בישול ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6 בתים ,  28 באוקטובר 2020
מ
החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
מ (החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
שורה 12: שורה 12:
האיסור חל בכל דבר שאינו נאכל "חי" כמות שהוא, וגם שהוא עולה על שולחן מלכים בכדי ללפת בו את הפת או כפרפרת (כיוון שעיקר הטעם הוא משום חתנות, לכן הוא חל רק בדברים חשובים{{הערה|ט"ז ס"ק א.}}). ובאם גוי בישלו, אפילו בכלי ישראל ובבית ישראל – זה אסור משום בישולי עכו"ם{{הערה|ס"א.}}.
האיסור חל בכל דבר שאינו נאכל "חי" כמות שהוא, וגם שהוא עולה על שולחן מלכים בכדי ללפת בו את הפת או כפרפרת (כיוון שעיקר הטעם הוא משום חתנות, לכן הוא חל רק בדברים חשובים{{הערה|ט"ז ס"ק א.}}). ובאם גוי בישלו, אפילו בכלי ישראל ובבית ישראל – זה אסור משום בישולי עכו"ם{{הערה|ס"א.}}.


הש"ך מביא: שישנם הפוסקים כדעת הרמב"ם – שהאיסור הוא גם אם לא נשתנה מברייתו ע"י האש; אבל נראה שהעיקר הוא כדעת רש"י והר"ן – שהאיסור הוא רק כאשר נשתנה. אבל דעת הפוסקים היא – שאין חילוק ביניהם{{הערה|ש"ך ס"ק א.}}.
הש"ך מביא: שישנם הפוסקים כדעת הרמב"ם – שהאיסור הוא גם אם לא נשתנה מברייתו על ידי האש; אבל נראה שהעיקר הוא כדעת רש"י והר"ן – שהאיסור הוא רק כאשר נשתנה. אבל דעת הפוסקים היא – שאין חילוק ביניהם{{הערה|ש"ך ס"ק א.}}.


אבל פרי שנאכל בהיותו חי, אפילו שגוי בישלו עד שנימוח ונעשה תבשיל (מחית) – מותר. ולא חוששים לכלי הגוי שמא בישל בהם דבר אסור, כי סתם כליו אינם בני יומן{{הערה|רמ"א בס"ב. וראה לקמן בסי' קכ"ב.}}.
אבל פרי שנאכל בהיותו חי, אפילו שגוי בישלו עד שנימוח ונעשה תבשיל (מחית) – מותר. ולא חוששים לכלי הגוי שמא בישל בהם דבר אסור, כי סתם כליו אינם בני יומן{{הערה|רמ"א בס"ב. וראה לקמן בסי' קכ"ב.}}.

תפריט ניווט