ראש חודש כסלו: הבדלים בין גרסאות בדף

ראש חודש כסלו (עריכה)

גרסה מ־16:14, 5 בנובמבר 2020

הוסרו 27,873 בתים , 5 בנובמבר 2020

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

פולע

מנטרים

4,016

עריכות

@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה,  אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]], הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אך הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הקדושות את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ההקפות, במרכז בית הכנסת. כרגיל, הרבי רקד את ההקפה האחרונה עם גיסו הרש"ג, שניסה לקצר כמה שאפשר את ההקפה.
-== הנהגת הרבי בחדרו ==
+במשך כל הזמן הגיעו המוני רופאים ל770. לאחר חצות הלילה, הרבי גילה שהיו לו כאבים בלב, והמזכירים קראו לרופאים המבינים בתחום הלב, ולאחר בדיקות גילו שהרבי עבר התקף לב חזק ביותר. מסופר שהרופאים הציעו לרבי לעבור למחלקה לטיפול נמרץ ששם יש ציוד נדרש והשגחה צמודה, אך הרבי סירב בתוקף.  לאחר כמה שעות, גילה אחד הרופאים שהרבי עבר התקף לב שני, וקשה יותר מההתקף לב הראשון. בז
-כאשר יצא הרבי מבית הכנסת ועלה לחדרו הק' - סגרו מיד את כל הדלתות, וכולם יצאו החוצה. כעת החלו חברי [[המזכירות]] להשתלט על המצב אם כי כפי שניתן לשער הם עצמם היו בהולים ונבהלים.
+במהלך [[שמחת תורה]], הרבי היה בחדרו, עם מניין צמוד אליו. כמו כן הרבי עודד כל פעם שהחסידים יהיו בשמחה גדולה מהרגיל. במוצאי החג, הרבי אף דיבר דרך מיקרופון שחובר לרמקול אצל החסידים, בה הוא דיבר על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם [[שמחת תורה]].  בנוסף לכך, הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה. בסיום השיחה,  הרבי בירך רבות, ואף פרץ בבכי מדי פעם.
-בינתיים כאשר נכנס הרבי לחדרו הק' היה עליו להשען על הקיר ומזכירו הרב ח. מ. א חודקוב - שנכנס איתו - נבהל ביותר בראותו זאת. הרבי מצידו אמר לו שילך לחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]. הרבי סגר את הדלת, והתבודד לבדו בפנים מספר דקות.
-הרבי לא פתח הדלת לאף אחד, וכשפתח לבסוף התבטא שזה לא כלום "וזהו רק מהתאמצות יתרה, כי כל היום לא אכלתי ועמדתי על הרגליים, וממילא זוהי עייפות יתרה בלבד".
-[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] (ע"ה) נקראה מביתה, לבוא מיד אל בעלה - הרבי.
-הרבי יצא מחדרו הק' ונכנס ל[[סוכה]], לבוש מעיל, והרבנית, [[הרש"ג]], הרופאים והמזכיר אחריו. קודם לכן, ביקשו שהרבי יטעם משהו בחדרו, אך הרבי שלל זאת באומרו, שאיננו רוצה לאכול לפני קידוש ומחוץ לסוכה.
-הרבי התיישב בסוכה והשעין בקלות את מצח ראשו על ידיו הק'. הביאו לפניו [[יין]] ומיץ ענבים לקידוש ואוכל עבור [[סעודת יום טוב]]. בתוך המאכלים שהגישו לרבי הפעם - דאגו להכניס גם מידה גדושה של סוכר, כי לפי דעת הרופא ר' א. זליגזון (ז"ל) היה חסר לו סוכר בדמו.
