4,016
עריכות
אפיקומן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''אפיקומן''' הינו מצה{{הערה|חצי מחלק המצה האמצעית משלוש המצות המונחות בשולחן הסדר, המוחבאת עד סוף [[ליל הסדר]]}} אשר אוכלים אותו ב[[ליל הסדר]] בסימן "[[סימני הסדר#צפון - אכילת האפיקומן שהי' צפון וטמון|צפון]]". | '''אפיקומן''' הינו מצה{{הערה|חצי מחלק המצה האמצעית משלוש המצות המונחות בשולחן הסדר, המוחבאת עד סוף [[ליל הסדר]]}} אשר אוכלים אותו ב[[ליל הסדר]] בסימן "[[סימני הסדר#צפון - אכילת האפיקומן שהי' צפון וטמון|צפון]]". | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
מקור מנהג זה הינו אכילת קרבן הפסח בסופו של הלילה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, אשר נאכל עם [[מצה]], וכפי שכתוב במשנה, [[מסכת פסחים]]{{הערה|י, ח}}: | מקור מנהג זה הינו אכילת קרבן הפסח בסופו של הלילה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, אשר נאכל עם [[מצה]], וכפי שכתוב במשנה, [[מסכת פסחים]]{{הערה|י, ח}}:"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן}}{{הערה|על משנה זו נחלקו [[רב]] ו[[שמואל]] על כוונת הפירוש, כאשר רב סובר שהפירוש הוא שחל איסור ללכחת מקבוצה אחת האוכלת קורבן הפסח לקבוצה (חבורה) שניה, אך שמואל סובר לעומתו, שהכוונה היא שאוכלים את האפיקומן בכדי שלא יישאר לאחריו טעם בפה (כמין קינוח)}}. | ||
==זמן אכילתה== | ==זמן אכילתה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[סימני הסדר#צפון - אכילת האפיקומן שהי' צפון וטמון|סימני הסדר - צפון]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[סימני הסדר#צפון - אכילת האפיקומן שהי' צפון וטמון|סימני הסדר - צפון]]}} | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
אם במצה המיועדת לאפיקומן אין כשיעור המספיק לכל בני הבית, יקבל כל אחד מבני הבית חתיכה קטנה ממנה, ולחתיכה זו יוסיפו עוד (מהצד) חתיכות מצה כשיעור הנדרש. אין לשהות מתחילת האכילה ועד סופה יותר מהזמן של "אכילת פרס"{{הערה|שיעור זמן אכילת פרס לכתחילה הוא ארבע דקות, ובדיעבד אפילו אם שהה יתר על כן יצא, ועל כל פנים לא יותר משבע דקות}}. אכילת האפיקומן בהסיבה, ויש לסיימו קודם חצות. לפני אכילת האפיקומן יש לשתות באופן שלא יבוא לידי צימאון אחר כך, כי לאחר אכילת האפיקומן אין אוכלים ואין שותים שום דבר{{הערה|חוץ משני הכוסות השלישי והרביעי, כמובן}}. ונזהרים אפילו משתיית מים. | אם במצה המיועדת לאפיקומן אין כשיעור המספיק לכל בני הבית, יקבל כל אחד מבני הבית חתיכה קטנה ממנה, ולחתיכה זו יוסיפו עוד (מהצד) חתיכות מצה כשיעור הנדרש. אין לשהות מתחילת האכילה ועד סופה יותר מהזמן של "אכילת פרס"{{הערה|שיעור זמן אכילת פרס לכתחילה הוא ארבע דקות, ובדיעבד אפילו אם שהה יתר על כן יצא, ועל כל פנים לא יותר משבע דקות}}. אכילת האפיקומן בהסיבה, ויש לסיימו קודם חצות. לפני אכילת האפיקומן יש לשתות באופן שלא יבוא לידי צימאון אחר כך, כי לאחר אכילת האפיקומן אין אוכלים ואין שותים שום דבר{{הערה|חוץ משני הכוסות השלישי והרביעי, כמובן}}. ונזהרים אפילו משתיית מים. | ||
==גניבת האפיקומן== | ==גניבת האפיקומן== | ||
יש | יש הנוהוגים 'לגנוב' את האפיקומן בליל הסדר, אך ב'הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים', בפסקה המתחילה במילה 'אפיקומן', כותב הרבי: | ||
