וכדומה), לכן לא מתאים לקיים מנהג שאינו חינוכי כמו גניבת האפיקומן{{הערה|סיום הגדת [[הרבי]] וב"אותיות של נגלה" ב[[לקוטי שיחות]] כרך ה' עמ' 174 ואילך}}.


כמו כן [[הרבי]] אמר בשיחת ליל שני של חג הפסח [[ה'תשכ"ב]] {{הערה|אות ב', תורת מנחם כרך ל"ג עמ' 310-311}}:
כמו כן [[הרבי]] אמר בשיחת ליל שני של חג הפסח [[ה'תשכ"ב]] {{הערה|אות ב', תורת מנחם כרך ל"ג עמ' 310-311}}:
שורה 32: שורה 31:
ועניין זה מובן גם על פי מה שכתוב בכתבי האריז"ל בביאור הטעם שיציאת מצרים הוצרכה להיות "לא על-ידי מלאך ולא על-ידי שרף ולא על-ידי שליח, אלא על-ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו", כי, מצד השיקוע במ"ט שערי טומאה, הרי כל הגילויים לא היו יכולים להגיע למטה כל כך, כי אם גילוי "הקב"ה בכבודו ובעצמו". ונמצא, שהגילוי דחג הפסח נמשך וחודר בכולם, אפילו אצל הגנבים.|מרכאות=כן|ממקור=שיחת ליל ב' דחג הפסח תשכ"ב אות ב'}}
ועניין זה מובן גם על פי מה שכתוב בכתבי האריז"ל בביאור הטעם שיציאת מצרים הוצרכה להיות "לא על-ידי מלאך ולא על-ידי שרף ולא על-ידי שליח, אלא על-ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו", כי, מצד השיקוע במ"ט שערי טומאה, הרי כל הגילויים לא היו יכולים להגיע למטה כל כך, כי אם גילוי "הקב"ה בכבודו ובעצמו". ונמצא, שהגילוי דחג הפסח נמשך וחודר בכולם, אפילו אצל הגנבים.|מרכאות=כן|ממקור=שיחת ליל ב' דחג הפסח תשכ"ב אות ב'}}
מובן מכך, עד כמה מושלל קיום המנהג של 'גניבה' בליל הסדר.
מובן מכך, עד כמה מושלל קיום המנהג של 'גניבה' בליל הסדר.
עם זאת, מסופר{{הערה|הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים חב"ד}} שפעם 'חטפה' בתו הבכירה של [[אדמו"ר מהר"ש]] את האפיקומן שלו, אך מקרה זה היה בקטנותה, ונראה שהיה מקרה זה יוצא דופן, ואין נוהגו בחטיפת האפיקומן בבית הרב, מעירים ממרז"ל{{הערה|ברכות ה}} ש"בתר גנבא גנוב וטעמא טעים"|מונחון|מישגונב מהגנב נדבקת בו טעם גנבה}}.


גם מנהג יהודי תימן הוא לא לגנוב את האפיקומן, כפי שמביא הרב יוסף קאפח{{הערה|'הליכות תימן' עמ' 22 הערה 21}}, שלא היו נוהגים 'לגנוב' את האפיקומן, לפי שהגניבה אסורה אפילו לשחוק ולשמחה ואפילו לדבר מצוה. וב'אגדתא דפסחא'{{הערה|עמ' 15 הע' 3}} כתוב שאין מנהג לגנוב את האפיקומן.
גם מנהג יהודי תימן הוא לא לגנוב את האפיקומן, כפי שמביא הרב יוסף קאפח{{הערה|'הליכות תימן' עמ' 22 הערה 21}}, שלא היו נוהגים 'לגנוב' את האפיקומן, לפי שהגניבה אסורה אפילו לשחוק ולשמחה ואפילו לדבר מצוה. וב'אגדתא דפסחא'{{הערה|עמ' 15 הע' 3}} כתוב שאין מנהג לגנוב את האפיקומן.


גם בספר אסופות רבינו חיים הלוי{{הערה|פסחים עמ' קט סי' מא}} כתוב: "לא היה ניחא למרן הגר"ח זצ"ל המנהג שהקטנים חוטפין האפיקומן, והיה מניחו במקום המשומר עד שעת אכילתו, ופירש דמשום כך סימנו את אכילת האפיקומן במלת "צפון" לומר שטעון שמירה והצפנה... כיוון שהאפיקומן זכר לקרבן פסח, וכמו שקרבן פסח טעון שמירה ונפסל בהיסח הדעת כן צריך האפיקומן שמירה...".
בספר אסופות רבינו חיים הלוי{{הערה|פסחים עמ' קט סי' מא}} כתוב: "לא היה ניחא למרן הגר"ח זצ"ל המנהג שהקטנים חוטפין האפיקומן, והיה מניחו במקום המשומר עד שעת אכילתו, ופירש דמשום כך סימנו את אכילת האפיקומן במלת "צפון" לומר שטעון שמירה והצפנה... כיוון שהאפיקומן זכר לקרבן פסח, וכמו שקרבן פסח טעון שמירה ונפסל בהיסח הדעת כן צריך האפיקומן שמירה...".


==הנהגות רבותינו נשיאינו==
==הנהגות רבותינו נשיאינו==
4,016

עריכות

תפריט ניווט