דבר מלכות ויצא: הבדלים בין גרסאות בדף

* '''ו - י"א:'''״ויקח (יעקב) מאבני המקום״, ״שירא מפני חיות רעות״, ולכאורה: איך מגינים האבנים מחיות רעות? אלא שזה מורה על התוקף דקדושה רוחנית שהיתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמילא הגין עליו מחיות רעות.  

*'''י"א:''' הפסוק:{{ציטוטון|״מטתו שלימה״}} (של יעקב) מורה על השלימות של יעקב גם ל״מטה״ , ששם שוכב האדם וראשו הוא בשוה עם רגלו (לא כמו בעמידה או ישיבה), וע"י הוא מגלה בזה שייכותו לעצמותו, שמצד עצמותו החלק עליון ותחתון הם דבר אחד ממש, כי הוא למעלה מכל הגדרים, ופשיטות העצמות מתגלית בפשיטות ישראל.  

* ״וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו״ כי חשב שעשו כבר נתברר. ובפועל הי׳ זה קודם הבירור. משא״כ עתה – לאחרי ריבוי העבודה ובפרט ע״י רבותינו נשיאינו, כולל בבירור האומות, ומלכות של חסד וכו׳ – כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וישנו כבר גם ה״שולחן ערוך״ דלויתן ושור הבר ויין המשומר וכו׳, וצריכים רק לפתוח העינים (״מ׳דארף נאר אויפעפענען די אויגן״) כדבעי, ולראות זה בפועל!  

* ג׳ ימים דערב שבת זה, ט׳ כסלו, ויו״ד כסלו – ענין החזקה. וגם בט׳ כסלו – ב׳ ענינים (יום הולדת ויום ההילולא), ויחד עם חג הגאולה ביו״ד כסלו – ה״ז ג׳ דהוי חזקה.  

{{שיחות הדבר מלכות}}