|
|
| שורה 4: |
שורה 4: |
|
| |
|
| ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
| הכל החל בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשל"ו]], כחצי יובל שנים בערך לאמירת המאמר "[[באתי לגני תשי"א]]". לקראת סיום ההתוועדות, לאחר שכבר ניגנו את ניגון [[ד' בבות]], עצם הרבי את עיניו הקדושות, כמו בעת אמירת מאמר, ופתח בשיחה:
| | |
| {{ציטוט|תוכן=רבינו הזקן כותב באגרותיו{{הערה|אותן אגרות בהן מדובר על מאסרו וגאולתו}} כי "עמדה לנו" זכות התעסקותו בישוב (וצדקת) ארץ ישראל (שהיא מכוונת כנגד "ארצות החיים" ו"שער השמים" – ארץ ישראל שלמעלה). רבינו הזקן לא הסתפק בהתעסקות "ברוחניות העניינים" – הוא עסק בכך גם בפשטות ובגשמיות: הוא שלח לארץ ישראל כסף, וכן שלח לשם חסידים. הישוב בארץ ישראל התפתח במיוחד בימי בנו, אדמו"ר האמצעי, שייסד את הישוב בחברון, וגם רבותינו נשיאנו שבאו אחריו עסקו בפיתוח הישוב בארץ.
| | בשנת [[תשל"ו]] החליט [[הרבי]] לשלוח קבוצה של 22 שלוחים ל[[ארץ הקודש]] - 11 ל[[ירושלים]] ו-11 ל[[צפת]]. |
| ועד נשיא דורנו כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר שייסד את כפר חב"ד בארץ הקודש – "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" – שממנו יפוצו המעיינות חוצה (ואם אפילו ב"חוצה" יש להפיץ המעיינות – הרי על אחת כמה וכמה בארץ הקודש)". הרבי המשיך, והוסיף :"ובכן, זהו הזמן המתאים להציע: במשך הימים (או השבועות) הקרובים – יסעו עשרה יהודים (כדי ללמוד תורה ולקיים מצוות, ובמיוחד המצוות התלויות בארץ) ל"כולל" ולישיבת חב"ד בירושלים העתיקה. וכן יסעו עשרה יהודים לצפת". הרבי הסביר מדוע לצפת: "שכן, צפת יש לה קשר ושייכות מיוחדת לגילוי פנימיות התורה: סמוך לצפת, במירון, מצוי הציון של רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר. גם בצפת עצמה מצוי הציון של [[האר"י הקדוש]]. האריז"ל, היה הראש והראשון שהתחיל בגילוי פנימיות התורה בהבנה והשגה (והרי הגאולה תבוא דוקא על ידי גילוי פנימיות התורה באופן כזה, וכמו שכתוב בתיקוני זוהר כי "בהאי סיפרא דילך דאיהו ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא" דוקא "כדי יתפרנסון מיניה").
| | |
| לפיכך – יסעו עשרה מ[[ישראל]] ל[[צפת]], ל[[גליל]], ועשרה מישראל ל[[ירושלים]] העתיקה. בכך יצטרפו לאותם יהודים רבים שכבר נמצאים שם, ויעסקו שם בלימוד התורה וקיום המצוות ובישוב הארץ כפשוטו". הרבי קישר פעולה זו כזירוז היעוד "[[ונתתי שלום בארץ]]", ואמר: "כדי לקרב, למהר, "להמשיך" ולגלות זאת "למטה מעשרה טפחים" – יש לעסוק בימים האחרונים של הגלות, ב"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות" בלימוד התורה וקיום המצוות, וכן ב"כל מעשיך יהיו לשם שמיים" ו"בכל דרכיך דעהו". וכדי שתהיה לכך "אחיזה" גם בגשמיות – יעלו, כנזכר לעיל לארץ הקודש, לפחות למשך זמן, ללמוד תורה בטהרה וקדושה, ולקיים מצוותיה בהידור, כולל מצוות התלויות בארץ.
| | התנאי לשילוח לארה"ק היה להיות או בחור מבוגר או אברך צעיר, הרבי הודיע שבחור או אברך שרוצה להשתתף בשליחות - ירשם ב[[מזכירות הרבי]], ומתוך הבחורים והאברכים שירשמו יבחרו 22. |
| | |
| | לאחר תקופה הודיעה המזכירות לשלוחים הנבחרים על בחירתם, והם התארגנו ליציאה לשליחות. |
| | |
| | השלוחים יצאו ב[[י"א בשבט]] [[תשל"ו]], לאחר [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] "צאתכם לשלום" שערך [[הרבי]] בי' שבט, יום קודם היציאה. |
| | |
| | לשלוחים אלו חילק הרבי את כרך ה[[לקוטי שיחות]] החדש שהיה אז באמצע הדפוס{{הערה|כרך זה היה באמצע הדפסה, וכרכו אותו במהירות במיוחד לשלוחים אלו ע"פ הוראת הרבי.}} - כרך י"א{{הערה|[[כפר חב"ד]] [[י' שבט]] [[תש"פ]] - מדור 'חיי רבי' של הרב [[ישראל אלפנביין]].}}. |
| | |
| | ב[[התוועדות]] מיוחדת, בשנת [[תשל"ז]] אמר הרבי כי לאור ההצלחה הגדולה של קבוצת תשל"ו, תישלח לארץ הקודש קבוצה נוספת, שמנתה ששה שלוחים והפעם ל[[צפת]] בלבד. |
| | |
| | הקבוצה יצאה ביום כ"ח [[שבט]] [[תשל"ז]] מ-[[770]] ל[[ארץ הקודש]]. |
| | |
| | בשנת [[תשל"ח]] שלח הרבי עוד 15 שלוחים, שלוחים אלו זכו לקבל את [[קונטרס אהבת ישראל]] בו חתם הרבי מידו הקדושה. |
| | |
| | בסה"כ נשלחו לארץ הקודש 43 שלוחים, השלוחים הקימו משפחות והתפרסו בכל הארץ. |
|
| |
|
| ==חברי הקבוצות== | | ==חברי הקבוצות== |