-הרבי לא הסכים לעשות [[קידוש]] אלא על [[יין]] ולא על מיץ ענבים, באומרו: קידוש עושים על [[יין]]. הרבי אכל כדרכו מעט מכל מין, ובירך. לשעה קלה ישב הרבי בסוכה. בזמן זה השתפר קצת המצב לטובה, ואחרי הסעודה אף נראה גוון בפניו הק'. גם הרופאים ראו בכך הטבה כלשהי, כי בתחילה היה דופק הלב נמוך ביותר, ואילו בעת מנוחתו וישיבתו בסוכה עלה בהרבה. אחר כך יצא הרבי מהסוכה ונכנס לחדרו הק'. בשעה זו היו מעטים שכבר נרגעו ופנו הביתה לסעודת יום טוב, אבל רוב רובו של הציבור נשאר עומד בחוץ, מייחל בנשימה עצורה לראות את הרבי יוצא מהסוכה וצועד לחדרו.
-כאשר יצא הרבי הצהיבו פניו מעט ונראתה עליהן שמחה מסויימת. הוא אף פנה לעבר הקהל בתנועת יד נמרצת משהו לאות של עידוד השירה. וכאשר הגיע למדרגות שלפני הפתח, שב ופנה לעבר הציבור וסימן בידיו הק' להגברת השירה.
-לאחרי שנכנס התחילו פניו הק' שוב להחוויר כסיד, כנראה מהתאמצות היתרה בעת שעודד את השירה בידיו הק' בחוץ. בינתיים, כשהרבי ישב בסוכה, הכניסו לחדר מיטה שהורידו מבית [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. [לא הייתה זו מיטת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|אך בשם ר' משה דיקשטיין שהי' אז מה[[וועד המסדר]] ובעצמו הביא את המיטה מסופר שאדרבא היתה זו דווקא כן מיטתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ.}}, כי הרבי לא הסכים לכך].
-באמצע פתח הרבי את דלת חדרו וביקש להודיע לקהל: "מ'זאל זיך האלטן רואיג און מ'זאל גיין פראווען שמחת יום טוב" [= שיישארו רגועים וילכו לשמוח בשמחת יום-טוב]. כמו כן הודיע שהלילה לא ילך הביתה{{הערה|יש אומרים, כי הרבי אף רצה ללכת הביתה, אך הרבנית סברה שעליו להשאר ב[[770]].}} הרב לייבל גרונר יצא אל הקהל ומסר את דברי הרבי. אחר כך פרסמה המזכירות הודעה בשם הרבי כי "אלו שעשו כבר הקפות - ילכו לביתם לסעוד סעודת יום טוב, ואלו שעדיין לא עשו "הקפות" - יכנסו לבית הכנסת לערוך הקפות" בשמחה. הציבור הממושמע נכנס לבית הכנסת. ואכן מחלל [[בית הכנסת]] בקעה ועלתה שירה, אבל כמובן שהמצב היה מתוח.
-== שניתנה רשות לרופא לרפאות ==
-במשך כל הזמן זרמו ללא הרף המוני רופאים ל770. רבים מהם הגיעו במכוניות המשטרה.
-בינתיים, זמן מה אחרי שנכנס לחדרו, בשעה אחת אחרי חצות הלילה (לערך) - גילה הרבי - בפעם הראשונה - כי היו לו כאבים בלב. הרבי הסכים שיבואו אליו עוד רופאים מומחים לבדיקות. הוא אמר שמוכן לדבר אתם בתנאי שלא ימסרו את ממצאיהם לאף אחד ממש. מיד הזעיקו המזכירים ארבע רופאי לב מומחים ביותר, ובידיהם מכשיריהם המשוכללים.
-אחרי הבדיקות התברר בוודאות כי הרבי עבר התקף לב חזק ביותר. היה קשה על הרופאים להאמין כי הרבי במצבו הקשה לא השמיע אף קול בעת ההתקפה ואף לא נפל על עמדו.
-הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי אם להזריק לו זריקה נגד כאבים, אך הרבי סירב. אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא. הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי! הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהיתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, לפליאת הרופאים.
