בטחון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 23 בתים ,  3 בנובמבר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
{{לעריכה}}
ה'''בטחון''' בהשם הוא אחד מיסודות ה[[יהדות]]. מידת הביטחון - נכללת במצות ה[[אמונה]] של כל יהודי ויהודי באלוקיו, דהיינו נוסף על האמונה החזקה במציאות [[הקדוש ברוך הוא]] ובאחדותו ויחידותו, נדרש גם ל"בטוח" בו שהוא ה-כל יכול.
'''בטחון''' ב[[הקב"ה]] הינו אחד מיסודות ה[[יהדות]]. מידת הביטחון - נכללת במצות ה[[אמונה]] של כל יהודי ויהודי באלוקיו, דהיינו נוסף על האמונה החזקה במציאות [[הקדוש ברוך הוא]] ובאחדותו ויחידותו, נדרש גם ל"בטוח" בו שהוא ה-כל יכול.
 
רמת הביטחון הנדרשת מיהודי היא מוחלטת, להאמין ולסמוך על ה' שכל מה שקורה בשליטתו, וגם ברגעי משבר ו[[ניסיון]] בוטחים בה' שיעשה טוב, וידאג לכל מחסורו. כותב [[רבינו הזקן]] ב[[תניא]] [[אגרת הקודש]]{{הערה|סימן י"א}} אשר כל מי שדואג מעניני העולם הזה - הינו כופר בעצם בקב"ה, והוא כרשעים אשר דואגים אך ורק לטובת עצמם.
 
ב[[חסידות]] מבואר שעצם הביטחון שיהיה טוב, גורם שבפועל המצב ישתנה לטובה. בחסידות המשפט "[[תחשוב טוב יהיה טוב]]" מבטא את כל ענין הביטחון ב[[הקדוש ברוך הוא]], שמכיוון שהוא הרי "טבע הטוב להיטיב" דהיינו האלוקים מצידו הוא רק טוב (אמנם לפעמים זה לא נראה בגילוי) לכן כאשר נאמין בכך אכן כך יהיה גם בגילוי טוב מושלם.  


רמת הביטחון הנדרשת מיהודי היא מוחלטת, להאמין ולסמוך על ה' שכל מה שקורה בשליטתו, וגם ברגעי משבר ו[[ניסיון]] בוטחים בה' שיעשה טוב, וידאג לכל מחסורו. [[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[תניא]] [[אגרת הקודש]]{{הערה|סימן י"א}} אשר כל מי שדואג מעניני העולם הזה - הינו כופר בעצם בקב"ה, והוא כרשעים אשר דואגים אך ורק לטובת עצמם.
==בתורת החסידות==
ב[[חסידות]] מבואר שעצם הביטחון שיהיה טוב, גורם שבפועל המצב ישתנה לטובה. בחסידות המשפט "[[תחשוב טוב יהיה טוב]]" מבטא את כל ענין הביטחון ב[[הקדוש ברוך הוא]], שמכיוון שהוא הרי "טבע הטוב להיטיב" כלומר, שהאלוקים מהצד שלו הוא רק טוב, גם אם לא נראה בגלוי, לכן כאשר נאמין בכך אכן כך יהיה גם בגילוי טוב מושלם.
==דרגות בביטחון==
==דרגות בביטחון==
[[הרבי]] מפרט כמה דרגות בביטחון, כלומר, רמת הביטחון תלויה בדרגה שממנו מגיעה ביטחון זו{{הערה|מאמר דיבור המתחיל מי מנה עפר יעקב שנאמר ב[[שבת]] פרשת חוקת-בלק ([[י"ב תמוז]]) [[תשי"ב]].}}:
[[הרבי]] מפרט כמה דרגות בביטחון, כלומר, רמת הביטחון תלויה בדרגה שממנו מגיעה ביטחון זו{{הערה|מאמר דיבור המתחיל מי מנה עפר יעקב שנאמר ב[[שבת]] פרשת חוקת-בלק ([[י"ב תמוז]]) [[תשי"ב]].}}:


הביטחון בכללות מגיע מהאהבתו של האדם לקב"ה, כאהבת בן לאביו, ולכן הוא בטוח ש[[הקב"ה]] שאוהבו - יצילנו מכל רע.
הביטחון בכללות מגיע מאהבתו של ה[[אדם]] לקב"ה, כאהבת בן לאביו, ולכן הוא בטוח ש[[הקב"ה]] שאוהבו - יצילנו מכל רע.


* אופן ראשון הוא כאשר הביטחון של האדם מגיע מצד ה[[אהבה]] של האדם ל[[הקב"ה]] שמקורה במידת ה[[חסד]] שלו, אזי אף על פי שבטוח בה', עדיין מכיון ששורש הביטחון הוא מדרגת ה[[חסד]] וכנגד החסד יש גם [[גבורה]] - דין, יש חשש שה[[ספירת הגבורה|גבורה]] תתגבר על החסד ולכן הביטחון אינו מושלם.
* אופן ראשון הוא כאשר הביטחון של האדם מגיע מצד ה[[אהבה]] של האדם ל[[הקב"ה]] שמקורה במידת ה[[חסד]] שלו, אז אף על פי שבטוח בה', עדיין מכיון ששורש הביטחון הוא מדרגת ה[[חסד]] וכנגד החסד יש גם [[גבורה]] - דין, יש חשש שה[[ספירת הגבורה|גבורה]] תתגבר על החסד ולכן הביטחון אינו מושלם.


* למעלה מזה היא מידת הביטחון המגיעה מה[[אהבה]] שמקורה ב[[מוחין]], [[אהבה]] זו היא בדרגה שלמעלה מדינים ומנגדים ולכן אין לו חשש וספק שה[[חסד]] יתבטל, והביטחון הינו מוחלט.
* למעלה מזה היא מידת הביטחון המגיעה מה[[אהבה]] שמקורה ב[[מוחין]], [[אהבה]] זו היא בדרגה שלמעלה מדינים ומנגדים ולכן אין לו חשש וספק שה[[חסד]] יתבטל, והביטחון הינו מוחלט.
47

עריכות

תפריט ניווט