צלם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 929 בתים ,  20 באוקטובר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=נח ט, ו|תוכן=שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=נח ט, ו|תוכן=שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם}}


==משמעות המושג==
פרשנים רבים התייחסו לפסוקים אלו ודנו במשמעותם. כמה מהם לא קיבלו את הפירוש שפסוקים אלו מצביעים על דמיון בין האדם לבין ה', מחשש ל[[שלילת הגשמות|הגשמה]], והציעו פירושים אחרים:
פרשנים רבים התייחסו לפסוקים אלו ודנו במשמעותם. כמה מהם לא קיבלו את הפירוש שפסוקים אלו מצביעים על דמיון בין האדם לבין ה', מחשש ל[[שלילת הגשמות|הגשמה]], והציעו פירושים אחרים:
*יש שפירשו שהאדם נברא בצלמם וכדמותם של ה[[מלאכים]] (בהתאם להקשר הדברים, שהקב"ה אמר לפמליא של מעלה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"), וגם המילה "בצלם '''אלוקים'''" מתייחסת למלאכים הנקראים "אלוקים"{{הערה|רשב"ם, חזקוני בראשית א, כו. ספר הכוזרי ד, ג.}}
*יש שפירשו שהאדם נברא בצלמם וכדמותם של ה[[מלאכים]] (בהתאם להקשר הדברים, שהקב"ה אמר לפמליא של מעלה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"), וגם המילה "בצלם '''אלוקים'''" מתייחסת למלאכים הנקראים "אלוקים"{{הערה|רשב"ם, חזקוני בראשית א, כו. ספר הכוזרי ד, ג.}}.
*יש שפירשו שהכוונה לדמיון האדם לצורה שבה ה' מתגלה לנביאים - "[[פני אדם]]" שב[[מרכבה]]{{הערה|רמב"ן בשם הרוקח (כתבי רמב"ן חלק א' ע' שמו). כלי יקר בראשית שם.}}.
*יש שפירשו שהכוונה לדמיון האדם לצורה שבה ה' מתגלה לנביאים - "[[פני אדם]]" שב[[מרכבה]]{{הערה|רמב"ן בשם הרוקח (כתבי רמב"ן חלק א' ע' שמו). כלי יקר בראשית שם. וראה אור התורה ראש השנה כרך ו' ע' ב'תלח.}}.
*יש שפירשו את הלשונות "צלמנו", "צלם אלוקים" - בתור ה"צלם" '''של''' אלוקים, כלומר הצורה השייכת לאלוקים שאותה הוא בחר (כמו "הר אלוקים" וכדומה){{הערה|רס"ג בראשית שם, ובהאמונות והדעות ב, ט.}}.
*יש שפירשו את הלשונות "צלמנו", "צלם אלוקים" - בתור ה"צלם" '''של''' אלוקים, כלומר הצורה השייכת לאלוקים שאותה הוא בחר (כמו "הר אלוקים" וכדומה){{הערה|רס"ג בראשית שם, ובהאמונות והדעות ב, ט.}}.
אמנם רבים פירשו שהכוונה היא לדמיון בין האדם לבוראו (וכדלהלן); ובכל זאת אין כאן הגשמה, כי מדובר בדמיון בענין רוחני ולא בצורה גשמית{{הערה|כמו הפסוק "דמיתי לקאת מדבר" - שאינו דמיון לצורתה אלא לצערה (מורה נבוכים חלק א פרק א).}}
==="צלם אלוקים" - דמיון האדם לבוראו===
=="צלם אלוקים" - דמיון האדם לבוראו==
אמנם, רבים פירשו שהכוונה היא לדמיון בין האדם לבוראו (וכדלהלן); ובכל זאת אין כאן הגשמה, כי מדובר בדמיון בענין רוחני ולא בצורה גשמית{{הערה|כמו הפסוק "דמיתי לקאת מדבר" - שאינו דמיון לצורתה אלא לצערה (מורה נבוכים חלק א פרק א).}}.
*יש שפירשו שהאדם דומה לה' בכך שניתן לו [[שכל]]{{הערה|מורה נבוכים שם, ובהלכות יסודי התורה פרק ד הלכה ח. פירוש זה מובא בחסידות (יהל אור המצויין להלן) בקשר לביאור שהצלם הוא הנפש השכלית.}}.
*יש שפירשו שהאדם דומה לה' בכך שהוא היחיד שיש לו [[בחירה חופשית]]{{הערה|דרך חיים למהר"ל אבות פרק ג משנה טו.}}.
*יש שפירשו שהאדם דומה לה' בשליטה שיש לו על הנבראים{{הערה|רס"ג ור"י בכור שור בראשית שם.}}.
*יש שפירשו שהדומה לה' היא הנשמה, שהיא נצחית ואינה אובדת כמוהו{{הערה|ראב"ע בראשית שם.}}.


