מוקצה: הבדלים בין גרסאות בדף

ה[[רמב"ם]] מסביר את טעם איסור טילטול: {{ציטוטון|כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו, ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה, או מבית לבית, או להצניע אבנים וכיוצא בהן: שהרי הוא בטיל ויושב בביתו, ויבקש דבר שיתעסק בו; ונמצא שלא שבת, וביטל הטעם שנאמר בתורה "למען ינוח" (שמות כג,יב; דברים ה,יג)}}. והוסיף עוד {{ציטוטון| מפני שמקצת העם אינם בעלי אומנייות, אלא בטילין כל ימיהן, כגון הטיילין ויושבי קרנות, שכל ימיהן הן שובתים ממלאכה; ואם היה מותר להלך ולדבר ולטלטל כשאר הימים, נמצא שלא שבת שביתה הניכרת; לפיכך שביתה מדברים אלו, היא שביתה השווה בכל אדם. ומפני דברים אלו, נגעו באיסור הטלטול; ואסרו שלא יטלטל אלא כלים הצריך להם}} טעם נוסף שכותב הרמב"ם, הנוגע רק לאיסור טלטול כלי שמלאכתו לאיסור, הוא חשש שמא מתוך התעסקות בחפץ יבואו לכדי שימוש לשם מלאכה אסורה מדאורייתא.{{הערה|רמב"ם|[[משנה תורה לרמב"ם]], הלכות שבת, פרק כ"ד, י"ב-י"ג.}}