מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=נח ט, ו|תוכן=שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=נח ט, ו|תוכן=שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם}} | ||
==משמעות המושג== | |||
פרשנים רבים התייחסו לפסוקים אלו ודנו במשמעותם. כמה מהם לא קיבלו את הפירוש שפסוקים אלו מצביעים על דמיון בין האדם לבין ה', מחשש ל[[שלילת הגשמות|הגשמה]], והציעו פירושים אחרים: | פרשנים רבים התייחסו לפסוקים אלו ודנו במשמעותם. כמה מהם לא קיבלו את הפירוש שפסוקים אלו מצביעים על דמיון בין האדם לבין ה', מחשש ל[[שלילת הגשמות|הגשמה]], והציעו פירושים אחרים: | ||
*יש שפירשו שהאדם נברא בצלמם וכדמותם של ה[[מלאכים]] (בהתאם להקשר הדברים, שהקב"ה אמר לפמליא של מעלה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"), וגם המילה "בצלם '''אלוקים'''" מתייחסת למלאכים הנקראים "אלוקים"{{הערה|רשב"ם, חזקוני בראשית א, כו. ספר הכוזרי ד, ג.}} | *יש שפירשו שהאדם נברא בצלמם וכדמותם של ה[[מלאכים]] (בהתאם להקשר הדברים, שהקב"ה אמר לפמליא של מעלה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"), וגם המילה "בצלם '''אלוקים'''" מתייחסת למלאכים הנקראים "אלוקים"{{הערה|רשב"ם, חזקוני בראשית א, כו. ספר הכוזרי ד, ג.}}. | ||
*יש שפירשו שהכוונה לדמיון האדם לצורה שבה ה' מתגלה לנביאים - "[[פני אדם]]" שב[[מרכבה]]{{הערה|רמב"ן בשם הרוקח (כתבי רמב"ן חלק א' ע' שמו). כלי יקר בראשית שם.}}. | *יש שפירשו שהכוונה לדמיון האדם לצורה שבה ה' מתגלה לנביאים - "[[פני אדם]]" שב[[מרכבה]]{{הערה|רמב"ן בשם הרוקח (כתבי רמב"ן חלק א' ע' שמו). כלי יקר בראשית שם. וראה אור התורה ראש השנה כרך ו' ע' ב'תלח.}}. | ||
*יש שפירשו את הלשונות "צלמנו", "צלם אלוקים" - בתור ה"צלם" '''של''' אלוקים, כלומר הצורה השייכת לאלוקים שאותה הוא בחר (כמו "הר אלוקים" וכדומה){{הערה|רס"ג בראשית שם, ובהאמונות והדעות ב, ט.}}. | *יש שפירשו את הלשונות "צלמנו", "צלם אלוקים" - בתור ה"צלם" '''של''' אלוקים, כלומר הצורה השייכת לאלוקים שאותה הוא בחר (כמו "הר אלוקים" וכדומה){{הערה|רס"ג בראשית שם, ובהאמונות והדעות ב, ט.}}. | ||
אמנם רבים פירשו שהכוונה היא לדמיון בין האדם לבוראו (וכדלהלן); ובכל זאת אין כאן הגשמה, כי מדובר בדמיון בענין רוחני ולא בצורה גשמית{{הערה|כמו הפסוק "דמיתי לקאת מדבר" - שאינו דמיון לצורתה אלא לצערה (מורה נבוכים חלק א פרק א).}} | ==="צלם אלוקים" - דמיון האדם לבוראו=== | ||
אמנם, רבים פירשו שהכוונה היא לדמיון בין האדם לבוראו (וכדלהלן); ובכל זאת אין כאן הגשמה, כי מדובר בדמיון בענין רוחני ולא בצורה גשמית{{הערה|כמו הפסוק "דמיתי לקאת מדבר" - שאינו דמיון לצורתה אלא לצערה (מורה נבוכים חלק א פרק א).}}. | |||
*יש שפירשו שהאדם דומה לה' בכך שניתן לו [[שכל]]{{הערה|מורה נבוכים שם, ובהלכות יסודי התורה פרק ד הלכה ח. פירוש זה מובא בחסידות (יהל אור המצויין להלן) בקשר לביאור שהצלם הוא הנפש השכלית.}}. | |||
*יש שפירשו שהאדם דומה לה' בכך שהוא היחיד שיש לו [[בחירה חופשית]]{{הערה|דרך חיים למהר"ל אבות פרק ג משנה טו.}}. | |||
*יש שפירשו שהאדם דומה לה' בשליטה שיש לו על הנבראים{{הערה|רס"ג ור"י בכור שור בראשית שם.}}. | |||
*יש שפירשו שהדומה לה' היא הנשמה, שהיא נצחית ואינה אובדת כמוהו{{הערה|ראב"ע בראשית שם.}}. | |||
==צלם - צורת הגוף== | ==צלם - צורת הגוף== | ||
נאמר בפסוק{{הערה|תהלים ט, ז.}} {{ציטוטון|אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ}}, ומפסוק זה למדו ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|שבת פרק א הלכה ב.}}: {{ציטוטון|כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו, ומה טעמא: אך בצלם יתהלך איש}}{{הערה|יש להעיר שכמה ממפרשי התהלים שם פירשו את מילת "צלם" במשמעות שאינה קשורה לענייננו - מלשון "צלמות" (רש"י, מצודות, רד"ק).}}. כלומר: האיש הלומד עליו להעמיד לנגד עיניו את ה"צלם", דמות דיוקנו, של בעל השמועה, ודבר זה מסייע להבנת הלימוד. | נאמר בפסוק{{הערה|שם=אך|תהלים ט, ז.}} {{ציטוטון|אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ}}, ומפסוק זה למדו ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|שבת פרק א הלכה ב.}}: {{ציטוטון|כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו, ומה טעמא: אך בצלם יתהלך איש}}{{הערה|יש להעיר שכמה ממפרשי התהלים שם פירשו את מילת "צלם" במשמעות שאינה קשורה לענייננו - מלשון "צלמות" (רש"י, מצודות, רד"ק).}}. כלומר: האיש הלומד עליו להעמיד לנגד עיניו את ה"צלם", דמות דיוקנו, של בעל השמועה, ודבר זה מסייע להבנת הלימוד. | ||
בחסידות מבואר שאף שהכוונה הפשוטה ב"צלם" היא לצורת גופו הגשמי, שאותה יש לצייר - הרי זה מכיוון שצורת האדם הגשמית קשורה עם צורת האדם הרוחנית, שהם [[עשר כוחות הנפש|עשר כוחות נפשו]] המקבילים ל[[עשר הספירות]]. ואדרבה - ב"צלם" זה נמצא ה[[עצם]] של בעל השמועה, יותר מאשר בשמועה עצמה (שהיא רק חכמתו ולא הוא עצמו){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/34/148.htm יהל אור לתהלים שם]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=157 ספר המאמרים עת"ר ס"ע קמט] ואילך.}}. | בחסידות מבואר שאף שהכוונה הפשוטה ב"צלם" היא לצורת גופו הגשמי, שאותה יש לצייר - הרי זה מכיוון שצורת האדם הגשמית קשורה עם צורת האדם הרוחנית, שהם [[עשר כוחות הנפש|עשר כוחות נפשו]] המקבילים ל[[עשר הספירות]]. ואדרבה - ב"צלם" זה נמצא ה[[עצם]] של בעל השמועה, יותר מאשר בשמועה עצמה (שהיא רק חכמתו ולא הוא עצמו){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/34/148.htm יהל אור לתהלים שם]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=157 ספר המאמרים עת"ר ס"ע קמט] ואילך.}}. |