נמרוד: הבדלים בין גרסאות בדף

{{בעבודה}}

==אודותיו==

ב[[פרשת נח]] מפרטת התורה את סיפור לידת האומות לאחר [[המבול]]. ביניהם, מסופר על נמרוד שהיה בנו של כוש בן חם בן [[נח]].

{{ציטוט|תוכן=וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ.

וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר.|מקור=בראשית פרק י' פסוקים ח'-י'|מרכאות=כן}}

כפי שמבארים המפרשים, נמרוד החל את עניין המלוכה בארץ לאחר [[המבול]]. הוא היה מלך תקיף לא רק כלפי בני עמו אלא גם כלפי ה', שהמריד בני דורו - [[דור הפלגה]] - נגד ה', שעשה את עצמו ל[[עבודה זרה]].

היות שנמרוד היה מפורסם בהנהגתו זו, עד ימי [[משה רבינו]] התבטאו על כל אדם רשע שהתנהג בעזות פנים בתוקף ובהתרסה שהוא "כנמרוד גבור ציד לפני ה'"{{הערה|בראשית רבה. מובא ברש"י.}}.

ב[[מדרש]] [[פרשת נח]] מונה חמשה פעמים שנזכר תיבת "הוא" במקרא לטובה, וחמשה פעמים לרעה. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מבאר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb2/3/21/734&search=%D7%A0%D7%9E%D7%A8 אור התורה כרך ב' ע' תשל"ד]}} את סוד "חמשה הוא לרעה", שהן נמשכים מסוף [[ה' גבורות]] שמשם שורש [[קליפת נוגה]] וכל קליפות הטמאות.  

שורש יניקת קליפות אלו הוא ממידת [[ארך אפים]] שעליה נאמר ו"הוא" רחום יכפר עוון, שממנה נפלו ניצוצות הקדושה ב[[שבירת הכלים]] על דרך קליפה הקודמת להפרי.

{{הערות שוליים}}