125
עריכות
←היסטוריה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הכל החל בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשל"ו]], כחצי יובל שנים בערך לאמירת המאמר "[[באתי לגני תשי"א]]". לקראת סיום ההתוועדות, לאחר שכבר ניגנו את ניגון [[ד' בבות]], עצם הרבי את עיניו הקדושות, כמו בעת אמירת מאמר, ופתח בשיחה: | |||
{{ציטוט|תוכן=רבינו הזקן כותב באגרותיו{{הערה|אותן אגרות בהן מדובר על מאסרו וגאולתו}} כי "עמדה לנו" זכות התעסקותו בישוב (וצדקת) ארץ ישראל (שהיא מכוונת כנגד "ארצות החיים" ו"שער השמים" – ארץ ישראל שלמעלה). רבינו הזקן לא הסתפק בהתעסקות "ברוחניות העניינים" – הוא עסק בכך גם בפשטות ובגשמיות: הוא שלח לארץ ישראל כסף, וכן שלח לשם חסידים. הישוב בארץ ישראל התפתח במיוחד בימי בנו, אדמו"ר האמצעי, שייסד את הישוב בחברון, וגם רבותינו נשיאנו שבאו אחריו עסקו בפיתוח הישוב בארץ. | |||
ועד נשיא דורנו כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר שייסד את כפר חב"ד בארץ הקודש – "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" – שממנו יפוצו המעיינות חוצה (ואם אפילו ב"חוצה" יש להפיץ המעיינות – הרי על אחת כמה וכמה בארץ הקודש)". הרבי המשיך, והוסיף :"ובכן, זהו הזמן המתאים להציע: במשך הימים (או השבועות) הקרובים – יסעו עשרה יהודים (כדי ללמוד תורה ולקיים מצוות, ובמיוחד המצוות התלויות בארץ) ל"כולל" ולישיבת חב"ד בירושלים העתיקה. וכן יסעו עשרה יהודים לצפת". הרבי הסביר מדוע לצפת: "שכן, צפת יש לה קשר ושייכות מיוחדת לגילוי פנימיות התורה: סמוך לצפת, במירון, מצוי הציון של רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר. גם בצפת עצמה מצוי הציון של [[האר"י הקדוש]]. האריז"ל, היה הראש והראשון שהתחיל בגילוי פנימיות התורה בהבנה והשגה (והרי הגאולה תבוא דוקא על ידי גילוי פנימיות התורה באופן כזה, וכמו שכתוב בתיקוני זוהר כי "בהאי סיפרא דילך דאיהו ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא" דוקא "כדי יתפרנסון מיניה"). | |||
לפיכך – יסעו עשרה מ[[ישראל]] ל[[צפת]], ל[[גליל]], ועשרה מישראל ל[[ירושלים]] העתיקה. בכך יצטרפו לאותם יהודים רבים שכבר נמצאים שם, ויעסקו שם בלימוד התורה וקיום המצוות ובישוב הארץ כפשוטו". הרבי קישר פעולה זו כזירוז היעוד "[[ונתתי שלום בארץ]]", ואמר: "כדי לקרב, למהר, "להמשיך" ולגלות זאת "למטה מעשרה טפחים" – יש לעסוק בימים האחרונים של הגלות, ב"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות" בלימוד התורה וקיום המצוות, וכן ב"כל מעשיך יהיו לשם שמיים" ו"בכל דרכיך דעהו". וכדי שתהיה לכך "אחיזה" גם בגשמיות – יעלו, כנזכר לעיל לארץ הקודש, לפחות למשך זמן, ללמוד תורה בטהרה וקדושה, ולקיים מצוותיה בהידור, כולל מצוות התלויות בארץ. | |||
==חברי הקבוצות== | ==חברי הקבוצות== | ||