-בינתיים התייעצו הרופאים ביניהם ומסקנתם היתה חד משמעית: על הרבי לעבור מיד למחלקה לטיפול נמרץ שם יש ציוד המתאים ולהשגחה צמודה. אך הרבי סירב בתוקף, ואמר: מה היה עושה אדם שנמצא במקום שאין בו בית רופאים? וביקש לתת לו הלילה לנוח ולמחרת יהיה בסדר (כרגיל).{{הערה|רופא אחר שאל את הרבי, מה היה עונה לחסיד במצב זהה - שהיה שואל האם ללכת לבית רפואה. תשובת הרבי היתה שאיננו מחוייב לענות על 'אילו יצוייר'...}}
-מיד עלה אחד הנוכחים לקומה העליונה ב770, שם ישבו וחיכו הרבנים. במידה שיצטרכו לברר איזו שאלה הלכתית, ושאלו - על פי בקשת הרבי - לברר את חוות דעתם בקשר לבית הרפואה. הרבנים הורו לחיוב. כאשר חזר הלה והודיע זאת לרבי קטע הרבי את דבריו ואמר:
-:::''"היות ואני יהודי דתי ("א פרומער איד") וצריכים לשמוע בקול הרבנים, ממילא אל תגידו לי את הפסק כדי לא לאלצני ללכת, כי אין צורך ללכת לבית הרופאים".
-שוב ניסו לבקש מהרבנית הצדקנית שתבקש אצל הרבי ללכת לבית הרפואה, אך היא ענתה: הוא יודע בעצמו מה לעשות... כראותם את המצב החמור שנוצר, מיהרו המזכירים להביא ציוד ממרכז רפואי יהודי שבברוקלין, בהסכמתו של הרבי.
-=== המצב מחמיר ===
-כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך.{{הערה|1=מאוחר יותר התבטאה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות ברצף!...}} בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון.
-המזכירים היו בבהלה, ברור היה להם כי הרבי זקוק לטיפול רפואי מקצועי. הנוכחים, הרופאים והרבנים, התלבטו קשות אם לקחת את הרבי לבית הרפואה{{הערה|תוך כדי מנוחה שלאחרי זריקה.}} או לא, הרבנית היא שהכריעה לשלילה באמרה כי חלילה לעשות משהו לרבי נגד רצונו. ואז בשעה שש לפנות בוקר, עלה בדעתו של הרב [[יהודה קרינסקי]] לקרוא לד"ר וייס משיקגו{{הערה|ד"ר וייס היה רופא לב ממקורבי חב"ד, ואף ביקר פעם בחצר הרבי. הוא היה אמנם צעיר - אך שמו הלך לפניו כרופא מוכשר ומבטיח.}} בלא לאבד שנייה התקשר קרינסקי אל ד"ר וייס. הרופא, שנחרד מעט מצלצול הטלפון שהעיר אותו משנתו בשעת בוקר מוקדמת זו של יום טוב, קפץ ואמר: "אני עולה על המטוס הראשון ל[[ניו יורק]]", והניח את השפורפרת.
-בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהלים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של אברכים ותמימים{{הערה|1=ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]].}} אל [[האוהל]] להתפלל ולומר שם [[תהלים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג.
-בעולם נודע מצב בריאותו של הרבי, וכולם מיהרו להתפלל להחלמתו המהירה; גם ב[[אה"ק]] נודע הדבר, ומיד הלכו להתפלל ליד המקומות הקדושים, רבבות התפללו ליד ה[[כותל המערבי]] לרפואתו הקרובה של הרבי.