:"יש נוהגין שהתינוקות 'חוטפין' את האפיקומן (ופודין אותו מהם תמורת איזו מתנה). ואומרים שמרומז בלשון רז"ל: חוטפין מצה בלילי פסחים בשביל התינוקות שלא יישנו{{הערה|פסחים קט,א. חק יעקב סתע"ב סק"ב}}... ואין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב, ולהעיר ממאמר רז"ל :בתר גנבא גנוב וטעמא טעים{{הערה|ברכות ה,ב}}". | |||
מנהג זה אינו חידוש של חסידות חב"ד, והוא נמנה אף על כמה קהילות רבות {{הערה|ראו בהרחבה ב'אוצר מנהגי חב"ד' סעיף עט עמ' קנג-קנד}}. | מנהג זה אינו חידוש של חסידות חב"ד, והוא נמנה אף על כמה קהילות רבות {{הערה|ראו בהרחבה ב'אוצר מנהגי חב"ד' סעיף עט עמ' קנג-קנד}}. | ||
יש הסוברים גם שמנהג זה אינו חינוכי, ובמיוחד בליל הסדר שמטרתו היא "והגדת לבנך". וכפי מה שכתב בספר החינוך{{הערה|מצוה טז}} בטעם שנאסרה "שבירת עצם בפסח": | יש הסוברים גם שמנהג זה אינו חינוכי, ובמיוחד בליל הסדר שמטרתו היא "והגדת לבנך". וכפי מה שכתב בספר החינוך{{הערה|מצוה טז}} בטעם שנאסרה "שבירת עצם בפסח": | ||
:"ועל-כך בתחילת בואינו להיות סגולה מכל העמים ממלכת כהנים וגוי קדוש, ובכל שנה ושנה באותו הזמן ראוי לנו לעשות מעשים המראים בנו המעלה הגדולה שעלינו לה באותה שעה ומתוך המעשה והדמיון שאנו עושים נקבע בנפשותינו הדבר לעולם". | |||
וממשיך וכותב, אודות כך שאדם נפעל כפי פעולותיו ולבו, ואף אם הוא [[צדיק]], באם יעסוק תמיד בדברים של דופי, יכול חלילה להיות כרשע. | |||
כל זה כתב אחר ההסבר הפשוט לאיסור שבירת עצם בקרבן פסח: "שאין כבוד לבני מלכים ויועצי ארץ לגרר העצמות ולשברם ככלבים ולא יאות לעשות ככה כי אם לעניי העם הרעבים" - כלומר, למרות ששבירת עצם שייכת לכאורה גם בקרבנות אחרים, הנה רק בליל הסדר | כל זה כתב אחר ההסבר הפשוט לאיסור שבירת עצם בקרבן פסח: "שאין כבוד לבני מלכים ויועצי ארץ לגרר העצמות ולשברם ככלבים ולא יאות לעשות ככה כי אם לעניי העם הרעבים" - כלומר, למרות ששבירת עצם שייכת לכאורה גם בקרבנות אחרים, הנה רק בליל הסדר אסרה התורה. | ||
ומודגשת במיוחד השפעת חג הפסח על כל השנה, שלכן "אין אומרים 'חסל סידור פסח'... שבפסח החג עצמו נמשך תמיד"{{הערה|סיום הגדת [[הרבי]] וב"אותיות של נגלה" ב[[לקוטי שיחות]] כרך ה' עמ' 174 ואילך}}. | ומודגשת במיוחד השפעת חג הפסח על כל השנה, שלכן "אין אומרים 'חסל סידור פסח'... שבפסח החג עצמו נמשך תמיד"{{הערה|סיום הגדת [[הרבי]] וב"אותיות של נגלה" ב[[לקוטי שיחות]] כרך ה' עמ' 174 ואילך}}. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
מובן מכך, עד כמה מושלל קיום המנהג של 'גניבה' בליל הסדר. | מובן מכך, עד כמה מושלל קיום המנהג של 'גניבה' בליל הסדר. | ||
גם מנהג יהודי תימן הוא לא לגנוב את האפיקומן, כפי שמביא הרב יוסף קפאח{{הערה|'הליכות תימן' עמ' 22 הערה 21}}: | גם מנהג יהודי תימן הוא לא לגנוב את האפיקומן, כפי שמביא הרב יוסף קפאח{{הערה|'הליכות תימן' עמ' 22 הערה 21}}: "לא היו נוהגים 'לגנוב' את האפיקומן, לפי שהגניבה אסורה אפילו לשחוק ולשמחה ואפילו לדבר מצוה}}. וב'אגדתא דפסחא'{{הערה|עמ' 15 הע' 3}} כתוב: "אין מנהג לגנוב את האפיקומן}}. | ||
גם בספר אסופות רבינו חיים הלוי{{הערה|פסחים עמ' קט סי' מא}} כתוב: | גם בספר אסופות רבינו חיים הלוי{{הערה|פסחים עמ' קט סי' מא}} כתוב: "לא היה ניחא למרן הגר"ח זצ"ל המנהג שהקטנים חוטפין האפיקומן, והיה מניחו במקום המשומר עד שעת אכילתו, ופירש דמשום כך סימנו את אכילת האפיקומן במלת "צפון" לומר שטעון שמירה והצפנה... כיוון שהאפיקומן זכר לקרבן פסח, וכמו שקרבן פסח טעון שמירה ונפסל בהיסח הדעת כן צריך האפיקומן שמירה...". | ||
==הנהגות רבותינו נשיאינו== | ==הנהגות רבותינו נשיאינו== | ||