שינויים

בשנים עברו, כאשר עלתה ההצעה של עסקני חב"ד להקים ישיבת תומכי תמימים בבני ברק, שלל זאת הרבי{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיד]: "האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?".}}, ורק בשנים מאוחרות יותר על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים, הוקמה הישיבה.

ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב אייזנבך שימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק.

בשנת הלימודים [[תשע"ב]] התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה.

בשנת תשע"ט שרפה פרצה בישיבה ביום חמישי כ"ט חשוון לפנות בוקר: השרפה החלה בארון החשמל בפנימייה, ממנו התפשט עשן סמיך לחדרי הפנימייה, בשעה שהתמימים נמים את שנתם.

בשל הנזקים לפנימייה ולמערכת החשמל, נשלחו התמימים לביתם לשבת, כשעדיין לא ידוע מתי יחזרו סדרי הישיבה למסלולם בבניין הישיבה.

==צוות הישיבה==