-מאוחר יותר שוב ביקשו הרבנים למסור לרבי, כי לדעתם, עליו להסכים ללכת לבית הרפואה. הרבי התנגד לכך בצורה חד משמעית והוסיף: "צריך לשקול את אי הנעימות שתהיה לי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מול המעלות שבדבר, ולהכריע שטוב יותר עבורי להישאר כאן".{{הערה|אשה אחת, משרתת בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] - אמרה לרבי, שרצונה לשאול אותו משהו; וענה לה הרבי בחיוב - שיכולה לשאול. היא שאלה: אם אותו מצב היה אצל מישהו אחר והוא היה שואל האם לנסוע לביהי רצון מה הרבי היה מייעץ לו? והרבי ענה בשאלה: האם הוא היה שומע בקולי? - "כן" היא ענתה. "ממילא", המשיך הרבי, גם כעת יש לשמוע בקולי.}}
-==בוקר שמיני עצרת ==
-בשעה עשר בבוקר התכנס מניין של זקני ה[[חסידים]] ליד [[חדרו של הרבי]]. ל[[תפילת שחרית]] עד [[קריאת התורה]] התפללו ב[[גן עדן התחתון]] (חדר ההמתנה ל[[יחידות]]), ולקריאת התורה, נכנסו ל[[גן עדן העליון]], חדרו הק' של הרבי, וקראו בתורה. כבימה שימש הפעם הסטענדר של הרבי שעמד ליד המיטה.
-במשך ה[[תפילה]] ו[[קריאת התורה]] לא קם הרבי מהמיטה, אבל כאשר נקרא לעלות ל[[מפטיר]], אזר הרבי כוח, התיישב, נשק את ספר התורה ובירך את הברכות. אחרי ה"קריאה" קרא הרבי את ההפטרה בקול ברור ורגיל, עד שאפילו אלו שעמדו בחוץ יכלו לשמוע את ההפטרה.
-את [[תפילת מוסף]] התפללו, כמו שחרית, ב[[גן עדן התחתון]]. כאשר שרו הנוכחים [[הוא אלוקינו]] ו[[אתה בחרתנו]] ב[[חזרת הש"ץ]], עודד הרבי את השירה בתנועות קלות.
-במהלך התפילה הגיעה בשורה מהחדר לקהל, הרופאים קבעו שהמצב הולך ומשתפר, והרבי יבריא בע"ה.
-לאחר התפילה בחדרו הק' התחיל הרבי לשיר [[ניגון ושמחת בחגך|ניגון 'ושמחת']], והורה שכל אחד מהנוכחים יעבור על ידו לומר "גוט יום טוב". לכולם אמר: "גוט יום טוב" ול[[כהן|כהנים]] הוסיף והביע: "יישר כוח". כאשר עבר הרב [[שמריהו גוראריה]] (מתל אביב) אמר לו שידבר עם הגבאים אודות "מכירת המצוות" ב[[שבת]] בראשית. עובדה זו העלתה כמובן את המצב רוח אצל כולם, שהיה נתון עד לשעה זו בשפל חסר תקדים.
-חלפו כמה שעות והד"ר וייס הגיע בטיסה מ[[שיקגו]] בליווי מכשירים משוכללים. מאז שד"ר וייס נכנס לחדר, אמר שהמצב משתפר והולך ומשתפר. בכלל, תמיד כשעשו בדיקות היו מראים את הממצאים לרבי, והוא היה אומר מה עליהם לעשות. "כל מה שהרבי אומר - כן הוא בדיוק", התבטאו הרופאים.
-הרבי ביקש מהרופאים שאם ישתנה, ח"ו, המצב - שלא יפרסמו זאת. הרופאים שאלוהו: "אם כן - מדוע לא שוחח הרבי על כך עד עכשיו?" והשיב הרבי: "בכל פעם שהיה לי כאב - טיפלתי בעצמי במקום של הלב והכאב עבר". ואמר עוד, שידע כל הזמן שהיה לו התקף לב, ולא רצה לגלות.
-כל הרופאים היו המומים מכך שלפי כל הסימנים עבר הרבי את ההתקף הקשה בעת ה[[הקפות]], ולמרות זאת צעד הרבי להקפה השביעית, חזר לבימה לסיום התפילה, ועלה מ[[בית הכנסת]] לחדרו למעלה - במדריגות. הרופאים התבטאו פה אחד שאלו היו כוחות על אנושיים. "אי אפשר להאמין שאחר התקפת לב כזו יוכל אדם לעלות במדריגות וללכת לאכול ב[[סוכה]]!" אמרו.{{הערה|אחד הרופאים הסביר זאת על פי הידוע, ש[[מלך]] אף פעם לא נופל לפני בני עמו, מכיוון שאין זה לכבוד, וכמו כן, הרבי לא נפל על בימתו בבית הכנסת בשעת ההתקפה; כי הרבי דומה למלך...}}
