37,397
עריכות
מהר"ם מרוטנבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה דחופה}} | {{לעריכה דחופה}} | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג | |שם=רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
|תחומי עיסוק= | |תחומי עיסוק= | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים= | ||
|רבותיו=רבי יהודה הכהן (ליאונטין){{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי בתוספות יומא ס"ג עמוד ב' (את התוספות על יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בשם הגדולים) ובהגהות מיימוניות פ"א מציצית אות מ' ובפי"ב משבועות אות ג'}}, רבי | |רבותיו=רבי יהודה הכהן (ליאונטין){{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי בתוספות יומא ס"ג עמוד ב' (את התוספות על יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בשם הגדולים) ובהגהות מיימוניות פ"א מציצית אות מ' ובפי"ב משבועות אות ג'}}, רבי יחיאל הלוי מפריז{{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי או מורינו בכמה מקומות - בתוספות יומא דף י"ח ב' ד"ה ייחודי (את התוספות על מסכת יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בספרו שם הגדלים) בספר תשב"ץ קטן סימן שכ"ב, בספרו בהלכות שמחות סימן פ"ב, ובמרדכי על מסכת ברכות רמז ק"כ}} ורבי יצחק בן משה בעל ה[[אור זרוע]]{{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי במרדכי על מסכת ב"ק רמז ל', ובמסכת ב"ב רמז תקל"ח, ובמסכת מועד קטן רמז תתקכ"ה, וכן כותב ששימש אותו במרדכי על מסכת מו"ק שם ובהגהות מיימוניות פרק ז' מהלכות אבל אות ו' וכן כתוב באור זרוע ח"ב תכ"ח}}, אביגדור הכהן. | ||
|תלמידיו=רבי | |תלמידיו=רבי שמשון בן צדוק בעל ספר התשב"ץ, [[הרא"ש]], [[המרדכי]], [[מאיר הכהן מרוטנבורג]] (הגהות מימוניות), רבי [[דן בן יוסף אשכנזי|דן אשכנזי]] ואחרים. | ||
|בני דורו= | |בני דורו= | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו= | ||
| שורה 24: | שורה 23: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
המהר"ם נולד בסביבות שנת ד'תתק"פ בעיר וורמס שב[[גרמניה]] שבה שימש אביו, רבי ברוך, כרב. בין רבותיו היו רבי [[יחיאל מפריז]] ורבי [[שמואל מפלייזא]], שאותם פגש כשנסע ללמוד ב[[ישיבה|ישיבות]] [[צרפת]], ורבי [[יצחק בן משה]] בעל ה[[אור זרוע]]. | המהר"ם נולד בסביבות שנת ד'תתק"פ בעיר וורמס שב[[גרמניה]] שבה שימש אביו, רבי ברוך, כרב. בין רבותיו היו רבי [[יחיאל מפריז]] ורבי [[שמואל מפלייזא]], שאותם פגש כשנסע ללמוד ב[[ישיבה|ישיבות]] [[צרפת]], ורבי [[יצחק בן משה]] בעל ה[[אור זרוע]]. | ||
כששב ל[[גרמניה]] שימש כרב במקומות שונים, ונחשב כסמכות ה[[רב|רבנית]] וה[[הלכה|הלכתית]] החשובה ביותר של [[יהדות אשכנז]]. שמו נקשר בעיקר בעיירה [[רוטנבורג על הטאובר]] השוכנת מ[[דרום]] לעיר [[וירצבורג]] שבגרמניה, ששם הוא הקים [[ישיבה]]. | כששב ל[[גרמניה]] שימש כרב במקומות שונים, ונחשב כסמכות ה[[רב|רבנית]] וה[[הלכה|הלכתית]] החשובה ביותר של [[יהדות אשכנז]]. שמו נקשר בעיקר בעיירה [[רוטנבורג על הטאובר]] השוכנת מ[[דרום]] לעיר [[וירצבורג]] שבגרמניה, ששם הוא הקים [[ישיבה]]. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
==אצל רבותינו נשיאנו== | ==אצל רבותינו נשיאנו== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] מרבה להביא את הפסקים ההלכתיים של המהר"ם וכן גם [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] מרבה להביא את הפסקים ההלכתיים של המהר"ם וכן גם [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{מקור}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שכאשר ראה את הספר תורה של המהר"ם מרוטנבורג ראה שם שכתוב דכא עם א' ולא עם ה' כשיטת [[חב"ד]]. | [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שכאשר ראה את הספר תורה של המהר"ם מרוטנבורג ראה שם שכתוב דכא עם א' ולא עם ה' כשיטת [[חב"ד]]{{מקור}}. | ||
[[הרבי]] מביא באחת מהשיחות את סיפורו של המהר"ם שלא הסכים לגור לצד אביו. | [[הרבי]] מביא באחת מהשיחות את סיפורו של המהר"ם שלא הסכים לגור לצד אביו{{מקור}}. | ||
{{ראשונים}} | {{ראשונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:]] | |||