86
עריכות
משתמש:אור וחיות/טיוטה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
(←החילוק בהגדרת 'חפצא של איסור': הוספת תוכן) |
(הרחבה) |
||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=158&article=3326 איסורים רעילים ושאינם], באתר פורטל חב"ד בישראל | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=158&article=3326 איסורים רעילים ושאינם], באתר פורטל חב"ד בישראל | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
==תרומות ומעשרות== | |||
'''תרומות ומעשרות''' הינם ציווי מהתורה לפיה יש להפריש חלק מהיבול הצומח ב[[ארץ ישראל]] לתרומת ה[[כהן|כהנים]], [[לוי|לויים]] ו[[עניים]]. מצווה זו הינה מצווה התלויה בארץ. | |||
==מקור== | |||
נצטווינו מהתורה להפריש תרומות ומעשרות לכוהנים וללווים. מהתורה חובה להפריש מדגן תירוש ויצהר בלבד. רבנן חייבונו להפריש מכל גידולי קרקע למאכל אדם. | |||
*'''תרומה גדולה (לכהן)''' - נצטווינו להפריש תרומה לכוהנים שנאמר: {{ציטוטון|רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ ... תִּתֶּן לוֹ}}, אך כיוון שתרומה נאכלת רק לכוהנים ורק כשהם טהורים, ובזמן הזה כולנו, כולל הכוהנים, טמאי מת, אסורה התרומה באכילה אף לכוהנים. לכן: לא תינתן לכהן, אלא נפריש כמות מינימאלית שלא תאכל, אלא תימסר לבהמת כהן, תיקבר, או תונח באשפה בשקית. | |||
*'''מעשר ראשון (ללוי)''' - נצטווינו להפריש 10% ולתת ללוי שנאמר {{ציטוטון|וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵר}}. כיוון שכיום אין הוכחה וייחוס ברור מי הוא לוי אמיתי, וכיוון שחלקו של הלוי חולין הוא ומותר לישראל לאכלה אף בטומאה, על כן רשאים אנו להותיר את המעשר לעצמנו. | |||
*'''תרומת מעשר (מלוי לכהן)''' - נצטווה הלוי להפריש מתוך המעשר שקיבל מהישראלי, תרומה לכהן. שנאמר {{ציטוטון|כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְרָאֵל את הַמַּעֲשֵר...והרֵמתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵר מִן הַמַּעֲשֵר}}. גם תרומה זו מותרת לכוהנים טהורים בלבד, וכיוון שכאמור אף הכוהנים טמאים הם, תימסר לבהמת כהן או תיקבר. אף ישראל רשאי להפרישה ישירות לכהן, ולכן נפריש אנו גם אותה. | |||
*'''מעשר שני''' - 10% מהתוצרת שנותרה לאחר הפרשת מעשר ראשון, על החקלאי לאוכלה בירושלים בטהרה. באם רחוקה ירושלים וקשה המשא, באפשרותו להעביר (לחלל) את הקדושה מהפירות למטבעות כסף. כפי שנאמר {{ציטוטון|וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף}} בכסף זה יקנה בירושלים "כל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ". האוכל שנקנה מהכסף קדוש אף הוא, ואין לאכלו בטומאה. וכיום שטמאים אנו, 10% אלו יוחלפו (יחוללו) במטבע השווה פרוטה. הקדושה מועברת מהפירות למטבע, הפירות יותרו לאכילה, והמטבע תושמד או תיזרק לים הגדול (בזמן הביעור). | |||
*'''מעשר עני''' - בשנה השלישית והשישית משנת השמיטה, 10% אלו לא יאכלו בי-ם אלא יימסרו לעני, שנאמר: {{ציטוטון|מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא ... וּבָא הַלֵּוִי והַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה ואכלו ושבעו}}. | |||
*'''מעשר רבעי''' - שנתו הרביעית של העץ נקראת 'נטע רבעי' פירות שנה זו ייאכלו בירושלים. כנ"ל במעשר שני, גם פירות אלו הקדושים יחוללו על מטבע שווה פרוטה, המטבע תושמד או תיזרק לים הגדול. | |||
==ארגונים של הפרשת תרומות ומעשרות== | |||
===קרן תרומות ומעשרות שע"י בית דין רבני חב"ד=== | |||
{{ערך מורחב|[[בית דין רבני חב"ד#פעילות בית הדין|קרן המעשרות]]}} | |||
[[קובץ:קרן.png|ממוזער|240px|לוגו הקרן]] | |||
קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי"ד רבני חב"ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערה|[https://col.org.il/news/125733/ כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין]}}. | |||
הקרן הוקמה בשנת [[תש"פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]]{{הערה|למעשה, החלה רב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}. | |||
פעולות הקרן: | |||
#. החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני. | |||
#. נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'. | |||
#. נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'. | |||
==קישורים חצינויים== | |||
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=231&article=2012 כייצד מפרישים תרומות ומעשרות?] באתר פורטל חב"ד בישראל. | |||