-אחרי התפילה הודיעו, שהרבי אמר להרב [[יהודה לייב גרונר]]: שלא ישכחו ללכת לשמח יהודים בבתי הכנסת, וכן גם מחר, והעיקר - שילכו ב[[שטורעם]], והוסיף שאלו שרוצים לגרום להטבת בריאותי - שילכו לשמח!
-== ליל שמחת תורה ==
-לפנות ערב נכנס הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] אל הרבי, ובעיניים זולגות דמעות איחל לרבי "רפואה שלימה". הרבי הגיב על כך: זה הרי סתירה ל'ושמחת בחגך'; רוצים שיתווסף לי בבריאות - אז זה דווקא על ידי שירבו ב[[שמחה]]. בכיות - זה נגד רצוני!.
-ביום ההוא נתן הרבי להרב קזרנובסקי שני בקבוקי [[משקה]], ואמר לו: זהו בכדי לחלק לכל אחד ואחד בעת ה[[התוועדות]] שלפני ה[[הקפות]] - שבוודאי יארגנו - ובוודאי לא יחסרו בה דברי התורה, ההתעוררות והשמחה. ואחר כך יערכו את ה"הקפות" ושתהיינה בשמחה, ושלא יגרע משמחת החג". כמו כן אמר, שישתו מה'משקה' עוד במשך היום, שלא יהיה כמכין מהיום למחר.
-אחר כך נכנס [[הרש"ג]] לרבי, והרבי אמר לו כי הוא עושה אתו לשליח בנוגע לפסוקי [[אתה הראית]], ושימכרו את הפסוקים - לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]] - כרגיל, ובלי שינויים; את השתתפותו - אמר הרבי - יתן בדולרים יחידים, וכל מי שיקנה פסוק יקבל דולר (של הרבי). לפנות ערב התבטא הרבי שבעת ה[[התוועדות]] ובהליכה להקפות יציירו שזה שיושב על הכיסא - לא חסר...
-בשעה תשע בערב, לפני ההקפות, התיישב הקהל הגדול להתועדות עם זקני החסידים. חילקו לכל אחד מה[[משקה]] שהרבי שלח במיוחד עבור ההתוועדות.
-בליל שמחת תורה שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]]: "האם הלכו לשמח בבתי כנסת?" וענה: "כן". שוב שאלו הרבי: מה קורה למטה בבית הכנסת? וענה: "מתוועדים משעה תשע". הגיב הרבי: "מיט א שטורעם? תמסור להם שאמרתי שיהיה מיט א גרויסען שטורעם!" [= עם 'שטורעם' (חיות ותוקף גדול)? תמסור להם שאמרתי שיהיה עם הרבה 'שטורעם'].
-אחר ה[[התוועדות]] הלכו כולם לערוך את ההקפות בשמחה גדולה ועצומה מאוד. בעת הריקודים ניגנו במשך שעה ארוכה, את הניגון [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|זאל שוין זיין די גאולה]] [= שתבוא כבר הגאולה], אך הפעם החליפו את מילותיו ב"דער רבי זאל געזונט זיין" [= שהרבי יבריא], ומאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [= הרבי יבריא (בוודאי)] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [= הרבי בריא], כאשר כל מי שנכח בבית הכנסת לא ישכח כל ימי חייו את סערת הריקוד הזה שמצד אחד נרקד בשמחה רבה ומצד שני עם דמעות בעיני כל אחד. הניגון הגיע לאוזני הרבי, ואחד הרופאים התבטא אחר כך שאילו ידע הקהל כמה נחת רוח גורם ניגון זה לרבי - היו מנגנים אותו כל הזמן ללא הרף.
-מספרים, שבאותה שעה - כאשר שמע הרבי ששרים "דער רבי איז געזונט" - ירד הרבי ממיטתו ועמד על רגליו הק' - בכדי שהריל"ג יוכל למסור לקהל (כך אמר) שהוא "מרגיש טוב באופן גלוי", ואף התבטא באוזני הרופא, כשחיוך רחב נסוך על פניו הק': "דאס איז [[חסידים]]" [= אלו הם חסידים]... וכאשר שאלוהו אם השירים והניגונים למטה לא מפריעים וטורדים את המנוחה המוחלטת שהוא זקוק לה - ענה: "ס'איז א געשמאקע מוזיק!" [= זוהי מוזיקה ערבה]...
