דבר מלכות ויצא: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 101 בתים ,  28 באוקטובר 2020
שורה 14: שורה 14:
* '''א - ג:''' אצל [[אדמו"ר האמצעי]] התקיים מאמר חז"ל:{{ציטוטון|ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש}}, שהצדיקים נפטרים ביום שהם נולדים, כמו כן דבר זה מראה על שלמות רוחנית.
* '''א - ג:''' אצל [[אדמו"ר האמצעי]] התקיים מאמר חז"ל:{{ציטוטון|ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש}}, שהצדיקים נפטרים ביום שהם נולדים, כמו כן דבר זה מראה על שלמות רוחנית.
* '''ד - ה:''' הפסוק {{ציטוטון|״ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה״}} מורה על ירידת הנשמה  למטה, ב{{ציטוטון|״חרון אף של מקום״}}, ושמה הוא צריך לפעול גילוי ה'.  
* '''ד - ה:''' הפסוק {{ציטוטון|״ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה״}} מורה על ירידת הנשמה  למטה, ב{{ציטוטון|״חרון אף של מקום״}}, ושמה הוא צריך לפעול גילוי ה'.  
* תורת החסידות של אדהאמ״צ באופן של ״רחובות הנהר״. משא״כ אצל הצ״צ הוא בעיקר החידוש שמשוה תורת החסידות עם תורת הנגלה.  
* '''ו - י"א:'''״ויקח (יעקב) מאבני המקום״, ״שירא מפני חיות רעות״, ולכאורה: איך מגינים האבנים מחיות רעות? אלא שזה מורה על התוקף דקדושה רוחנית שהיתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמילא הגין עליו מחיות רעות.
*'''י"א:''' הפסוק:{{ציטוטון|״מטתו שלימה״}} (של יעקב) מורה על השלימות של יעקב גם ל״מטה״ , ששם שוכב האדם וראשו הוא בשוה עם רגלו (לא כמו בעמידה או ישיבה), וע"י הוא מגלה בזה שייכותו לעצמותו, שמצד עצמותו החלק עליון ותחתון הם דבר אחד ממש, כי הוא למעלה מכל הגדרים, ופשיטות העצמות מתגלית בפשיטות ישראל.
* '''ט"ו:'''תורת החסידות של [[אדמו"ר האמצעיפפ הייתהבאופן של ״[[רחובות הנהר]]״. משא״כ אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה בעיקר החידוש שהיה משווה תורת החסידות עם תורת הנגלה.  
* ״וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו״ כי חשב שעשו כבר נתברר. ובפועל הי׳ זה קודם הבירור. משא״כ עתה – לאחרי ריבוי העבודה ובפרט ע״י רבותינו נשיאינו, כולל בבירור האומות, ומלכות של חסד וכו׳ – כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וישנו כבר גם ה״שולחן ערוך״ דלויתן ושור הבר ויין המשומר וכו׳, וצריכים רק לפתוח העינים (״מ׳דארף נאר אויפעפענען די אויגן״) כדבעי, ולראות זה בפועל!  
* ״וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו״ כי חשב שעשו כבר נתברר. ובפועל הי׳ זה קודם הבירור. משא״כ עתה – לאחרי ריבוי העבודה ובפרט ע״י רבותינו נשיאינו, כולל בבירור האומות, ומלכות של חסד וכו׳ – כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וישנו כבר גם ה״שולחן ערוך״ דלויתן ושור הבר ויין המשומר וכו׳, וצריכים רק לפתוח העינים (״מ׳דארף נאר אויפעפענען די אויגן״) כדבעי, ולראות זה בפועל!  
* בירור עשו ע״י יעקב – חיבור אורות דתהו בכלים דתיקון, ועד – החיבור דאורות דתהו וכלים דתהו, אורות דתיקון וכלים דתיקון, חיבור סובב וממלא.  
* בירור עשו ע״י יעקב – חיבור אורות דתהו בכלים דתיקון, ועד – החיבור דאורות דתהו וכלים דתהו, אורות דתיקון וכלים דתיקון, חיבור סובב וממלא.  
* ״מטתו שלימה״ (של יעקב) מורה על השלימות גם בה״מטה״ (התחתון), ששם שוכב האדם וראשו הוא בשוה עם רגלו (לא כמו בעמידה או ישיבה), ועד שמגלה בזה שייכותו לעצמותו ית׳, שמצד העצמות עליון ותחתון הם דבר חד ממש, כי הוא למעלה מכל הגדרים, ופשיטות העצמות מתגלית בפשיטות ישראל, ״ישראל וקוב״ה כולא חד״.
 
* ״ויקח (יעקב) מאבני המקום״, ״שירא מפני חיות רעות״, ולכאורה: איך מגינים האבנים מחיות רעות? אלא שזה מורה על התוקף דקדושה רוחנית שהיתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמילא הגין עליו מחיות רעות.
* ג׳ ימים דערב שבת זה, ט׳ כסלו, ויו״ד כסלו – ענין החזקה. וגם בט׳ כסלו – ב׳ ענינים (יום הולדת ויום ההילולא), ויחד עם חג הגאולה ביו״ד כסלו – ה״ז ג׳ דהוי חזקה.  
* ג׳ ימים דערב שבת זה, ט׳ כסלו, ויו״ד כסלו – ענין החזקה. וגם בט׳ כסלו – ב׳ ענינים (יום הולדת ויום ההילולא), ויחד עם חג הגאולה ביו״ד כסלו – ה״ז ג׳ דהוי חזקה.  
* ״אבן מקיר תזעק״, שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו.
* ״אבן מקיר תזעק״, שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו.


{{שיחות הדבר מלכות}}
{{שיחות הדבר מלכות}}