==צלם - צורת הגוף==
==צלם - צורת הגוף==
נאמר בפסוק{{הערה|תהלים ט, ז.}} {{ציטוטון|אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ}}, ומפסוק זה למדו ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|שבת פרק א הלכה ב.}}: {{ציטוטון|כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו, ומה טעמא: אך בצלם יתהלך איש}}{{הערה|יש להעיר שכמה ממפרשי התהלים שם פירשו את מילת "צלם" במשמעות שאינה קשורה לענייננו - מלשון "צלמות" (רש"י, מצודות, רד"ק).}}. כלומר: האיש הלומד עליו להעמיד לנגד עיניו את ה"צלם", דמות דיוקנו, של בעל השמועה, ודבר זה מסייע להבנת הלימוד.
נאמר בפסוק{{הערה|שם=אך|תהלים ט, ז.}} {{ציטוטון|אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ}}, ומפסוק זה למדו ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|שבת פרק א הלכה ב.}}: {{ציטוטון|כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו, ומה טעמא: אך בצלם יתהלך איש}}{{הערה|יש להעיר שכמה ממפרשי התהלים שם פירשו את מילת "צלם" במשמעות שאינה קשורה לענייננו - מלשון "צלמות" (רש"י, מצודות, רד"ק).}}. כלומר: האיש הלומד עליו להעמיד לנגד עיניו את ה"צלם", דמות דיוקנו, של בעל השמועה, ודבר זה מסייע להבנת הלימוד.


בחסידות מבואר שאף שהכוונה הפשוטה ב"צלם" היא לצורת גופו הגשמי, שאותה יש לצייר - הרי זה מכיוון שצורת האדם הגשמית קשורה עם צורת האדם הרוחנית, שהם [[עשר כוחות הנפש|עשר כוחות נפשו]] המקבילים ל[[עשר הספירות]]. ואדרבה - ב"צלם" זה נמצא ה[[עצם]] של בעל השמועה, יותר מאשר בשמועה עצמה (שהיא רק חכמתו ולא הוא עצמו){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/34/148.htm יהל אור לתהלים שם]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=157 ספר המאמרים עת"ר ס"ע קמט] ואילך.}}.
בחסידות מבואר שאף שהכוונה הפשוטה ב"צלם" היא לצורת גופו הגשמי, שאותה יש לצייר - הרי זה מכיוון שצורת האדם הגשמית קשורה עם צורת האדם הרוחנית, שהם [[עשר כוחות הנפש|עשר כוחות נפשו]] המקבילים ל[[עשר הספירות]]. ואדרבה - ב"צלם" זה נמצא ה[[עצם]] של בעל השמועה, יותר מאשר בשמועה עצמה (שהיא רק חכמתו ולא הוא עצמו){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/34/148.htm יהל אור לתהלים שם]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=157 ספר המאמרים עת"ר ס"ע קמט] ואילך.}}.

תפריט ניווט