-בינתיים, בשעה אחת שתיים אחר חצות הלילה, נכנס "מנין" ל[[גן עדן התחתון]] והתפללו תפילת ערבית, כאשר הרבי יושב על מיטתו. גם את ההקפות ערך הרבי תוך כדי ישיבה על המיטה, וספר התורה בידו הק'.
-אחר התפילה וההקפות אצל הרבי, יצא הרב י. ל. גרונר מהחדר וסיפר שהרבי אמר לו שיתוועדו גם למחרת כרגיל, ושכולם יטלו ידיים לסעודה; וכי את ה[[משקה]] שהכניסו אליו לפני יום טוב יחלקו בעת ההתוועדות. ושוב אמר הרבי: "ברצוני שהשמחה שהיתה ביום שמיני עצרת - תהיה ביום שמחת תורה בכפליים{{הערה|1=וויפיל מען האט זיך געפילט היינט; אפילו א מיליאן מאל בעסער ווי נעכטן - איז דעם צוויטן טאג (מארגן) קען מען נאך אלץ פילן בעסער!" [= כמה שהרגישו (טוב) היום; אפילו מיליון פעם טוב יותר מאתמול - הנה ביום השני (מחר) יכולים {עדיין} להרגיש טוב יותר!].}}.
-הרב גרונר הוסיף וסיפר, שהרבי אף מסר על ידו תוכן מ"[[שיחה]]" שיהיה עליו לחזור עליה בעת ההתוועדות, והורה לו להתדבר בעניין עם החוזר הרב [[יואל כהן]], שיוסיף לדבר "מראי מקומות" וכו'...
-== יום שמחת תורה ==
-ביום שמחת תורה בבוקר התפללו מנין אנשים בגן עדן התחתון. הרבי סגר את דלת חדרו באומרו שהוא נמצא למטה, היינו בבית הכנסת הגדול עם כל הקהל...
-לפני ההקפות נפתחה הדלת ואמרו את פסוקי אתה הראית כרגיל; את הפסוק הראשון והאחרון אמר הרבי בעצמו, והשאר - המניין שעמד בחוץ. אחרי התפילה נערכו ההקפות בחדרו הק' של הרבי. בשני ספרי תורה הקיפו את הסטענדר. הרבי בעצמו ישב על המיטה והחזיק [[ספר תורה]] בידיו הק'; וכאשר עשו את ה"הקפות" הקיף את ספר התורה בידיו הק' מסביב לסידורו שהיה מונח לפניו על השולחן...
-אחרי הצהרים, בשעה חמש לערך, שאל הרבי את הרב יהודה לייב גרונר: מה נעשה למטה בבית הכנסת? וענה: הקהל בשמחה גדולה. הגיב הרבי: אמור לעולם שבהמשך תהיה שמחה עוד יותר סוערת!.
-=== מאמר (התוועדות) בשליחות הרבי ===
-סמוך לעת השקיעה, הסבו הכל להתוועדות. [[בית הכנסת]] היה ערוך כתמיד. ורק על הציבור שבמצוות הרבי שרוי היה בשמחת החג ניכרת תוגה על כך שאין המלך גלוי לעמו בשעה זו.
-בפתח ה[[התוועדות]] מסר הרב גרונר את הדברים שהורה לו הרבי לחזור ב[[התוועדות]] זו והרי נקודת העניין:
-:::''"כאשר ישנו באיזשהו ענין - חסרון, יכול הדבר להתבטא בשני אופנים: (א) שכל הדבר (העניין) חסר; (ב) שחסר בעניין. כלומר, שהדבר קיים אבל איננו שלם אלא חסר ואז יש הכרח בתוספת והתגברות. דוגמא לדבר - משאיבת הדם: כשמוציאים דם מאדם פועלת הזריקה שיהיה מקום חלל; ועל ידי שהאוויר יוצא - מתמלא החלל הזה בדם. כלומר, שהחלל ממשיך לתוכו תוספת. ורואים מזה שדבר שהיה חסר - איננו חסרון אלא גורם לתוספת.
-בהמשך סיפר בשם הרבי, שפעם אמר לו מישהו ב[[יחידות]] שהוא ריק מענייני תורה ומצוות, וממילא אין כל טעם לדבר איתו על כך. והרבי ענה לו: אדרבה, מכיוון שהוא כלי ריק - הוא שואב יותר כוחות מנשמתו, וביכולתו לקבל על עצמו את התורה והמצוות.
-וכמו כן הוא בעניין ה[[צמצום]] - שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום וההסתר הכריח את גילוי אור ה[[קו]]. והרבי הוסיף: כיוון שישנו עניין של "יפקד מושבך" - לא צריך להיגרם על ידי זה גרעון; אלא אדרבה.
-הרב גרונר סיים ואז הרב [[יואל כהן]] ביאר את העניין בארוכה, כהוראת הרבי.
-זקני החסידים התוועדו וניגנו במשך זמן רב.{{הערה|1=הרב [[מרדכי מענטליק]] אמר, שכאשר שמים לב לשיחת י"ג [[תשרי]] (השנה), רואים שהרבי "האט שוין אלעס דעמאלט באווארנט" [= ביאר והבטיח כבר אז את הכל] וצפה הכל מראש. ראה [[שיחות קודש]] תשל"ח חלק א' עמוד 133, על דבר מצב בריאותו של אדמו"ר מוהריי"צ, ועוד.}}
-בשעה אחת עשרה בלילה, הביא הרב יהודה לייב גרונר את כוסו של הרבי ומעט היין שבתוכו, וכן את הבקבוק שממנו לקח הרבי [[יין]] ל'הבדלה', ואמר, שהרבי שלח את היין לכוס של ברכה. כמו כן אמר, שהרבי ציווה לו להכריז "הכרזה", אך הרבי הוסיף - "דאס זאלסטו זיי זאגן נאך זייער מעריב, פאר הבדלה" [= זה תגיד להם אחרי שהם יתפללו מעריב, לפני הבדלה]. שמחת הציבור גדלה ואליה הצטרפה הציפייה לשמוע מהי ההכרזה שעתידה להתפרסם בעוד דקות אחדות.
-התפללו [[תפילת ערבית]] ואז הרב גרונר גילה את הבשורה: הרבי יאמר שיחה בחדרו הק', וכולם ישמעו אותה, על ידי המיקרופון למטה בבית הכנסת!
-שמחת הנוכחים לא ידעה גבול. פרץ של שירה אדירה [[ניגון הקפות]] של (אב) הרבי - פרץ ספונטנית בבת אחת. רק ארבעים ושמונה שעות חלפו מאז הרבי קיבל התקף לב קשה ל"ע ול"ע והנה - שיחה.
-בחצות הלילה, לאחר שביקש לקבל את האבנט שלו, פתח הרבי את דבריו: "אזוי ווי מצד א סיבה רעדט מען נאך הבדלה" [= כיון שמצד סיבה מדברים לאחר הבדלה]... ודיבר בהתרגשות קלה על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם [[שמחת תורה]] - "התאחדות אמיתית פון כל אחד מבני ישראל, ניט קוקענדיק אויף זייער התחלקות אין אנדערע ענינים, כמבואר בארוכה אין [[תניא - פרק ל"ב]] [= התאחדות אמיתי של כל אחד מבני ישראל, בלי הבט על התחלקותם בענינים אחרים, כמבואר בארוכה בתניא - פרק ל"ב]..."
-הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה. בסיום השיחה, שפע הרבי ברכות ובקטע זה נקטע דיבורו מידי פעם בבכי.. וגם אחרי השיחה בכה זמן מה. כאשר שאלו הרופאים (אחרי השיחה), על מה דיבר בעת שבכה - ענה, שבירך את החסידים ודיבר על [[משיח]]...
-מאוחר יותר נודע כי הרופאים התירו לרבי לדבר חמש דקות בלבד, ושיחת הק' נמשכה קרוב לעשרים וחמש דקות! אחרי השיחה הודה הרבי לרופא על שלא עצרו באמצע, ונתן לו לדבר הרבה יותר מכפי המתוכנן, ואמר, שאחרי שאמר את מה שרצה הוטב לו בהרבה.{{הערה|ואכן גם הרופאים העידו שהכול עבר בטוב, ולא היתה לאמירת השיחה כל השפעה על הלב.}}. שאלו הרופא, האם הספיק לומר בשעה קלה את כל מה שרצה; וענה: "אם זה תלוי במה שאני רוצה - הרי אין כל שיעור לזמן הדיבור"...
 ==ראו גם==

ראש חודש כסלו: הבדלים בין גרסאות בדף

ראש חודש כסלו (עריכה)

גרסה מ־16:14, 5 בנובמבר 2020

תפריט ניווט